תנ"ך - כי־מראש צרים אראנו ומגבעות אשורנו הן־עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּֽי־מֵרֹ֤אשׁ צֻרִים֙ אֶרְאֶ֔נּוּ וּמִגְּבָע֖וֹת אֲשׁוּרֶ֑נּוּ הֶן־עָם֙ לְבָדָ֣ד יִשְׁכֹּ֔ן וּבַגּוֹיִ֖ם לֹ֥א יִתְחַשָּֽׁב: (במדבר פרק כג פסוק ט)

טקסט וניקוד:

כִּי־מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ הֶן־עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב: (במדבר פרק כג פסוק ט)

טקסט בלבד:

כי־מראש צרים אראנו ומגבעות אשורנו הן־עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב: (במדבר פרק כג פסוק ט)

תיקון קוראים:

כי־מראש צרים אראנו ומגבעות אשורנו הן־עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב: (במדבר פרק כג פסוק ט)

תרגום אונקלוס:
אֲרֵי מֵרֵישׁ טוּרַיָא חֲזֵיתֵיהּ וּמֵרָמָתָא סְכֵיתֵיהּ הָא עַמָא בִּלחוֹדֵיהוֹן עֲתִידִין דְּיַחסְנוּן עָלְמָא וּבעַמְמַיָא לָא יִתְּדָנוּן גְּמֵירָא :

עין המסורה:
אשורנו - ג' (בלישנא): במ' כג , ט; כד , יז; הו' יד , ט. הן - ה' (בסגול): במ' כג , ט , כד; איוב ח , יט; לא , לה; לג , יב. עם - י"ז (בקמץ): במ' כג , ט , כד; דב' ד , לג; שו' ט , לו , לז; מ"ב יג , ז; טו , י; יש' מב , ו; יח' לג , לא; יואל ב , טז; תה' יח , מד; סב , ט; עב , ד; מש' יד , כח; איוב לד , כ; אס' ג , ח; דה"א יז , כא. וכל אתנח וזקף וסופי פסוקים כותהון. לבדד - ג': במ' כג , ט; מי' ז , יד; תה' ד , ט. ובגוים - ד': במ' כג , ט; דב' כח , סה; תה' מד , יב; *נחמ' יג , כו.

מסורה קטנה:
ומגבעות - ל'; לבדד - ג'; ובגוים - ד'.

רש"י:
כי מראש צורים אראנו - אני מסתכל בראשיתם ובתחלת שרשיהם , ואני רואה אותם מיוסדים וחזקים כצורים וגבעות הללו , על ידי אבות ואמהות (ראה תנח' בלק יב). הן עם [לבדד ישכן] - הוא אשר זכו לו אבותיו לשכון בדד , כתרגומו. ובגוים לא יתחשב - כתרגומו: לא יהו נעשים כָּלָה עם שאר האומות , שנאמר "כי אעשה כלה בכל הגוים [... ואותך לא אעשה כלה]" וגו' (יר' מו , כח) - אינן נמנין עם השאר. דבר אחר (תנח' בלק יב): כשהן שמחים אין אומה שמחה עמהם , שנאמר "יי' בדד ינחנו" (דב' לב , יב); וכשהאומות בטובה , הם אוכלין עם כל אחד ואין עולה להם מן החשבון , [וזהו: ובגוים לא יתחשב]. [אתה מוצא בתחילת העניין שהוא אומר "ויעלהו במות בעל" (במ' כב , מא) - לראות משם את העם. כיון שראם אמר: לשוא הסיעני זה מן ארם מקומי מהררי קדם , לאור יעקב ולזעום ישראל. מה אקוב ולא קבה יי' וגו' (ע"פ פס' ז - ח). כי מראש צורים אראנו - ממקום גבוה שאני עכשיו אני רואה אותו. מגבעות שהעלני בלק לראותו , משם אני מסתכל בו שהם עם לבדד ישכן - בטח הוא שוכן , ואין קללתי מועלת להם. אין בדד אלא לשון בטח , כדאמר "בטח בדד" (דב' לג , כח).]

רשב"ם:
כי מראש צורים אראנו - מפרש הטעם למה לא זעם אותם הקדוש ברוך הוא (ראה לעיל , ח) ולמה אינו חפץ לקללם: שהרי מראש צורים שאני עומד עכשיו אני רואה אותם , ומראש הגבעה אני רואה כי לבדם הם , ואין שאר אומות מתחשבין ומעורבין עמהם; וגם יש בהם בנים קטנים שאין להם מניין , כי לא נמנו כי אם מבן עשרים שנה ומעלה , נמצא מניינם יותר ויותר , כי מי מנה עפר יעקב. לכך אינו חפץ לקללם , כדכתיב בנינוה "ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה אשר יש בה הרבה משתים עשרה רבוא אדם אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו" (יונה ד , יא) - אם הגדולים חטאו , הקטנים מה חטאו? רבע ישראל - זרע ישראל; לפי שעל ידי הרביעה נוצר האדם.

ראב"ע:
כי מראש צורים אראנו - כי על השפי היה (ראה לעיל , ג) , והוא גבוה. והעד על השפי שהוא כפירושי: "ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים וישת אל המדבר פניו" (במ' כד , א) , ולא אל שפי. גם יתכן להיות מראש צורים - משל לגזרות השחקים העליונים , כי ראה בחכמתו שתעמוד האומה הזאת לבדה , ולא תתערב עם אחרת מתגברת עליה לעזוב תורתה , כאשר עשו כל האומים. ובגוים לא יתחשב - אפרשנו בפסוק "יצב גבולות עמים" (דב' לב , ח).

ר' יוסף בכור שור:
לבדד ישכון - כלומר: לבטח ישכון; כמו "בטח בדד עין יעקב" (דב' לג , כח). דמי שאינו ירא כלום , יושב בדד , ואינו צריך חבורה. ובגוים לא יתחשב - אינם נחשבים כשאר גוים , שיכול אדם לקללם.

רמב"ן:
כי מראש צורים אראנו - הטעם: בעבור שהעלהו במות בעל לראותו (ראה במ' כב , מא) , אמר: מראש צורים ומן הגבעות אני מביט ורואה אותו , כי ישכן לבדו ואין עִמו גוי אחר שיֵחשב הוא אליו , כמו שיתקבצו עמים רבים ואומות שונות להיות מחנה אחת; אבל אלו כולם תורה אחת ומשפט אחד להם (ראה במ' טו , טז) , וגוי אחד הם (ראה ש"ב ז , כג) , וישכן בדד בשם יעקב וישראל (ע"פ דב' לג , כח). ועל כן הזכיר "ארה לי יעקב" ו"זועמה ישראל" (לעיל , ז) - כי הזכיר להם שמם הנכבד ושמות אבותם , לאמר שהם עם לבדד , ושמם נאות להם מאבותם; כי בלק לא היה מזכיר לו שֵם 'ישראל' , רק אמר: "עם יצא ממצרים" (במ' כב , ה) , כמתנכר בהם שלא ידע אותם , כי היה כפוי טובת אביהם. והכונה לומר , כי כאשר אני רואה אותו עתה שוכן לבדו , כן ישכן לעולמים , בטח בדד עין יעקב (ע"פ דב' לג , כח); והוא יהיה לראש לעולם , ואין אומה שתגבר עליו , ולא שיִטָּפֵל הוא אליה.

רלב"ג:
כי מראש צורים אראנו וגו' - אמר זה לפי שהוא היה רואה אותם ממקום גבוה מאד , כמו שאמר "וילך שפי" (לעיל , ג); והרצון בו: כאשר אראנו מראש צורים ומגבעות רמות , הנה מצאתי שזה העם ישכון לבדד - להיותו נבדל משאר האומות וקדוש מהם; ולזה לא יתחשב בגוים , שיהיה נמנה עם שאר הגוים. והיה זה כן , כי ההִמָנות ישיג הדברים מצד מה שהם מסכימים. והמשל , שלא יִמנה המונה הסוס והשחרות - שנים , ולא הסוס והחמור , מהצד שהם בו בלתי מסכימים; אבל ימנה הסוס והסוס. וימנה הסוס עם החמור מצד מה שהם בעלי חיים , שהם מסכימים בו; והמשל , שאם ישאל אדם כמה בעלי חיים שם , והיה שם סוס וחמור , יאמר: שנים. והנה אמר זה על צד ההפלגה , להורות שאין יחס בין ישראל ובין שאר האומות.
ריכוז קישורים