תנ"ך - ואת־החזיר כי־מפריס פרסה הוא ולא גרה טמא הוא לכם מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְאֶת־הַ֠חֲזִיר כִּֽי־מַפְרִ֨יס פַּרְסָ֥ה הוּא֙ וְלֹ֣א גֵרָ֔ה טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶ֑ם מִבְּשָׂרָם֙ לֹ֣א תֹאכֵ֔לוּ וּבְנִבְלָתָ֖ם לֹ֥א תִגָּֽעוּ: ס (דברים פרק יד פסוק ח)

טקסט וניקוד:

וְאֶת־הַחֲזִיר כִּי־מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא וְלֹא גֵרָה טָמֵא הוּא לָכֶם מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ: ס (דברים פרק יד פסוק ח)

טקסט בלבד:

ואת־החזיר כי־מפריס פרסה הוא ולא גרה טמא הוא לכם מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו: ס (דברים פרק יד פסוק ח)

תיקון קוראים:

ואת־החזיר כי־מפריס פרסה הוא ולא גרה טמא הוא לכם מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו: ס (דברים פרק יד פסוק ח)

תרגום אונקלוס:
וְיָת חֲזִירָא אֲרֵי סְדִיק פַּרסְתָא הוּא וְלָא פָשַׁר מְסָאַב הוּא לְכוֹן מִבִּסרְהוֹן לָא תֵיכְלוּן וּבִנבִילַתהוֹן לָא תִקרְבוּן :

עין המסורה:
ולא - ז' פסוקים 'ולא לא לא' (באמצע פסוק): דב' יד , ח; שו' יד , טז; יר' י , ה; כ , יא; לב , כג; מח , יא; יח' כ , ח. ולא - י' פסוקים 'ולא לא לא' (מהם ג' בראש פסוק): ראה דב' ז , ג.

מסורה גדולה:
י' פסוק' דאית בהון ולא לא לא ואת החזיר ולא תתחתן בם ולא יכלו בני ישראל ותבך אשת שמשון וימרו בי ולא אבו ולא אשמיע אליך עוד כתמר מקשה המה ולא אותי כגבור עריץ ויבאו וירשו אתה שאנן.

מסורה קטנה:
(ולא) - ז' פסוק' ולא לא לא.

רש"י:
ובנבלתם לא תגעו - רבותינו דרשוהו (ראה ר"ה טז , ב): ברגל , שאדם חייב לטהר עצמו ברגל; יכול יהו מוזהרין בכל השנה? תלמוד לומר: "אמור אל הכהנים" וגו' (וי' כא , א) - ומה טומאת המת , חמורה , כהנים מוזהרים ואין ישראל מוזהרין , טומאת נבלות קלה לא כל שכן.

ראב"ע:
ולא גרה - תחסר מלת "יִגַר" (ראה וי' יא , ז) , דרך קצרה; או מלת 'לו'.

ר' יוסף בכור שור:
מבשרם לא תאכלו - אם נשחטו או ננחרו. ובנבלתם - אם מתו מיתת עצמן. לא תגעו - לאכול , כמו "בכל קדש לא תגע" וגו' (וי' יב , ד); דאמרינן במסכת מכות (יד , ב): מה מקדש שיש בו נטילת נשמה , אם נכנס בו בטומאה - שיש כרת בדבר , אף קֹדש שיש בו נטילת נשמה - כרת , כגון שאכלת אותו בטומאה. ואמרינן (יבמות עה , א) שהוא אזהרה לאוכל , ואפקיה ל'אכילה' בלשון 'נגיעה'; והכא נמי אפקיה 'אכילה' בלשון 'נגיעה' , וכפל מלה הוא. ודרך הפסוק לשַנות לשון כשהוא כופל דבריו; כגון "האזינו השמים... ותשמע הארץ" (דב' לב , א) - "שמעו שמים והאזיני ארץ" (יש' א , ב) , ו'שמיעה' ו'האזנה' אחת היא , ומשום שכפל שינה הלשון. וכן בשרם ובנבלתם אחת היא , ומשום שכפל שינה הלשון; וכן תאכלו ותגעו אחד , אלא מפני הכפל שינה. וכן בחוה כתיב "ומעץ הדעת לא תאכלו... פן תמותון" (ראה בר' ג , ג) , אעפ"י שלא צוה עליהם אלא שלא לאכול (ראה בר' ב , יז) , אלמא לפי הפשט נראה ש"לא תגעו" - (שם) לאכול משמע. הרי לך מדברי רבותינו (ראה מכות יד , ב) מ"בכל קודש לא תגע" (וי' יב , ד) , ש'נגיעה' קורא 'אכילה'. וכאן לפי הפשט תדע , שהרי לא תמצא לא תגעו אלא אחר לא תאכלו (ראה גם וי' יא , ח); אלמא הוא כפל ללא תאכלו. ועוד: אי על נגיעה לוקה , אכילה למה הוצרכה לאסור?

רלב"ג:
כל בהמה מפרסת פרסה - זכר שסימני טהרה הם בבהמה וחיה , שתהיה הבהמה מפרסת פרסה ושוסעת שסע שתי פרסות , לא שתהיה לה פרסה עגולה. ומעלת גרה בבהמה - רוצה לומר , כי בבהמה בעצמה הנזכרת , שהיא מפרסת פרסה ושסועת הפרסה , יצטרך עוד סימן אחר , והוא שתהיה מעלת גרה. וכשיתקבצו אלו הסימנין - אותה תאכלו , לא זולתה. ואע"פ שהיא מעלת גרה או היא מפרסת פרסה שסועה , כיון שלא נקבצו בה אלו הסימנין , כמו הגמל והארנבת והשפן והחזיר; וקל וחומר לשאר בהמה טמאה שאין בה שום סימן טהרה.
ריכוז קישורים