תנ"ך - ביום עשתי עשר יום נשיא לבני אשר פגעיאל בן־עכרן:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

בְּיוֹם֙ עַשְׁתֵּ֣י עָשָׂ֣ר י֔וֹם נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י אָשֵׁ֑ר פַּגְעִיאֵ֖ל בֶּן־עָכְרָֽן: (במדבר פרק ז פסוק עב)

טקסט וניקוד:

בְּיוֹם עַשְׁתֵּי עָשָׂר יוֹם נָשִׂיא לִבְנֵי אָשֵׁר פַּגְעִיאֵל בֶּן־עָכְרָן: (במדבר פרק ז פסוק עב)

טקסט בלבד:

ביום עשתי עשר יום נשיא לבני אשר פגעיאל בן־עכרן: (במדבר פרק ז פסוק עב)

תיקון קוראים:

ביום עשתי עשר יום נשיא לבני אשר פגעיאל בן־עכרן: (במדבר פרק ז פסוק עב)

תרגום אונקלוס:
בְּיוֹם חַד עֲסַר יוֹמִין רַבָּא לִבנֵי אָשֵׁר פַּגעִיאֵל בַּר עָכרָן :

עין המסורה:
ביום - ב' רפין בעינינא: במ' ז , עב , עח.

מסורה קטנה:
ביום - ב' רפיין בע'.

ראב"ע:
ביום עשתי עשר יום - כבר בארתי בספר מאזנים (ל , א) , למה השתנה זה המספר. וטעם עשתי - כמו "עשתונותיו" (תה' קמו , ד) - מה שיולידו מחשבותיו; כאילו העשר הולידו. וזה סוד גדול. ויאמר רבי יונה הספרדי (השרשים: 'עשת') , כי פירושו 'על שתי עשר' , והטעם: החשבון שהוא קודם ממנו. והנה טעה שתי טעיות גדולות. האחת , כי חשבון שנים עשר הוא על אחד עשר , הפך דבורו; והעד הנאמן: "מבן עשרים שנה ומעלה" (במ' א , ג). והטעות השנית , כי אילו היה 'על שתי' , היה ראוי לומר עשני עשר , ולא 'עשתי עשר' , כי 'שתי' לשון נקבה. רק עשתי - מלה אחת.

רלב"ג:
והנה הקריבו הנשיאים קרבנם אצל המזבח בדרך שוה , רוצה לומר , שהסכימו כלם בכל אחד מהמינים שהביאו: כאשר הביא זה הביא זה; וכן הענין בעגלות והבקר (ראה לעיל , ב - ג) , כי כן היה ראוי , בדרך שלא יהיה התפאר לאחד על חבירו. ועל פי הגבורה הסכים משה שיקריבו קרבנם כל אחד ביומו (ראה ספ"ב מז). והנה הביאו אלו הקרבנות בסדור בדרך שהיו נוסעים (ראה במ' ב) , ולזה היתה ההתחלה משבט יהודה , ואחריו הקריבו שני הנשיאים אשר בדגלו על סדרם; וכן בזה הדרך היה סדר אלו הקרבנות. והנה האריך בזכירת זה הקרבן בכל נשיא ונשיא - להורות שכלם היו שוים בזה , לא היה יתרון לאחד על חבירו , שכל אחד מהם התעורר מעצמו לזאת הנדבה. והנה היה בזה הענין חדוש - שהתנדבו קטרת , ואין היחיד מתנדב קטרת; ושיהיה זה הקרבן דוחה את השבת , ואין קרבן יחיד דוחה את השבת , וכל שכן כשהיה נדבה , שאין נדבה דוחה את השבת , אלא שכבר היה זה על פי הגבורה (ראה ספ"ב נא). והנה החטאת לא נצטרך לכפר עליהם , לפי שכבר כפר אהרן בעדו ובעד העם , כמו שנזכר בפרשת 'ויהי ביום השמיני' (וי' ט , ז). ולזה אמרו רבותינו (ראה ספ"ב נא) , שהיה בא לכפר על קבר התהום , כי השעירים מצאנו בהם שהם באים לכפר על הטמאות ועל מדרגותיהם , כמו שביארנו במה שקדם (וי' טז , טז). ונמשך מן ההארכה בזה הספור תועלת , כבר זכרנוהו במה שקדם (ראה במ' ג , טז: וראוי שנחקור...).
ריכוז קישורים