תנ"ך - ואלה תולדת אהרן ומשה ביום דבר ה' את־משה בהר סיני:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וְאֵ֛לֶּה תּוֹלְדֹ֥ת אַהֲרֹ֖ן וּמֹשֶׁ֑ה בְּי֗וֹם דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֖ה בְּהַ֥ר סִינָֽי: (במדבר פרק ג פסוק א)

וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה בְּיוֹם דִּבֶּר יְהוָה אֶת־מֹשֶׁה בְּהַר סִינָי: (במדבר פרק ג פסוק א)

ואלה תולדת אהרן ומשה ביום דבר ה' את־משה בהר סיני: (במדבר פרק ג פסוק א)

ואלה תולדת אהרן ומשה ביום דבר יהוה את־משה בהר סיני: (במדבר פרק ג פסוק א)

תרגום אונקלוס:

וְאִלֵין תּוֹלְדָת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה בְּיוֹמָא דְּמַלֵיל יְיָ עִם מֹשֶׁה בְּטוּרָא דְסִינָי :

עין המסורה:

אהרן ומשה - ב' בתורה: שמ' ו , כו; במ' ג , א. בהר סיני - ב' בסיפרא: במ' ג , א; כח , ו.

מסורה קטנה:

בהר סיני - ב' בסיפ'.

רש"י:

ואלה תולדות אהרן ומשה - ואינו מזכיר אלא בני אהרן!? - ונקראו 'תולדות משה' - לפי שלימדן תורה; מלמד שכל המלמד את בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו יְלָדוֹ (ראה סנה' יט , ב). ביום דבר יי' את משה נעשו אילו תולדות שלו , שלימדן מה שלמד מפי הגבורה.

רשב"ם:

ואלה תולדות אהרן ומשה - תחילה מנה תולדות ישראל , ואחר כך תולדות הכהנים , ואחר כך תולדות הלוים. ועתה מונה תולדות אהרן. ותולדות משה לפנינו עם הלוים , דכתיב "ולקהת משפחת העמרמי" (להלן , כז): זהו משה ואהרן ובניו , אשר יקָראו על שבט הלוי , כי לא היו לעמרם בנים , רק משה ואהרן , "ויבדל אהרן להקדישו ומשה ובניו יקראו על שבט הלוי" (דה"א כג , יג - יד). ביום דבר יי' אל (בנוסחנו: את) משה בהר סיני - שזהו קודם שהוקם המשכן , אז היו ארבעה. אבל בשנה שנייה , שהוקם המשכן במדבר סיני , לא נשארו כי אם אלעזר ואיתמר , כמו שפירשתי למעלה בתחילת פרשה (במ' א , א) - שכל מקום שנאמר "בהר סיני" זהו קודם שהוקם המשכן , אבל משנבנה אהל מועד לא נאמר אלא "במדבר סיני".

ראב"ע:

ואלה תולדות אהרן ומשה - הטעם , שלא הולידו בניהם ולא הוסיפו בקרוב מעשרה חדשים , כאשר דבר השם עם משה בהר סיני בעלותו להתנפל על מעשה העגל. אז נבחר שבט לוי , ואמר השם למשה: "הקרב את מטה לוי" (להלן , ו); גם בפרשת "ואני... לקחתי" (להלן , יב); וכאשר הוקם המשכן , אמר השם: "פקוד את בני לוי" (להלן , טו). והשכינה במשכן , על כן כתוב "במדבר סיני" (להלן , יד). והנה היו תולדות אהרן ומשה במדבר סיני כאשר היו בהר סיני , רק חסרו שני בני אהרן , על כן אמרתי כי הלוים לא נתנו כפר נפשם , כי כן כתוב "לכל העובר על הפקודים (שמ' לח , כו). ויש אומרים , כי לא פקדם משה טרם עשות המשכן , רק ידע פקודיהם בדרך נבואה; והכתוב יכחישם , והוא "כי תשא" (שמ' ל , יב).

ר' יוסף בכור שור:

ואלה תולדות אהרן ומשה - כלומר: הכהנים והלוים. ומונה בני אהרון תחילה , שהם כהנים , ואחר כך משה ושאר הלוים; דמשפחת העמרמי , שהוא מונה בתוך הלוים (ראה להלן , כז) - זהו משה ובניו. שהרי לא היו לעמרם בנים אחרים כי אם משה ואהרון (ראה שמ' ו , כ) , ובני אהרון כבר נמנו בפני עצמם , כדכתיב "ויבדל אהרון קדש הקדשים" (לפנינו: קדשים) (דה"א כג , יג); ובני משה לא נבדלו משאר הלוים.

רמב"ן:

ואלה תולדות אהרן ומשה וגו' - ואינו מונה אלא בני אהרן!? ונקראו 'תולדות משה' - לפי שלמדן תורה; מלמד שכל המלמד בן חברו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו ילדוֹ (ראה סנה' יט , ב). ביום דבר יי' אל (בנוסחנו: את) משה בהר סיני נעשו אלו תולדות שלו , שלמדן מה שלמד מפי הגבורה; לשון רבנו שלמה. ואין ביום דבר יי' אל משה בהר סיני אלא לומר , שהיו אלה תולדותם ביום שדבר השם אל משה בהר סיני. ואמר , כי מתו נדב ואביהוא (ראה להלן , ד) ואין להם היום תולדות , רק אלעזר ואיתמר. והזכיר זה לאמר , כי ביום דבר יי' אל משה בהר סיני נבחרו אלה למשחה אותם ולהיות להם משחתם לכהונת עולם (ראה שמ' מ , טו); ושאר השבט - לא נצטווה בבחירתו עד עתה. וטעם הזכיר תולדות אהרן ומשה במקום הזה - כי כאשר השלים מספר כל ישראל לתולדותם לבית אבותם , ורצה להזכיר תולדות שבט לוי , התחיל בראשי השבט ההוא. ועל דרך הפשט , טעם תולדות אהרן ומשה - לומר כי היו בני אהרן "כהנים משוחים" (להלן , ג) , נבדלים מן השבט להיות קדש קדשים (ראה דה"א כג , יג) , ותולדות משה - משפחת העמרמי אשר יזכיר למטה (פס' כז) , כי אין בעמרמי זולתי בני משה נמנים בלוים; וזה כענין שכתוב "ובני (לפנינו: בני) עמרם אהרן ומשה ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים" וכו' , "ומשה איש האלהים בניו יקראו על שבט הלוי" (דה"א כג , יג - יד). והדרש (ראה רש"י; סנה' יט , ב) סמכוהו , מפני שלא פירש 'ואלה שמות בני משה' כאשר עשה בבני אהרן (ראה להלן , ב) , לרמוז כי בני אהרן גם הם תולדות למשה , מפני שלימדם תורה; כי התורה תפרש ותרמוז.