תנ"ך - מוצא
שפתיך
תשמר
ועשית
כאשר
נדרת
לה'
אלהיך
נדבה
אשר
דברת
בפיך:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
מוֹצָ֥א
שְׂפָתֶ֖יךָ
תִּשְׁמֹ֣ר
וְעָשִׂ֑יתָ
כַּאֲשֶׁ֨ר
נָדַ֜רְתָּ
לַיהוָ֤ה
אֱלֹהֶ֙יךָ֙
נְדָבָ֔ה
אֲשֶׁ֥ר
דִּבַּ֖רְתָּ
בְּפִֽיךָ:
ס
(דברים פרק כג פסוק כד)
מוֹצָא
שְׂפָתֶיךָ
תִּשְׁמֹר
וְעָשִׂיתָ
כַּאֲשֶׁר
נָדַרְתָּ
לַיהוָה
אֱלֹהֶיךָ
נְדָבָה
אֲשֶׁר
דִּבַּרְתָּ
בְּפִיךָ:
ס
(דברים פרק כג פסוק כד)
מוצא
שפתיך
תשמר
ועשית
כאשר
נדרת
לה'
אלהיך
נדבה
אשר
דברת
בפיך:
ס
(דברים פרק כג פסוק כד)
מוצא
שפתיך
תשמר
ועשית
כאשר
נדרת
ליהוה
אלהיך
נדבה
אשר
דברת
בפיך:
ס
(דברים פרק כג פסוק כד)
תרגום אונקלוס:
אַפָּקוּת
סִפוָתָך
תִּיטַר
וְתַעֲבֵיד
כְּמָא
דִנדַרתָּא
קֳדָם
יְיָ
אֱלָהָך
נְדַבתָּא
דְּמַלֵילתָּא
בְּפוּמָך
:
רש"י:
מוצא
שפתיך
תשמר
[ועשית]
-
ליתן
'עשה'
על
'לא
תעשה'
(ראה
ר"ה
ו
,
א).
ראב"ע:
מוצא
שפתיך
-
בכל
דבר
שיש
בו
זכר
לשם.
נדבה
-
כי
כל
נדר
-
נדבה
,
ואין
כל
נדבה
-
נדר;
וזה
דבר
ברור.
אשר
דברת
בפיך
-
אחר
שיצא
הדבור
לא
תוכל
להשיבו.
ר' יוסף בכור שור:
כאשר
נדרת
ליי'
אלהיך
נדבה
-
אם
בנדבת
הלב
-
אמרת
,
אבל
אם
נאנס
ונדר
,
אינו
כלום;
דכתיב
"כל
נדיב
לב
עולות"
(דה"ב
כט
,
לא);
ואמרו
רבותינו
(ראה
חגיגה
י
,
א):
גמר
בלבו
-
צריך
להוציא
בשפתיו.
ו"דובר
אמת
בלבבו"
(ע"פ
תה'
טו
,
ב)
-
שמקיים
אפילו
מה
שחשב
,
כגון
רב
ספרא
(ראה
מכות
כד
,
א);
זהו
דרך
חסידות
,
אבל
אינו
נענש
אם
לא
קיים.
רמב"ן:
וכי
תחדל
לנדר
לא
יהיה
בך
חטא
-
בעבור
שהמקריבים
עולה
וזבחים
לאלהים
(ע"פ
שמ'
יח
,
יב)
יש
להם
שכר
טוב
,
כענין
שכתוב
"עולות
מחים
אעלה
לך...
אעשה
בקר
עם
עתודים"
(תה'
סו
,
טו);
"אבא
(בנוסחנו:
אבוא)
ביתך
בעולות"
(שם
,
יג);
ואף
בקרבנות
הבאים
בנדבה
כתוב
"ונרצה
לו
לכפר
עליו"
(וי'
א
,
ד)
,
ואומר
"ריח
ניחוח
ליי'"
(שם
,
ט)
-
ואם
כן
הרי
הנדר
זרוז
במצוה!
וכתיב
"נדרי
ליי'
אשלם
נגדה
נא
לכל
עמו"
(תה'
קטז
,
יח);
לפיכך
יאמר
הכתוב:
השמר
בנדריך!
כי
אע"פ
שהם
זרוז
בקרבנות
השם
אשר
הם
לך
לרצון
(ראה
וי'
כב
,
כא)
,
אם
תדור
תבא
לידי
חטא
אם
לא
תשלם
או
שתאחר
לשלמו;
ואם
לא
תדור
-
לא
תמצא
חטא
בָּענין
כלל
,
כי
אפילו
לא
תקריב
קרבן
כל
ימיך
לא
יהיה
בך
חטא.
אם
כן
,
תשמור
מוצא
שפתיך
כאשר
תוציא
הדבר
מפיך
,
ועשית
אחרי
כן
כאשר
נדרת
,
להשלים
כל
אשר
נדבה
רוחך
(ע"פ
שמ'
לה
,
כא)
להוציא
מפיך.
ועל
הדרך
הזה
אמר
שלמה:
"כאשר
תדור
נדר
לאלהים
לא
(בנוסחנו:
אל)
תאחר
לשלמו
כי
אין
חפץ
בכסילים...
טוב
אשר
לא
תדור
משתדור
ולא
תשלם"
(קה'
ה
,
ג
-
ד)
-
יאמר
,
שאין
חפץ
בכסילים
החושבים
לעשות
מצוה
,
כאשר
ידרו
נדרים
רבים
להיות
להם
זרוז
למצוה
שחשבו
לעשות
,
ולא
יחשבו
בלבם
ולא
דעת
ולא
תבונה
לאמר
(ע"פ
יש'
מד
,
יט):
אולי
לא
תמצא
ידי
להשלים
כל
אלה?
אבל
יחשוב
,
כי
הרצון
אשר
היה
לו
בעת
נדרו
יחשב
לו
לטובה.
ולפיכך
יזהיר
עוד
"אל
תתן
את
פיך
לחטיא
את
בשרך
ואל
תאמר
לפני
המלאך
כי
שגגה
היא"
(קה'
ה
,
ה);
כלומר:
שלא
תרבה
בנדרים
,
וכאשר
לא
תקריבם
תאמר
לפני
המלאך
האכזרי
אשר
ישולח
בך
,
כי
שגגה
היא
,
שהיית
סבור
להקריבם
,
ובלב
שלם
נדרת
אותם;
ועתה
לא
מצאה
ידך
לעשות
כן.
כי
האלהים
יקצוף
על
קול
נדריך
,
וחִבּל
המלאך
הנזכר
את
מעשה
ידיך
(ראה
שם).
רלב"ג:
מוצא
שפתיך
תשמור
ועשית
-
צוה
בזה
המקום
לשמור
דבר
הנדרים
בלב
כדי
לעשות
מה
שנדר
ליי'
,
שהוציאו
מפיו;
אבל
דברים
שבלב
אינם
כלום
,
ולזה
אמר:
מוצא
שפתיך.
והנה
מוצא
השפתים
הוא
לפי
המנהג
הטבעי
מה
שכוון
בלב
,
ולזה
צריך
שיסכימו
בדבר
הנדר
פיו
ולבו.
והנה
באר
בכאן
שאלו
הדברים
יכלול
בהם
הנדבה
גם
כן.
ואמר:
נדבה
אשר
דברת
בפיך
-
לפי
שכבר
יחשב
שהנדבה
יספיק
בה
כוונת
הלב
לבד
,
כי
הנדבה
מיוחסת
ללב
,
כאמרו
"אשר
ידבנו
לבו"
(שמ'
כה
,
ב);
"וכל
נדיב
לב"
(שמ'
לה
,
כב);
ולזה
ביאר
שצריך
בזה
גם
כן
הוצאה
בפה
מה
שבלב.