תנ"ך - והקרבתם
אשה
עלה
לה'
פרים
בני־בקר
שנים
ואיל
אחד
ושבעה
כבשים
בני
שנה
תמימם
יהיו
לכם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהִקְרַבְתֶּ֨ם
אִשֶּׁ֤ה
עֹלָה֙
לַֽיהוָ֔ה
פָּרִ֧ים
בְּנֵי־בָקָ֛ר
שְׁנַ֖יִם
וְאַ֣יִל
אֶחָ֑ד
וְשִׁבְעָ֤ה
כְבָשִׂים֙
בְּנֵ֣י
שָׁנָ֔ה
תְּמִימִ֖ם
יִהְי֥וּ
לָכֶֽם:
(במדבר פרק כח פסוק יט)
וְהִקְרַבְתֶּם
אִשֶּׁה
עֹלָה
לַיהוָה
פָּרִים
בְּנֵי־בָקָר
שְׁנַיִם
וְאַיִל
אֶחָד
וְשִׁבְעָה
כְבָשִׂים
בְּנֵי
שָׁנָה
תְּמִימִם
יִהְיוּ
לָכֶם:
(במדבר פרק כח פסוק יט)
והקרבתם
אשה
עלה
לה'
פרים
בני־בקר
שנים
ואיל
אחד
ושבעה
כבשים
בני
שנה
תמימם
יהיו
לכם:
(במדבר פרק כח פסוק יט)
והקרבתם
אשה
עלה
ליהוה
פרים
בני־בקר
שנים
ואיל
אחד
ושבעה
כבשים
בני
שנה
תמימם
יהיו
לכם:
(במדבר פרק כח פסוק יט)
תרגום אונקלוס:
וּתקָרְבוּן
קֻרבָּנָא
עֲלָתָא
קֳדָם
יְיָ
תּוֹרֵי
בְנֵי
תוֹרֵי
תְּרֵין
וּדכַר
חַד
וְשִׁבעָה
אִמְרִין
בְּנֵי
שְׁנָא
שַׁלמִין
יְהוֹן
לְכוֹן
:
עין המסורה:
פרים
בני
-
בקר
-
ה':
ראה
לעיל
,
יא.
תמימם
יהיו
לכם
-
ג':
במ'
כח
,
יט
,
לא;
כט
,
ח.
רש"י:
[פרים
-
כנגד
אברהם
,
שנאמר
"ואל
הבקר
רץ
אברהם"
(בר'
יח
,
ז).
אלים
(בנוסחנו:
ואיל
אחד)
-
כנגד
אילו
של
יצחק
(ראה
בר'
כב
,
יג).
כבשים
-
כנגד
יעקב:
"והכשבים
הפריד
יעקב"
(בר'
ל
,
מ);
ביסודו
של
רבי
משה
הדרשן
ראיתי
זאת
(ראה
מא"ג
שמ'
כה
,
ג).]
ר' יוסף בכור שור:
תמימים
יהיו
לכם
-
כלומר:
צריכין
אתם
שיהיו
תמימים
,
שאם
לא
כן
הרי
אתם
מחללים
ימים
טובים
בהפשטם
ובשחיטתם
,
שהרי
אינו
קרב.
תדע
,
דלא
כתיב
'תמימים
יהיו
לכם'
,
לא
בראש
חדש
ולא
בחולו
של
מועד
,
שאינן
אסורים
בעשיית
מלאכה
כל
כך.
רלב"ג:
ובחדש
הראשון
וגו'
-
כבר
התבאר
אופן
מעשה
הפסח
בארבעה
עשר
לחדש
ניסן
במה
שקדם
(ראה
שמ'
יב
,
ח
-
י
,
מו)
,
והתבארו
גם
כן
דיני
החגיגה
ודין
אכילת
המצות
בזה
הרגל
,
והמלאכות
האסורות
בראשון
ושביעי
של
פסח
,
והמותרות
בו
,
והם
המלאכות
שהם
לצורך
אוכל
נפש
(ראה
שם
,
טו
-
כ);
ואולם
המוסף
הנעשה
בכל
יום
מימי
הרגל
הזה
לא
נתבאר
במה
שקדם
,
אך
אמר
בכללות
בפרשת
'אמור
אל
הכהנים'
על
דבר
המוסף
הזה
"והקרבתם
אשה
ליי'
שבעת
ימים"
(וי'
כג
,
ח).
ובמקום
הזה
ביאר
ענין
זה
ה'אשה'
,
והוא
שוה
למוסף
ראש
חדש
(ראה
לעיל
,
יא
-
טו);
וזה
ממה
שיחזק
שיהיו
אלו
השעירים
באים
על
דברים
מתיחסים
,
כמו
שזכרנו
(לעיל
,
טו).
והנה
יתבאר
ממה
שאמר
בזה
המקום
שבעת
ימים
מצות
יאכל
,
שאכילת
מצה
שבעת
ימים
רשות
,
אך
הרצון
בו
,
שמה
שיֵאכל
מלחם
יהיה
מצה.
ואין
שם
חיוב
באכילת
מצה
כי
אם
בלילה
הראשונה
,
כמו
שביארנו
בפרשת
'בא
אל
פרעה'
(שמ'
יב
,
יח).
וראוי
שתדע
,
שמה
שהקפידה
התורה
במנין
אלו
העולות
במוספין
אלו
-
אינו
לעכב
,
אך
הוא
על
צד
היותר
טוב
,
כמו
שנבאר
בגזרת
השם
בזכרון
תועלת
אלו
המוספין
(ראה
התועלת
במוספין
,
בקובץ
תועלות
לרלב"ג
,
במ'
כח
,
ב
-
ל
,
א).
ולזה
,
אם
לא
מצאו
אלא
פרים
,
יקריבו
פרים;
לא
מצאו
אלא
איל
,
יקריבו
איל;
לא
מצאו
אלא
כבשים
,
יקריבו
כבשים;
לא
מצאו
שבעה
,
יקריבו
מה
שמצאו;
שנאמר
בפרשת
'אמור
אל
הכהנים':
"והקרבתם
אשה
ליי'
שבעת
ימים"
(וי'
כג
,
ח)
-
לא
הקפידה
התורה
אלא
שיקריבו
אשה.
ואמר
בזה
המקום
שבעת
ימים
לחם
אשה
,
ואמר
על
עולת
התמיד
יעשה
ונסכו
-
מגיד
,
שאם
לא
מצאו
אלא
אחד
מאלו
העשרה
,
יקריבוהו.
וכן
אמר
במוסף
ראש
חדש
(ראה
לעיל
,
טו);
ובמוסף
השבת
נאמר
"על
עולת
התמיד
ונסכה"
(לעיל
,
י)
-
מגיד
,
שאם
לא
מצאו
אלא
כבש
אחד
מקריבין
אותו
(ראה
ספ"ב
קמז;
מנחות
מה
,
א).