תנ"ך - ונקרב את־קרבן ה' איש אשר מצא כלי־זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז לכפר על־נפשתינו לפני ה':

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַנַּקְרֵ֞ב אֶת־קָרְבַּ֣ן יְהוָ֗ה אִישׁ֩ אֲשֶׁ֨ר מָצָ֤א כְלִֽי־זָהָב֙ אֶצְעָדָ֣ה וְצָמִ֔יד טַבַּ֖עַת עָגִ֣יל וְכוּמָ֑ז לְכַפֵּ֥ר עַל־נַפְשֹׁתֵ֖ינוּ לִפְנֵ֥י יְהוָֽה: (במדבר פרק לא פסוק נ)

טקסט וניקוד:

וַנַּקְרֵב אֶת־קָרְבַּן יְהוָה אִישׁ אֲשֶׁר מָצָא כְלִי־זָהָב אֶצְעָדָה וְצָמִיד טַבַּעַת עָגִיל וְכוּמָז לְכַפֵּר עַל־נַפְשֹׁתֵינוּ לִפְנֵי יְהוָה: (במדבר פרק לא פסוק נ)

טקסט בלבד:

ונקרב את־קרבן ה' איש אשר מצא כלי־זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז לכפר על־נפשתינו לפני ה': (במדבר פרק לא פסוק נ)

תיקון קוראים:

ונקרב את־קרבן יהוה איש אשר מצא כלי־זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז לכפר על־נפשתינו לפני יהוה: (במדבר פרק לא פסוק נ)

תרגום אונקלוס:
וְקָרֵיבנָא יָת קֻרבָּנָא דַייָ גְּבַר דְּאַשׁכַּח מָן דִּדהַב שֵׁרִין וְשַׁבּבִּין עִזקָן קְדָשִׁין וּמָחוֹך לְכַפָּרָא עַל נַפשָׁתַנָא קֳדָם יְיָ :

עין המסורה:
כלי - זהב - ג': *שמ' לה , כב; במ' לא , נ; מ"ב יב , יד. וכומז - ב': שמ' לה , כב; במ' לא , נ.

מסורה קטנה:
כלי - זהב - ג'; אצעדה - ל'; וכומז - ב'.

רש"י:
עגיל - נזמי אוזן. כומז - דפוס של בית הרחם , לכפר על הרהור הלב של בנות מדין (ראה כלה א , ז).

רשב"ם:
עבדיך נשאו את ראש וגו' , לא (בנוסחנו: ולא) נפקד ממנו איש - במגפה; לפיכך ונקרב את קרבן יי'... לכפר על נפשותינו - שנדרנו מלפני החשבון שנימנינו כדי שלא ישלוט בנו נגף. ולפיכך ציוה הקדוש ברוך הוא לתתו על עבדת אהל מועד , שכן מצינו ב'כי תשא' וגו' "ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם" , "ולקחת את כסף הכפורים מאת בני ישראל ונתת אתו על עבדת אהל מועד והיה לבני ישראל לזכרון" וגו' (שמ' ל , יב , טז); אף כאן "ויביאו אותו אל אהל מועד לזכרון לפני יי'" (להלן , נד). מאבא מרי , הרב רבי מאיר , שמעתי שיטה זו ועיקר.

ראב"ע:
ונקרב - במחשבה או בפה. אצעדה - הוא על הזרוע , כי כן כתוב (ראה ש"ב א , י). וצמיד - פירשתיו: סמוך ליד (ראה בר' כד , כב). טבעת - באצבע. עגיל - באזנים , (ראה בר' כד , כב) , כי כן כתוב (ראה יח' טז , יב); אולי נקרא כן בעבור היותו עגול. וכומז - כחבירו.

רמב"ן:
וטעם עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה אשר בידנו - לאמר: הנה השם עשה תשועה גדולה על ידינו , שלא מת במלחמה אחד מכל אנשי הצבא אשר בידינו ולא הוכה בחרב , שיפקד מן הצבא , ולפיכך אנחנו חפצים להקריב את קרבן יי' המציל אותנו , לתת לפניו כופר נפשותינו אשר פדה ממות ובמלחמה מידי חרב. ורבותינו דרשו (ראה שבת סד , א): ולא נפקד ממנו איש - לדבר עבירה; יאמר , שהיו בכל עת בידנו , ולא נפקד איש מאחָיו אשר בצבא אל מקום אחר לעבור עבירה. ואמר להם משה: אם כן , קרבן זה למה? אמרו לו: לכפר על נפשותינו - מהרהור הלב.

רלב"ג:
והנה ספר שראשי אנשי הצבא , בראותם עוצם השגחת השם יתעלה בהם , הסכימו לתת כבוד לשם יתעלה מהונם , אשר הציל את נפשותם מהמות; ולזה נתנו מכלי הזהב השלֵמים לשם יתעלה שרי האלפים ושרי המאות זה השיעור שזכרה אותו התורה. והורה על שהכלים ההם היו שלֵמים מה שאמר בהם כל כלי מעשה - רוצה לומר , שהיו ראויים לשמש למה שנעשו לו.
ריכוז קישורים