תנ"ך - וזה דבר הרצח אשר־ינוס שמה וחי אשר יכה את־רעהו בבלי־דעת והוא לא־שנא לו מתמל שלשם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְזֶה֙ דְּבַ֣ר הָרֹצֵ֔חַ אֲשֶׁר־יָנ֥וּס שָׁ֖מָּה וָחָ֑י אֲשֶׁ֨ר יַכֶּ֤ה אֶת־רֵעֵ֙הוּ֙ בִּבְלִי־דַ֔עַת וְה֛וּא לֹא־שֹׂנֵ֥א ל֖וֹ מִתְּמֹ֥ל שִׁלְשֹֽׁם: (דברים פרק יט פסוק ד)

טקסט וניקוד:

וְזֶה דְּבַר הָרֹצֵחַ אֲשֶׁר־יָנוּס שָׁמָּה וָחָי אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת־רֵעֵהוּ בִּבְלִי־דַעַת וְהוּא לֹא־שֹׂנֵא לוֹ מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם: (דברים פרק יט פסוק ד)

טקסט בלבד:

וזה דבר הרצח אשר־ינוס שמה וחי אשר יכה את־רעהו בבלי־דעת והוא לא־שנא לו מתמל שלשם: (דברים פרק יט פסוק ד)

תיקון קוראים:

וזה דבר הרצח אשר־ינוס שמה וחי אשר יכה את־רעהו בבלי־דעת והוא לא־שנא לו מתמל שלשם: (דברים פרק יט פסוק ד)

תרגום אונקלוס:
וְדֵין פִּתגָם קָטוֹלָא דְּיִערוֹק לְתַמָן וְיִתקַיַים דְּיִקטוֹל יָת חַברֵיהּ בְּלָא מַדְּעֵיהּ וְהוּא לָא סָנֵי לֵיהּ מֵאֶתמָלִי וּמִדְּקַמוֹהִי :

עין המסורה:
וזה - כ"ג ראשי פסוקים: ראה דב' יד , יב. מתמל - ד' חסר (בלישנא): בר' לא , ה; *שמ' כא , כט; *דב' ד , מב; יט , ד.

מסורה גדולה:
תמל ד' חס' ראה אנכי את פני אביכן ואם שור נגח הוא מתמל שלשם לנס דאז יבדיל משה וזה דבר הרצח.

מסורה קטנה:
מתמל - ד' חס'.

ר' יוסף בכור שור:
וזה דבר הרוצח - שהרוצח מדבר על ידי עצמו אל גואל הדם לאמר (ראה מכות ט , ב): שוגג הייתי. ורבותינו דרשו נמי (ראה שם יב , ב) , שאם באים אנשי העיר מקלט לכבדו , אומר להם: רוצח אני; ואם אומרים: אע"פ כן! - יקבל. ועיר שרובה רוצחים אינה קולטת , שנאמר: וזה דבר הרוצח (ראה שם י , ב) - לא שהשוו דבריהם לדבריו. וחי (ראה שם , א) - עביד ליה חיותא: שאין עושין אותם לא טירים גדולים - שלא יהא רגלו של גואל הדם מצוי שם , ולא כפרים קטנים - שלא יקחנו בחזקה , אלא עיירות בינוניות. אין מפשילין לתוכן חבלים. ואם תלמיד הוא - מַגלים רבו עמו , ואם רב - מַגלים ישיבתו עמו , דתורה חיותא היא. בבלי דעת - פרט למתכוין להרוג את הבהמה והרג את האדם (ראה שם ז , ב).

רלב"ג:
וזה דבר הרוצח אשר ינוס שמה וחי - רוצה לומר , שבאלו התנאים תהיה העיר קולטת אותו , באופן שלא ימות ביד גואל הדם. אשר יכה את רעהו בבלי דעת והוא לא שונא לו מתמול שלשום - מֵאמרוֹ אשר יכה רעהו - למדנו , שישראל גולה אם הרג ישראל בשגגה , וגר תושב אם הרג ישראל בשגגה , וגר תושב אם הרג גר תושב בשגגה , גולה , שהרי אמר בפרשת 'אלה מסעי' , שערי מקלט הם לישראל ולגר ולתושב בתוכם (ראה במ' לה , טו). והנה השונא , אע"פ שיעשה בבלי דעת , לא יחשב בשוגג , כמו שבארנו בפרשת 'אלה מסעי' (שם , כד) , ואינו גולה.
ריכוז קישורים