תנ"ך - לא־תשיך
לאחיך
נשך
כסף
נשך
אכל
נשך
כל־דבר
אשר
ישך:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
לֹא־תַשִּׁ֣יךְ
לְאָחִ֔יךָ
נֶ֥שֶׁךְ
כֶּ֖סֶף
נֶ֣שֶׁךְ
אֹ֑כֶל
נֶ֕שֶׁךְ
כָּל־דָּבָ֖ר
אֲשֶׁ֥ר
יִשָּֽׁךְ:
(דברים פרק כג פסוק כ)
לֹא־תַשִּׁיךְ
לְאָחִיךָ
נֶשֶׁךְ
כֶּסֶף
נֶשֶׁךְ
אֹכֶל
נֶשֶׁךְ
כָּל־דָּבָר
אֲשֶׁר
יִשָּׁךְ:
(דברים פרק כג פסוק כ)
לא־תשיך
לאחיך
נשך
כסף
נשך
אכל
נשך
כל־דבר
אשר
ישך:
(דברים פרק כג פסוק כ)
לא־תשיך
לאחיך
נשך
כסף
נשך
אכל
נשך
כל־דבר
אשר
ישך:
(דברים פרק כג פסוק כ)
תרגום אונקלוס:
לָא
תְרַבֵּי
לַאֲחוּך
רִבִּית
כְּסַף
רִבִּית
עֲבוּר
רִבִּית
כָּל
מִדָּעַם
דְּמִתרַבֵּי
:
רש"י:
לא
תשיך
-
אזהרה
ללוה
שלא
יתן
רבית
למלוה
,
[ואחר
כך
אזהרה
למלוה:
"את
כספך
לא
תתן
לו
בנשך"
(וי'
כה
,
לז)]
(ראה
מכיל'
משפטים
כספא
יט).
רשב"ם:
לא
תשיך
-
לפי
הפשט
(כנגד
רש"י):
במַלוה
מדבר.
ראב"ע:
לא
תשיך
לאחיך
-
בעבור
שהזכיר
העבד
הנכרי
(ראה
לעיל
,
טז).
אע"פ
שכתוב
בו
"לא
תוננו"
(לעיל
,
יז)
,
יש
לך
רשות
שתַשיכנו.
לא
תשיך
לאחיך
-
יש
הפרש
בין
'תִשַך'
ובין
תשיך.
והטעם
,
שלא
תקבל
מאחיך
שיתן
לך
מרבית
,
אם
הוא
עבר
על
מצות
תרבית
(ע"פ
וי'
כה
,
לו).
והנה
המלה
יוצאה
לשנים
פעולים.
ורבים
אמרו
,
כי
תשיך
כמו
'תִשך'
,
אין
הפרש
ביניהם.
וכמוהם
פעלים
רבים
במקרא.
רמב"ן:
לא
תשיך
לאחיך
-
גם
זו
מצוה
מבוארת
(ראה
וי'
כה
,
לו
-
לז)
,
יוסיף
בכאן
אזהרה
גם
ללוה;
מה
שאין
כן
בכל
דיני
ממונות
,
שאם
רצה
הוא
ליזוק
בנכסיו
רשאי;
אבל
מפני
רגילות
החטא
הזה
יזהיר
בו
גם
הלוה.
ובאר
בכאן
שיהיה
רבית
הנכרי
מותר
,
ולא
הזכיר
כן
בגזל
וגנבה
,
כמו
שאמרו
(ראה
ב"ק
קיג
,
ב):
גזל
גוי
אסור.
אבל
הרבית
,
שהוא
נעשה
לדעת
שניהם
וברצונם
,
לא
נאסר
אלא
מצד
האחוה
והחסד
,
כמו
שצוה
"ואהבת
לרעך
כמוך"
(וי'
יט
,
יח)
,
וכמו
שאמר
"השמר
לך
פן
יהיה
דבר
עם
לבבך
בליעל..."
(דב'
טו
,
ט);
ועל
כן
אמר:
למען
יברכך
יי'
אלהיך
-
כי
חסד
ורחמים
יעשה
עם
אחיו
כאשר
יַלוֶנו
בלא
רבית
,
ויחשב
לו
לצדקה
(ע"פ
בר'
טו
,
ו).
וכן
השמִטה
חסד
באחים
,
ולכך
אמר
"את
הנכרי
תגוש"
(דב'
טו
,
ג);
וקבע
לו
ברכה
(ראה
שם
,
ד)
,
כי
הכתוב
לא
יזכיר
הברכה
רק
בצדקות
ובחסדים
,
לא
בגזל
ובגנבה
ובאונאה.
והזכיר
נשך
כסף
נשך
אוכל
-
לבאר
,
שאם
ילוה
לו
סאה
חטים
בסאה
וחצי
יהיה
נשך
גמור
,
אפילו
לא
יהיה
שוה
סאה
וחצי
בעת
הפרעון
כדמי
סאה
שהלוהו.
ובאר
עוד:
כל
דבר
אשר
ישך
-
אפילו
באבני
הבנין
ושאר
הנלוים;
אולי
יעלה
על
הדעת
שאין
הנשך
רק
בכסף
,
שכל
הדברים
נקנין
בו
,
ובאוכל
,
שהוא
חיי
האדם
,
אבל
בשאר
הדברים
נלך
אחר
שום
הכסף
לעת
ההלואה
והפרעון.
ורבותינו
(ראה
ספ"ד
רסג)
עשו
'לנכרי
תשיך'
-
'לאו'
הבא
מכלל
'עשה'
באחיך
,
מפני
שהוא
מיותר
,
שכבר
אמר:
לא
תשיך
לאחיך.
רלב"ג:
לא
תשיך
לאחיך
נשך
כסף
נשך
אכל
-
ידוע
שהנשך
יהיה
מהלוה
אל
המלוה
,
וזה
מבואר
מצד
הוראת
הגדר.
אך
אם
יתן
לשליח
סך
מה
בשכר
מה
שיטרח
לבקש
לו
מי
שילונו
,
הנה
זה
נכנס
בגדר
השכירות
לא
בגדר
הנשך.
וכן
אם
הלוה
אדם
לחבירו
והזמינו
לפני
בית
דין
לזמן
מה
,
ונתן
לו
סך
מה
להרויח
זמן
ההזמנה
ההיא
לזמן
יותר
ארוך
,
אין
זה
גם
כן
נכנס
בגדר
הנשך
,
כי
איננו
אז
מלוה
לו
ממון
,
ואינו
גם
כן
נותן
לו
זה
בשביל
הארכת
פרעון
הממון
,
אבל
מצד
שהיום
ההוא
דחוק
לו
מללכת
שם
לפני
בית
דין
,
לזה
יבקש
ממנו
יום
יהיה
בו
יותר
פנוי.
והנה
אמר
נשך
כסף
נשך
אוכל
-
לפי
שכבר
אמר
במה
שקדם
"את
כספך
לא
תתן
לו
בנשך
ובמרבית
לא
תתן
אכלך"
(וי'
כה
,
לז).
ולמד
בכאן
,
שאם
נתן
כספו
בנשך
כסף
או
בנשך
אוכל
,
וכן
העניין
באוכלו
,
עובר
ב'לא
תעשה'.
נשך
כל
דבר
אשר
ישך
-
רוצה
לומר:
אע"פ
שלא
היה
נשך
כסף
או
נשך
אכל
,
מכל
מקום
,
כיון
שהִתְנה
לתת
לו
בשכר
ההלואה
אי
זה
דבר
שיהיה
שוה
כסף
בצד
מהצדדים
,
עובר
ב'לא
תעשה'.
ולפי
שהיה
אמרו
לא
תשיך
-
אפשר
שיהיה
אזהרה
ללוה
שלא
יסבב
לאחיו
שיהיה
נושך.
וכבר
באה
האזהרה
למלוה
,
כמו
שאמר
במה
שקדם
"את
כספך
לא
תתן
לו
בנשך"
-
הנה
ראוי
שנבין
שבזה
המקום
באה
האזהרה
ללוה;
עם
שהוא
מבואר
שהלוה
גם
כן
יש
לו
מבוא
בזה
החטא
,
כי
לא
יוכל
המלוה
להלוות
ברבית
אם
לא
יסכים
הלווה
בנתינת
הרבית;
והנה
לזה
תהיה
אזהרה
ללוה
ולמלוה.
ולפי
שאמר:
לאחיך
,
למדנו
שאינו
מצווה
לא
להלוות
ברבית
לגר
תושב
או
שלא
ללוות
ממנו
ברבית.