תנ"ך - ושם
בת־אשר
שרח:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְשֵׁ֥ם
בַּת־אָשֵׁ֖ר
שָֽׂרַח:
(במדבר פרק כו פסוק מו)
וְשֵׁם
בַּת־אָשֵׁר
שָׂרַח:
(במדבר פרק כו פסוק מו)
ושם
בת־אשר
שרח:
(במדבר פרק כו פסוק מו)
ושם
בת־אשר
שרח:
(במדבר פרק כו פסוק מו)
מסורה גדולה:
ושם
י"ג
ראש'
פסוק'
ושם
הנהר
וחביר'
ושם
אחיו
יובל
ושם
האחד
אליעזר
ושם
איש
ישראל
ושם
האשה
ושם
בת
אשר
ושם
אשת
עמרם
ושם
חברון
לפנים
ושם
אשת
שאול
ושם
האיש
נבל
ושם
אשת
אבישור
ושם
האיש
אלימלך.
רש"י:
ושם
בת
אשר
סרח
(בנוסחנו:
שרח)
-
לפי
שהיתה
קיימת
בחיים
(ראה
בר'
מו
,
יז;
סוטה
יג
,
ב)
מנאה
כאן.
ר' יוסף בכור שור:
ושם
בת
אשר
שרח
-
לפי
שזכרה
עם
יוצאי
מצרים
(ראה
בר'
מו
,
יז)
,
מנאה
עמהם
כאן.
רמב"ן:
ושם
בת
אשר
סרח
(בנוסחנו:
שרח)
-
לפי
שהיתה
בחיים
,
מנאה
כאן;
לשון
רבנו
שלמה.
ואנקלוס
תרגם:
"ושום
בת
איתת
אשר
סרח"
-
נתכוין
בזה
לומר
,
כי
היתה
בת
יורשת
נחלה
,
ולכך
הזכירה
הכתוב
בכאן
כאשר
הזכיר
בנות
צלפחד
,
ותכנס
בכלל
"לאלה
תחלק
הארץ"
(להלן
,
נג);
ואלו
היתה
בת
אשר
עצמו
,
לא
היתה
יורשת
,
כי
בנים
זכרים
היו
לו
,
אבל
היתה
בת
אשתו
מאיש
אשר
לא
היה
לו
בן
,
והיתה
נחלתו
לבתו.
ויהיה
טעם
"וסרח
אחותם"
(בר'
מו
,
יז)
-
כי
היתה
אחות
בניו
,
לא
בתו
,
ולכך
אמר:
ושם
בת
אשר
סרח
,
ולא
אמר
'ובת
אשר'
,
לומר
,
כי
היה
שמה
'בת
אשר'
ונקראת
'סרח'.
ואם
היתה
בחיים
כדברי
רבנו
שלמה
,
הנה
היא
כבנות
צלפחד
לנחלה;
ואם
מתה
,
משפחתה
נטלו
בעבורה.
ועל
דרך
הפשט:
היה
לה
משפחה
גדולה
תקרא
על
שמה
,
ותכנס
בכלל
"אלה
משפחות
בני
אשר
לפקודיהם"
(להלן
,
מז)
,
אבל
לא
רצה
הכתוב
ליחסם
אל
האשה
,
שיֹאמר
'לסרח
משפחת
סרח'
,
וקצר
בענין.
רלב"ג:
והנה
הגיע
מהתועלת
בזה
המספר
(המפקד)
,
להודיע
שיותר
חסר
שבטו
של
שמעון
מכל
שאר
השבטים
שחסר
מספרם;
וזה
,
כי
שבט
שמעון
חסר
שבעה
ושלשים
אלף
ומאה
(ראה
במ'
א
,
כג;
כו
,
יד)
,
וכל
שאר
השבטים
שחסר
מספרם
,
והם
ראובן
וגד
ואפרים
ונפתלי
,
לא
חסר
ממנו
כי
אם
שלשה
ועשרים
אלף
ותשע
מאות
ועשרים
(ראה
במ'
א
,
כא
,
כה
,
לג
,
מג;
כו
,
ז
,
יח
,
לז
,
נ).
וזה
הורה
שרוב
התלונות
אשר
היו
במדבר
היו
מהאנשים
אשר
משבטו
של
שמעון
,
ולזה
נפקדה
ברכתו
בפרשת
'וזאת
הברכה'
(ראה
דב'
לג;
שו"ט
צ
,
ג).
ולזה
גם
כן
אמר
יעקב
"בסודם
אל
תבא
נפשי
ובקהלם
(בנוסחנו:
בקהלם)
אל
תחד
כבודי"
(בר'
מט
,
ו)
,
להתבאר
לו
שהם
יהיו
קנטרנים.
והגיע
עוד
מהתועלת
בזה
המספר
השני
,
להודיע
שכבר
נתקיימה
הברכה
שברך
יעקב
את
יוסף
לתת
לו
שכם
אחד
על
אחיו
(ראה
בר'
מח
,
כב)
,
כי
ראובן
היה
בכור
ויוסף
בכור
,
וכבר
היתה
נחלת
יוסף
יותר
מנחלת
ראובן
כמו
נחלת
שמעון
ויותר
מזה
,
כמו
שאמר:
"אפרים
ומנשה
כראובן
ושמעון
יהיו
לי"
(בר'
מח
,
ה).
וזה
,
כי
אלו
שנחלקה
להם
הארץ
תמצא
במספרם
,
שכבר
היה
מספר
מנשה
ואפרים
יותר
ממספר
ראובן
ושמעון.
וזה
,
כי
מספר
ראובן
ושמעון
לא
היה
כי
אם
חמשה
וששים
אלף
ותשע
מאות
ושלשים
(ראה
פס'
ז
,
יד)
,
ומספר
מנשה
ואפרים
היה
חמשה
ושמנים
אלף
ומאתים
(ראה
פס'
לד
,
לז);
ולא
היה
כן
הענין
במספר
הראשון
שנזכר
בפרשת
'במדבר
סיני'
,
וזה
,
שמספר
ראובן
ושמעון
היה
אז
מאה
אלף
וחמשה
אלף
ושמנה
מאות
(ראה
במ'
א
,
כא
,
כג)
,
ומספר
מנשה
ואפרים
לא
היה
אז
כי
אם
שנים
ושבעים
אלף
ושבע
מאות
(ראה
שם
,
לג
,
לה).
והנה
זכר
שם
בנות
צלפחד
(ראה
פס'
לג)
-
בעבור
מה
שספר
מענינם
אחר
זה
בענין
דיני
הנחלות
(ראה
במ'
כז
,
א
-
יא;
לו).
והנה
הסכים
בקרוב
זה
המספר
השני
(ראה
פס'
נא)
למספר
הראשון
(ראה
במ'
א
,
מו)
,
לא
חסר
כי
אם
אלף
ושמנה
מאות
ועשרים.