תנ"ך - לא־יבא ממזר בקהל ה' גם דור עשירי לא־יבא לו בקהל ה': ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

לֹא־יָבֹ֥א מַמְזֵ֖ר בִּקְהַ֣ל יְהוָ֑ה גַּ֚ם דּ֣וֹר עֲשִׂירִ֔י לֹא־יָ֥בֹא ל֖וֹ בִּקְהַ֥ל יְהוָֽה: ס (דברים פרק כג פסוק ג)

לֹא־יָבֹא מַמְזֵר בִּקְהַל יְהוָה גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא־יָבֹא לוֹ בִּקְהַל יְהוָה: ס (דברים פרק כג פסוק ג)

לא־יבא ממזר בקהל ה' גם דור עשירי לא־יבא לו בקהל ה': ס (דברים פרק כג פסוק ג)

לא־יבא ממזר בקהל יהוה גם דור עשירי לא־יבא לו בקהל יהוה: ס (דברים פרק כג פסוק ג)

תרגום אונקלוס:

לָא יִדכֵּי מַמזֵירָא לְמֵיעַל בִּקהָלָא דַייָ אַף דָּרָא עֲסִירָאָה לָא יִדכֵּי לֵיהּ לְמֵיעַל בִּקהָלָא דַייָ :

עין המסורה:

ממזר - ב': דב' כג , ג; זכ' ט , ו.

מסורה קטנה:

ממזר - ב' באשדוד.

רש"י:

לא יבא [ממזר] בקהל [יי'] - לא ישא ישראלית.

ראב"ע:

ממזר - אמרו הקדמונים (ראה יבמות מט , א): הבא מן העריות. והשנים מי"מין נוספין , כמי"מי "נהרסו ממגורות" (יואל א , יז). ואחרים אמרו כי הוא שם גוי , וכן "וישב ממזר" (זכ' ט , ו) - כי רחוק הוא שיקָרא ישראל , ואף כי בעת הישועה , בשם גנאי. והמתרגם תפש דרך דרש.

ר' יוסף בכור שור:

לא יבא ממזר - נולד 'ממי שזר אצל אמו'. ואמרו רבותינו (ראה ספ"ד רמח) , שסמָכוֹ ל"לא יקח... את אשת אביו" (לעיל , א) , דבכי האי גוונא הוי ממזר. איכא למאן דאמר (ראה יבמות מט , א) , דאין ממזר אלא מחייבי מיתות בית דין , ואיכא למאן דאמר: אף מחייבי כריתות; והלכה כדבריו. ואיכא למאן דאמר: אף מחייבי 'לאוין' , ואיכא למאן דאמר: אף מחייבי 'עשה'. וכולהו דייקי מהאי קרא , ביבמות (שם). ו"לא יבא פצוע דכא" (לעיל , ב) לא חשבי לה הפסק , דפשיטא דלאו אאינהו קאי לא יבא ממזר , שאינם עושים ממזרות , שאינם מולידים. לא יבא לו - הלך אחר פיסולו (ראה ירוש' קידושין נ , יב [סד , ג]).

רמב"ן:

ממזר - שם לאיש מוזר מאחיו ויודעיו , שלא יוָדע מאין בא; כלשון "וישב ממזר באשדוד והכרתי גאון פלשתים" (זכ' ט , ו) - יאמר , שלא ישב באשדוד זולתי איש נכרי וזר שיעבד בו , כי יכרית גאון פלשתים ממנו. והנה הנולד לאיש מאשת אביו (ראה לעיל , א) , הוא ירחיק אותו ולא יודה בו , לבשתו ולכלמתו מן המעשה הרע שעשה , וגם אמו תשליכנו בלילה , כענין האסופי הנזכר בתלמוד (ראה קידושין סט , א); והנה הוא ממזר בעיר מולדתו. וכן בכל העריות , כדברי רבותינו (ראה ספ"ד רמח). ובקדושין ירושלמי (ג , יב [סד , ג]): אמר רבי אבהו: מהו ממזר? - מום זר.

רלב"ג:

לא יבא ממזר בקהל יי' - ידוע כי הולד שיהיה לאיש מאשתו הוא בנו , והוא נקרא 'בן'. ואולם מי שיש לו בן ממי שאין לו אישות בה בשום פנים , הוא הנקרא ממזר , והוא מבואר מצד הוראת הגדר. והנה הזהיר מלבא ממזר בקהל יי' , רוצה לומר , שלא ישא ממזר בת ישראל , ולא תנשא ממזרת לישראל. ועניין ה'ביאה בקהל' הוא בעילה באישות , ולזה אם קדש ולא בעל אינם עוברים על זאת האזהרה. גם דור עשירי לא יבא לו בקהל יי' - כבר נתבאר אחר זה , שאין הרצון בזה הלשון שמדור עשירי ואילך יהיה מותר לבא בקהל , שהרי אמר בעמוני ומואבי כן , וזכר שם שהוא אסור לבא בקהל עד עולם (ראה להלן , ד); ולזה תהיה הכונה בזה המקום , שעד עולם לא יבא ממזר בקהל יי'. ואם אמר אומר כי מזה המקום יתבאר שאינו אסור מעשירי ואילך , כיון שלא אמר 'עד עולם' , אמרנו לו , כי התורה לא תאמר דברים סותרים זה את זה , כל שכן שתאמר אותם עם זה ללא עניין. ולזה הוא מבואר , שאם היתה הכונה באמרה גם דור עשירי , שמדור עשירי ואילך יבא בקהל , הנה זה יהיה סותר מה שאמר אחריו: "עד עולם". ועוד , שלא היה צריך לזכור זה הסותר , אבל יספיק כשיאמר 'לא יבוא עמוני ומואבי בקהל יי' עד עולם'.