תנ"ך - כי
לי
כל־בכור
ביום
הכתי
כל־בכור
בארץ
מצרים
הקדשתי
לי
כל־בכור
בישראל
מאדם
עד־בהמה
לי
יהיו
אני
ה':
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּ֣י
לִי֘
כָּל־בְּכוֹר֒
בְּיוֹם֩
הַכֹּתִ֨י
כָל־בְּכ֜וֹר
בְּאֶ֣רֶץ
מִצְרַ֗יִם
הִקְדַּ֨שְׁתִּי
לִ֤י
כָל־בְּכוֹר֙
בְּיִשְׂרָאֵ֔ל
מֵאָדָ֖ם
עַד־בְּהֵמָ֑ה
לִ֥י
יִהְי֖וּ
אֲנִ֥י
יְהוָֽה:
פ
(במדבר פרק ג פסוק יג)
כִּי
לִי
כָּל־בְּכוֹר
בְּיוֹם
הַכֹּתִי
כָל־בְּכוֹר
בְּאֶרֶץ
מִצְרַיִם
הִקְדַּשְׁתִּי
לִי
כָל־בְּכוֹר
בְּיִשְׂרָאֵל
מֵאָדָם
עַד־בְּהֵמָה
לִי
יִהְיוּ
אֲנִי
יְהוָה:
פ
(במדבר פרק ג פסוק יג)
כי
לי
כל־בכור
ביום
הכתי
כל־בכור
בארץ
מצרים
הקדשתי
לי
כל־בכור
בישראל
מאדם
עד־בהמה
לי
יהיו
אני
ה':
פ
(במדבר פרק ג פסוק יג)
כי
לי
כל־בכור
ביום
הכתי
כל־בכור
בארץ
מצרים
הקדשתי
לי
כל־בכור
בישראל
מאדם
עד־בהמה
לי
יהיו
אני
יהוה:
פ
(במדבר פרק ג פסוק יג)
תרגום אונקלוס:
אֲרֵי
דִילִי
כָּל
בֻּכרָא
בְּיוֹמָא
דִקטַלִית
כָּל
בֻּכרָא
בְּאַרעָא
דְמִצרַיִם
אַקדֵּישִׁית
קֳדָמַי
כָּל
בֻּכרָא
בְּיִשׂרָאֵל
מֵאֱנָשָׁא
עַד
בְּעִירָא
דִּילִי
יְהוֹן
אֲנָא
יְיָ
:
עין המסורה:
הקדשתי
-
ו':
במ'
ג
,
יג;
ח
,
יז;
שו'
יז
,
ג;
מ"א
ט
,
ג
,
ז;
דה"ב
ז
,
כ.
מאדם
עד
-
בהמה
-
ד':
בר'
ו
,
ז;
ז
,
כג;
*במ'
ג
,
יג;
תה'
קלה
,
ח.
מסורה גדולה:
מאדם
עד
בהמה
ד'
אמחה
את
האדם
אשר
בראתי
וימח
את
כל
היקום
כי
לי
כל
בכור
שהכה
בכורי
מצרים.
ראב"ע:
כי
לי
כל
בכור
-
והטעם
,
כי
גם
הבכורים
לי
הם.
ביום
הכותי
-
טעמו:
זמן;
ורבים
כמוהו.
לי
יהיו
-
טעמו:
לי
הם
ולי
יהיו
,
כי
כל
בכור
מאדם
יפדה
,
וכן
בכור
הבהמה
הטמאה.
ר' יוסף בכור שור:
כי
לי
בני
ישראל
-
כל
בכור
שהוספתי
עליהם
גם
משאר
ישראל
,
שהצלתים
בשעת
מכת
בכורות.
אי
נמי:
שהכתי
בכורי
מצרים
בשביל
ישראל
-
דין
הוא
שיתנו
לי
בכוריהם
לשרתני.
ואמרו
רבותינו
(ראה
במ"ר
ג
,
ה)
,
שלפי
שחטאו
בעגל
,
נפסלו
מן
העבודה;
ובני
לוי
,
שלא
חטאו
,
נלקחו
במקומם;
כדכתיב
בפרשת
'והיה
עקב'
,
שמספר
מעשה
העגל
(ראה
דב'
ט
,
טז
-
כא)
,
ומיד
כתיב
אחריו
"בעת
ההיא
הבדיל
יי'
את
שבט
הלוי"
(דב'
י
,
א).
ונראה
,
שלפי
אותו
מעשה
הֻבְדלו
,
דכתיב
"והכהנים
הלוים
בני
צדוק
אשר
שמרו"
וגו'
(יח'
מד
,
טו).
ולפי
הפשט
נראה
,
שאותם
שמשמשין
במשכן
אינם
ראוין
לנחלה
,
כדי
שלא
יתנו
עסק
,
רק
בעבודת
הקדוש
ברוך
הוא
,
שיהו
זריזין
ומלומדין
בה.
ובכור
נוטל
פי
שנים
בנחלה
(ראה
דב'
כא
,
יז)
,
ולפיכך
לקח
הקדוש
ברוך
הוא
לוים
במקומן
,
וצוה
שלא
יתנו
להם
נחלה.