תנ"ך - גדלים תעשה־לך על־ארבע כנפות כסותך אשר תכסה־בה: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

גְּדִלִ֖ים תַּעֲשֶׂה־לָּ֑ךְ עַל־אַרְבַּ֛ע כַּנְפ֥וֹת כְּסוּתְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר תְּכַסֶּה־בָּֽהּ: ס (דברים פרק כב פסוק יב)

טקסט וניקוד:

גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה־לָּךְ עַל־אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ אֲשֶׁר תְּכַסֶּה־בָּהּ: ס (דברים פרק כב פסוק יב)

טקסט בלבד:

גדלים תעשה־לך על־ארבע כנפות כסותך אשר תכסה־בה: ס (דברים פרק כב פסוק יב)

תיקון קוראים:

גדלים תעשה־לך על־ארבע כנפות כסותך אשר תכסה־בה: ס (דברים פרק כב פסוק יב)

תרגום אונקלוס:
כְּרוּספְּדִין תַּעֲבֵיד לָך עַל אַרבַּע כַּנפֵי כְסוּתָך דְּתִתכַּסֵי בַהּ :

עין המסורה:
גדלים - ב' (וחסר): דב' כב , יב; מ"א ז , יז.

מסורה קטנה:
גדלים - ב'.

רש"י:
גדילים תעשה לך - אף מן הכלאים; לכך סמכן הכתוב (ראה יבמות ד , א).

רשב"ם:
גדילים - ציצית , צריך שיהא גָדוּל וקלוע.

ראב"ע:
גדילים תעשה לך - אמרו המכחשים , שהיא מצוה בפני עצמה , בלילה , כמו הציצית ביום (ראה במ' טו , לח - לט) , על כן כתוב תכסה. והמעתיקים העתיקו , כי זאת מצות ציצית (ראה יבמות ה , ב). ופירוש גדילים - כמו בַּבִּניינה (ראה מ"א ז , יז). והמכחישים הוציאו מגזרת 'גדוּלה'. ואנחנו מאמינים בדברי קדמונינו לבדם. והזכיר זה הכתוב (נוסף על במ' טו , לח) , לבאר על ארבע כנפות. ונסמך לשעטנז (ראה לעיל , יא) בעבור הציצית שהוא מותר.

ר' יוסף בכור שור:
לא תלבש שעטנז - משום דבגדי כהונה שלכלאים (ראה יבמות ד , ב) , ולא ישתמש בשרביטו של מלך (ראה משנה סנה' ב , ה); דאף הם (גדִלים) לשם מצוה , כמו בגדי כהונה.

רלב"ג:
גדילים תעשה לך - למדנו שבמקום מצוה לבד הותר זה , ולזה יתבאר שהכהנים שלבשו בגדי כהונה שלא בשעת עבודה חייבים משום כלאים; וכן הנושא שני בגדים שיש בהם ציצית בכל אחד מהם , בדרך שיהיה כלאים לולי המצוה ההיא , לא הותר ללבוש כי אם אחד מהם , כי המצוה - כבר קיימה בבגד האחד מהם. ולפי שסמך זאת המצוה למה שזכר מצמר ומפשתים , למדנו שאין מצות ציצית נוהגת אלא בבגדים של צמר או של פשתים. ולפי שאמר תעשה לך וגו' , למדנו שצריך לעשות הגדילים על ארבע כנפות הכסות; לא שישימם שם מן העשוי , ולא שישימם באמצע הבגד , אבל אצל הכנפות. ולפי שאמר על ארבע כנפות , למדנו שאם לא היו לה ארבע כנפות אין עושין לה גדילים , והוא "ציצית" הנזכר במה שקדם (במ' טו , לח - לט). ולפי שאמר כסותך אשר תכסה בה , למדנו שאם אינו מתכסה בה אינה חייבת בציצית; רוצה לומר: אם מונחת בכלי. ולמדנו עוד , שאם אין בכסות שיעור לכסות בה הקטן שאפשר שתנהג בו זאת המצוה , אינו חייב בציצית , שנאמר: אשר תכסה בה , רוצה לומר: שתוכל לכסות בה. ואחשוב שאין ראוי לאדם שילבש יחד שני בגדים שיש בהם ציצית , שהרי נאמר: אשר תכסה בה , ולא: בה ובחברתה; "וראיתם אותו" (במ' טו , לט) - ולא אותו וחבירו. עם שזה יביא להאמנת השניות בשם יתעלה ובתורה , כי זאת המצוה מעידה על הפך זה , כמו שבארנו במה שקדם בסוף פרשת 'שלח לך' (שם , לח). ובכלל , הנה כמו שיעברו על נשיאת שני תפילין בראש משום 'בל תוסיף' , מפני שיש מקום בראש ראוי להניח בו שני תפילין - כן יעברו על נשיאת יותר מבגד ציצית אחד משום 'בל תוסיף' , שהרי האדם ראוי לעשות כמה בגדי ציצית , כי לא הונח לו מקום מוגבל אם יהיה בבגד העליון או התחתון או האמצעי. ואולם שאר הדינין אשר בציצית כבר בארנום בסוף פרשת 'שלח לך' (במ' טו , לח - לט). הנה זה ביאור מה שהגבלנו ביאורו בה מזאת הפרשה. (חמש תועלות - בקובץ רלב"ג תועלות). (חלק שלישי:) "כי יקח איש אשה" וגו' (דב' כב , יג) עד "לא תשיך לאחיך" וגו' (דב' כג , כ).
ריכוז קישורים