תנ"ך - זאת׀ חנכת המזבח ביום המשח אתו מאת נשיאי ישראל קערת כסף שתים עשרה מזרקי־כסף שנים עשר כפות זהב שתים עשרה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

זֹ֣את׀ חֲנֻכַּ֣ת הַמִּזְבֵּ֗חַ בְּיוֹם֙ הִמָּשַׁ֣ח אֹת֔וֹ מֵאֵ֖ת נְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל קַעֲרֹ֨ת כֶּ֜סֶף שְׁתֵּ֣ים עֶשְׂרֵ֗ה מִֽזְרְקֵי־כֶ֙סֶף֙ שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֔ר כַּפּ֥וֹת זָהָ֖ב שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵֽה: (במדבר פרק ז פסוק פד)

טקסט וניקוד:

זֹאת׀ חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ מֵאֵת נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל קַעֲרֹת כֶּסֶף שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מִזְרְקֵי־כֶסֶף שְׁנֵים עָשָׂר כַּפּוֹת זָהָב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה: (במדבר פרק ז פסוק פד)

טקסט בלבד:

זאת׀ חנכת המזבח ביום המשח אתו מאת נשיאי ישראל קערת כסף שתים עשרה מזרקי־כסף שנים עשר כפות זהב שתים עשרה: (במדבר פרק ז פסוק פד)

תיקון קוראים:

זאת׀ חנכת המזבח ביום המשח אתו מאת נשיאי ישראל קערת כסף שתים עשרה מזרקי־כסף שנים עשר כפות זהב שתים עשרה: (במדבר פרק ז פסוק פד)

תרגום אונקלוס:
דָּא חֲנֻכַּת מַדבְּחָא בְּיוֹמָא דְּרַבִּיאוּ יָתֵיהּ מִן רַברְבֵי יִשׂרָאֵל מְגִסֵי כַספָּא תַּרתָּא עֶסרֵי מִזרְקֵי כַספָּא תְּרֵי עֲסַר בָּזִכֵּי דְּדַהבָּא תַּרתַּא עֶסרֵי :

עין המסורה:
זאת חנכת המזבח - ב': במ' ז , פד , פח.

מסורה קטנה:
זאת חנכת המזבח - ב'; קערת - ל' וחס'; קערת כסף - ל'.

רש"י:
ביום המשח אותו - בו ביום שנמשח , הקריב. ומה אני מקיים "אחרי המשח" (להלן , פח)? שנמשח תחלה , ואחר כך הקריב. או: "אחרי המשח" - לאחר זמן , ולא בא ללמד 'ביום המשח' אלא לומר שנמשח ביום? כשהוא אומר "ביום משחו אותם" (וי' ז , לו) - למדנו שנמשחו ביום; ומה תלמוד לומר 'ביום המשח'? - ביום שנמשח הקריב (ראה ספ"ב נג). קערות כסף שתים עשרה - הם הם שהתנדבו ולא אירע בהם פסול (ראה שם). [(תר"ש:) ויש לומר כן אף ב"כל הבקר לעולה" (להלן , פז).]

רשב"ם:
ביום המשח אותו - התחילו לחנכו , כמו שכתוב בפרשה זו.

ר' יוסף בכור שור:
זאת חנוכת המזבח - כָּלל הכל , לכבד עבודת הקודש; דאַמִינְיָינא לא אתא לאשמעינן.

רלב"ג:
והנה הקריבו הנשיאים קרבנם אצל המזבח בדרך שוה , רוצה לומר , שהסכימו כלם בכל אחד מהמינים שהביאו: כאשר הביא זה הביא זה; וכן הענין בעגלות והבקר (ראה לעיל , ב - ג) , כי כן היה ראוי , בדרך שלא יהיה התפאר לאחד על חבירו. ועל פי הגבורה הסכים משה שיקריבו קרבנם כל אחד ביומו (ראה ספ"ב מז). והנה הביאו אלו הקרבנות בסדור בדרך שהיו נוסעים (ראה במ' ב) , ולזה היתה ההתחלה משבט יהודה , ואחריו הקריבו שני הנשיאים אשר בדגלו על סדרם; וכן בזה הדרך היה סדר אלו הקרבנות. והנה האריך בזכירת זה הקרבן בכל נשיא ונשיא - להורות שכלם היו שוים בזה , לא היה יתרון לאחד על חבירו , שכל אחד מהם התעורר מעצמו לזאת הנדבה. והנה היה בזה הענין חדוש - שהתנדבו קטרת , ואין היחיד מתנדב קטרת; ושיהיה זה הקרבן דוחה את השבת , ואין קרבן יחיד דוחה את השבת , וכל שכן כשהיה נדבה , שאין נדבה דוחה את השבת , אלא שכבר היה זה על פי הגבורה (ראה ספ"ב נא). והנה החטאת לא נצטרך לכפר עליהם , לפי שכבר כפר אהרן בעדו ובעד העם , כמו שנזכר בפרשת 'ויהי ביום השמיני' (וי' ט , ז). ולזה אמרו רבותינו (ראה ספ"ב נא) , שהיה בא לכפר על קבר התהום , כי השעירים מצאנו בהם שהם באים לכפר על הטמאות ועל מדרגותיהם , כמו שביארנו במה שקדם (וי' טז , טז). ונמשך מן ההארכה בזה הספור תועלת , כבר זכרנוהו במה שקדם (ראה במ' ג , טז: וראוי שנחקור...).
ריכוז קישורים