תנ"ך - והיה אם־בן הכות הרשע והפילו השפט והכהו לפניו כדי רשעתו במספר:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהָיָ֛ה אִם־בִּ֥ן הַכּ֖וֹת הָרָשָׁ֑ע וְהִפִּיל֤וֹ הַשֹּׁפֵט֙ וְהִכָּ֣הוּ לְפָנָ֔יו כְּדֵ֥י רִשְׁעָת֖וֹ בְּמִסְפָּֽר: (דברים פרק כה פסוק ב)

טקסט וניקוד:

וְהָיָה אִם־בִּן הַכּוֹת הָרָשָׁע וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ לְפָנָיו כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ בְּמִסְפָּר: (דברים פרק כה פסוק ב)

טקסט בלבד:

והיה אם־בן הכות הרשע והפילו השפט והכהו לפניו כדי רשעתו במספר: (דברים פרק כה פסוק ב)

תיקון קוראים:

והיה אם־בן הכות הרשע והפילו השפט והכהו לפניו כדי רשעתו במספר: (דברים פרק כה פסוק ב)

תרגום אונקלוס:
וִיהֵי אִם בַּר חַיָיב לְאַלקָאָה חַיָיבָא וְיִרמֵינֵיהּ דַּיָינָא וְיַלקֵינֵיהּ קֳדָמוֹהִי כְּמִסַת חוֹבְתֵיהּ בְּמִניָן :

רש"י:
והיה אם בין (בנוסחנו: בִּן) הכות [הרשע] - ופעמים לוקה , פעמים אינו לוקה. ומי הלוקה למד מן העיניין: "לא תחסם [שור בדישו]" (להלן , ד): 'לאו' שלא ניתק ל'עשה' (ראה מכות יג , ב). והפילו השופט - מלמד שאין מלקין אותו לא עומד ולא יושב אלא מוטה (ראה מכות כב , ב). לפניו כדי רשעתו - ולאחריו כדי שתים (ראה מכות כג , א). מכאן אמרו: מלקין אותו שתי ידות מלאחריו ושליש מלפניו. במספר - ואינו נקוד 'בַּמספר'; לימד שהוא דבוק , [לומר:] במספר ארבעים - לא ארבעים שלימות , אלא מִנְיָין שהוא סוֹכֵם ומשלים לארבעים (ראה ספ"ד רפו) , והם ארבעים חסר אחת (ראה משנה מכות ג , י). לא יוסיף - מכאן אזהרה למכה את חבירו (ראה מכיל' משפטים נזיקין ה). ונקלה אחיך - כל היום קורהו "רשע" (לעיל , א - ב) , ומִשֶקלה קורהו 'אחיך' (ראה ספ"ד רפו)!

ראב"ע:
בן הכות - בחרק , כמו "בן נון" (שמ' לג , יא); "בן יקא" (בנוסחנו: יקה; מש' ל , א). והטעם: כמו "בן בליעל" (ש"א כה , יז) ― וכן "שבן לילה היה ובן לילה..." (יונה ד , י) ― והוא חייב להכותו. ולפי דעתי: שהכה חבירו. והפילו השופט - בצווי , וכן והכהו; והעד: לפניו. כדי רשעתו במספר - היה נראה לנו , כי יש עון שיוכה עליו עשר , גם עשרים , ופחות ויותר , והעד: כדי רשעתו , רק לא יוסיף על ארבעים (ראה להלן , ג) - לולי דבר הקבלה; והוא לבדו האמת. ויש אומרין , כי טעם כדי רשעתו - במכות גדולות או קטנות , וכולם במספר ארבעים.

ר' יוסף בכור שור:
והפילו - שמטוהו , וכופתו על העמוד. והכהו לפניו כדי רשעתו - כדי רשעה אחת לפניו , ושתי רשעיות - לאחריו (ראה מכות כג , א); כלומר: שליש המכות לפניו , על הבטן , ושני שלישים על גביו. ולכך אין אומדין אותו אלא מכות הראויות להשתלש (ראה משנה מכות ג , יא). ואף דרשו מכאן (ראה מכות ד , ב): משום רשעה אחת אתה מחייבו , ואי אתה מחייבו שתי רשעיות.

רמב"ן:
כי יהיה ריב בין אנשים - על דרך קבלת רבותינו (ראה מכות יג , ב) שהמלקות הוא בחייבי ה'לאוין' , מה ענין לו בריב אשר בין שני האנשים? האוכל נבלה בביתו לוקה , וכן הזורע שדהו או כרמו כלאים , והבא על אחת מן הנשים האסורות ב'לאו' , וכל שאר ה'לאוין'. ועוד , מה טעם והצדיקו את הצדיק? לפיכך דרשוהו בעדים זוממין (ראה שם ב , ב): יאמר הכתוב , כי כאשר יהיה ריב בין שני אנשים ונגשו אל המשפט ושפטום "על פי שנים עדים" כאשר נצטוו (דב' יז , ו) , ואחרי כן יצדיקו את הצדיק וירשיעו את הרשע שלא כמשפט הראשון , והיה אם בן הכות הרשע - שלא נוכל לקיים בו "ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו" (דב' יט , יט) ― ויהיה זה כגון שהעידו עליו שהוא בן גרושה או עבד או ממזר , או שהעידו עליו שעבר על אחד מן ה'לאוין' ― ילקה ארבעים. ויתכן שיהיה ריב בין אנשים וילקה בו - כגון שחבל בו בפחות משוה פרוטה , או שקלל את חברו בשם , או שמשכן אותו בדברים שעושין בהם אוכל נפש , וכיוצא בהן. ודבר הכתוב בהווה , כי בעל הריב יגישנו לבית דין ועל ידו ילקה.

רלב"ג:
כי יהיה ריב בין אנשים וגו' - חייבה התורה טוען ונטען לבא לפני בית דין והם ישפטו אותם בעל כרחם. והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע - מגיד שהוא מחוייב שיהיו השופטים בתכונה שיצדיקו את הצדיק וירשיעו את הרשע , בדרך שלא יטו המשפט. ואמר אחר זה: והיה אם בן הכות הרשע - להגיד , שכמו שהם מוזהרים להרשיע הרשע בממון , שלא יטו הדין , כן הוזהרו להרשיע הרשע למכות; כי אולי יחשבו שאינם עושים בזה עול לשום אדם , ויעלימו מפני זה עיניהם מלענשו במלקות. והנה הרשע יקרא מי שעבר על מצות 'לא תעשה' שאין בהם מיתת בית דין ולא עונש ממון , כי לא מצאנו במצות 'עשה' לבלתי מקיים - עונש בידי אדם; ולזה סמך לזה אמרו: "לא תחסום שור בדישו" (להלן , ד) , שהיא מצות 'לא תעשה' שלא הוזכר בה עונש. וכמו שזאת העבירה יש בה מעשה , כן כל 'לא תעשה' שיש בו מעשה. וכן מצאנו שדקדקה התורה שיהיה מעשה במה שחייבה על שגגתו חטאת. וכן יתבאר שמה שנִתקוֹ התורה ל'עשה' לא יהיה בו מלקות (ראה פסחים צה , א; ספ"ד רפו) , כי לא עבר על 'לא תעשה' עדיין , עד שיבטל ה'עשה' שבו; ולזה אינו רשע עדיין. והפילו השופט והכהו לפניו כדי רשעתו במספר - מגיד שאינו מוכה אלא כשהוא נופל. ולפי שאמר והכהו , למדנו שההכאה צריך שיהיה בו בעצמו לא בבגדיו , ולזה צריך שיגלה המקום שיכהו בו. ולפי שאין ראוי שיתבייש לפני בית דין לגלות ערותו , הנה ראוי שיגלו את לבו וסביבו יכו , עם שההכאה ההיא היא בכלו , כי הלב הוא השרש וההתחלה לכללות הגוף. וצריך שיכו אותו לפני השופט , שיהיו עיניו בהכאות ההם , כדי שלא יעבור המלקה אותו החק שהגביל , עם שהוא יראה אם לא יוכל לסבול המוכה כל ההכאות ההם , ויצוה למנוע מלהכותו כל המספר שהגביל. וראוי שתדע שראוי שיהיה אומד מספר מהמכות שיִוָסר בו , ולא יתכן שימות בו , כי התורה לא חייבה מיתה באלה העבירות , ואין ראוי לדיין להוסיף עונש על מה שחייבה התורה , כל שכן בכמו זה האופן. ואמר כדי רשעתו - לבאר שאינו מכה אותו יחד על שתי רשעויות אבל על רשע אחד. ולמדנו מזה שמרבים מספר המכות; או ממעטין כדי שיהיה במספר ההוא מהמכות די ליסרו לפי חולשתו או לפי חוזקו , אך שלא יוסיף המספר המוגבל אחר זה. וכבר בארנו כדי רשעתו בזה האופן , לפי שאין ראוי שיובן כי לפי גודל החטא ירבה מספר המכות; כי כמו שכל חייבי מיתה מה , יהיה ענשן שוה , אע"פ שבקצתם החטא יותר עצום מקצת , כן ראוי שנבין העניין בזה המקום , עם שזה האומד לא יתכן שישלם לאחד מהשופטים , כי זה דבר בתכלית מההעלם , רוצה לומר: היחס שבין קצת החטאים לקצת. והיה ראוי אם כן שתבאר התורה מספר המכות באזהרה ואזהרה , כמו שבארה מיני המיתות. ואמר במספר - לבאר שהוא מחוייב שיהיה שם מי שימנה מספר המכות , כדי שלא יוסיפו עליהם; וזה גם כן דבר ראוי שיִמָנה על ידי שופט , כמו שדקדקה התורה שיהיה רואה צורת ההכאות; וזה לא ישלם בשלמות כי אם על ידי שני שופטים , אחד מעיין בהכאות ואחד מונה. ולפי שאין בית דין שקול , הנה יהיו שם שלשה שופטים.
ריכוז קישורים