תנ"ך - זכור את אשר־עשה ה' אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

זָכ֕וֹר אֵ֧ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֛ה יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לְמִרְיָ֑ם בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵאתְכֶ֥ם מִמִּצְרָֽיִם: ס (דברים פרק כד פסוק ט)

זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר־עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם: ס (דברים פרק כד פסוק ט)

זכור את אשר־עשה ה' אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים: ס (דברים פרק כד פסוק ט)

זכור את אשר־עשה יהוה אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים: ס (דברים פרק כד פסוק ט)

תרגום אונקלוס:

הֱוִי דְּכִיר יָת דַּעֲבַד יְיָ אֱלָהָך לְמִריָם בְּאוֹרחָא בְּמִפַּקכוֹן מִמִצרָיִם :

מסורה קטנה:

למרים - ל'.

רש"י:

זכור את אשר עשה [יי' אלהיך למרים] - אם באת להזהר שלא תלקה בצרעת , אל תספר לשון הרע: זכור העשוי למרים , שדברה באחיה ולקת בצרעת (ראה ספ"ד רעה).

רשב"ם:

השמר בנגע הצרעת לשמר מאד ולעשות - שאפילו הוא מלך כעוזיה לא יכבדוהו , אלא יסגירוהו וישלחוהו ובדד ישב (ראה דה"ב כו , יט - כא) - ככל אשר יורו אתכם; שהרי תזכור את אשר עשה יי' אלהיך למרים , שאע"פ שהיתה נביאה ואחות משה לא חלקו לה כבוד , אלא "תסגר שבעת ימים" (במ' יב , יד). בדרך בצאתכם ממצרים - שאע"פ שהיו טרודים ללכת , "העם לא נסע עד האסף מרים" (שם , טו). וכל שכן שאר בני אדם.

ראב"ע:

למרים - הנה ראיה על דרש 'אל תקרי מצורע אלא מוציא רע' (ראה ערכין טו , ב).

ר' יוסף בכור שור:

זכור... אשר עשה יי' אלהיך למרים - שהיתה אחות המלך והכהן גדול , שנסגרה חוץ למחנה (ראה במ' יב , טו).

רמב"ן:

זכור את אשר עשה יי' אלהיך למרים - אם באת ליזהר שלא תלקה בצרעת , לא תספר לשון הרע; לשון רבנו שלמה. ולפי דעתי , שהוא מצות 'עשה' ממש; כמו "זכור את יום השבת לקדשו" (שמ' כ , ח); "זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים" (שמ' יג , ג); "זכור את אשר עשה לך עמלק" (דב' כה , יז) - כולם מצות; אם כן גם זה כמותם , והיא אזהרה מלדבר לשון הרע: יצוה במצות 'עשה' , שנזכור העונש הגדול שעשה השם לצדקת הנביאה , שלא דברה אלא באחיה גמול חסדה , אשר אהֵבתוּ כנפשה , ולא דברה בפניו שיֵבוֹש , ולא בפני רבים , רק בינה לבין אחיה הקדוש בצנעה (ראה במ' יב , א); וכל מעשיה הטובים לא הועילוה. גם אתה , אם תשב באחיך תדבר , בבן אמך תתן דופי (ע"פ תה' נ , כ) , לא תנצל. ולשון סיפרא (ראה תו"כ בחוקותי פרשתא א , ב - ג): כשהוא אומר "ולא תעשו את כל המצות האלה" (וי' כו , יד) , הרי מה שכתוב בתורה אמור; אם כן , למה נאמר "אם לא תשמעו לי" (שם)? - להיות עמלים בתורה. וכן הוא אומר "זכור את יום השבת לקדשו" (שמ' כ , ח); יכול בלבך? כשהוא אומר "שמור" (דב' ה , יב) , הרי שמירת הלב אמור; הא מה אני מקיים "זכור"? - שתהא שונֶה בפיך. וכן הוא אומר "זכור אל תשכח" וכו' (דב' ט , ז) , וכן הוא אומר: זכור את אשר עשה יי' אלהיך למרים; יכול בלבך? כשהוא אומר "השמר בנגע הצרעת לשמור מאד ולעשות" (לעיל , ח) , הרי שמירת הלב אמורה; הא מה אני מקיים זכור? - שתהא שונה בפיך. וכן הוא אומר "זכור את אשר עשה לך עמלק" (דב' כה , יז); יכול בלבך? כשהוא אומר "לא תשכח" (שם , יט) , הרי שכיחת הלב אמורה; הא מה אני מקיים "זכור"? - שתהא שונה בפיך. ופירושה , כי אצלם (תו"כ בחוקותי שם) "השמר בנגע הצרעת" (לעיל , ח) - מנגע הצרעת; "לשמור מאד" (שם) - שלא תבואך; "ולעשות" (שם) - בה , "ככל אשר יורו אתכם הכהנים" (שם); וזכור אשר עשה למרים - שתהא מזכיר זה בפה תמיד. ומכאן נראה שרבותינו יעשו אותה מצוה , לא ספור ועצה בלבד להנצל מן הנגעים. ואיך יתכן שלשון הרע , שהוא שקול כשפיכות דמים (ראה ערכין טו , ב) , לא תהיה בו בתורה 'לא תעשה' גמור , או 'לאו הבא מכלל עשה'? אבל בכתוב הזה אזהרה גדולה בו , להמנע ממנו בין בגלוי בין בסתר , בין במתכוין להזיק ולהבזות בין שאינו מתכוין להזיק כלל. וזו מצוה מכלל שש מאות ושלש עשרה מצות , ושכחהּ בעל ההלכות (הרי"ף) וכל המונים מצות אחריו.

רלב"ג:

זכור את אשר עשה יי' אלהיך למרים - אמר זה להעיר , שאין ראוי לנטות ימין ושמאל ממה שצותה התורה מעניין המצורע. הלא תראה כי גם מרים , עם גודל מעלתה ומעלת אחיה , לא הסכים השם יתעלה להעביר לה מדיני הצרעת דבר , אבל הוכרחה להיותה נסגרת שבעת ימים עד שנתרפאת , ואע"פ שנמשך מהסגרה עכוב לכל ישראל , כמו שאמר: "והעם לא נסע עד האסף מרים" (במ' יב , טו). וסמך דבר מרים לעניין הנגעים , לבאר שהנגעים באים על לשון הרע וזולתו מן החטאים; ולזה סמך דבר הנגעים לעניין גונב נפש (ראה לעיל , ז).