תנ"ך - ואתחנן
אל־ה'
בעת
ההוא
לאמר:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וָאֶתְחַנַּ֖ן
אֶל־יְהוָ֑ה
בָּעֵ֥ת
הַהִ֖וא
לֵאמֹֽר:
(דברים פרק ג פסוק כג)
וָאֶתְחַנַּן
אֶל־יְהוָה
בָּעֵת
הַהִוא
לֵאמֹר:
(דברים פרק ג פסוק כג)
ואתחנן
אל־ה'
בעת
ההוא
לאמר:
(דברים פרק ג פסוק כג)
ואתחנן
אל־יהוה
בעת
ההוא
לאמר:
(דברים פרק ג פסוק כג)
רש"י:
ואתחנן
אל
יי'
-
אין
'חינון'
בכל
מקום
אלא
לשון
'מתנת
חנם':
אע"פ
שיש
להם
לצדיקים
לתלות
במעשיהם
הטובים
,
אין
מבקשין
מאת
המקום
אלא
מתנת
חנם
(ראה
ספ"ב
כו).
[לפי
שאמר
לו:
"וחנותי
את
אשר
אחון"
(שמ'
לג
,
יט)
,
אמר
לו
בלשון
'ואתחנן'.]
דבר
אחר:
זה
אחד
מעשרה
לשונות
שנקראת
תפילה
וכו'
,
כדאיתה
בספרי
(ראה
ספ"ב
כו).
בעת
ההיא
-
לאחר
שכבשתי
ארץ
סיחון
ועוג
,
דמיתי
שמא
הותר
הנדר
(ראה
שם).
לאמר
-
זה
אחד
משלשה
מקומות
שאמר
משה
לפני
המקום:
איני
מניחך
עד
שתודיעני
אם
תעשה
שאלתי
אם
לאו
(ראה
שם).
רשב"ם:
החלות
-
כדכתיב
למעלה
"היום
הזה
אחל
תת
פחדך"
(דב'
ב
,
כה).
הַחלות
-
החי"ת
גורמת
לה"י
פתח.
וכן
"הַעירתי
מצפון"
(יש'
מא
,
כה)
,
וכן
"הַעדותי
בכם
היום"
(דב'
ל
,
יט);
"הַחתות
כיום
מדין"
(יש'
ט
,
ג).
אבל
בלא
אל"ף
ה"י
חי"ת
עי"ן
יאמר
"הֲקימות"
(שמ'
כו
,
ל);
"הֲרימות"
(במ'
לא
,
כח);
"הֲשיבות"
(דב'
ד
,
לט)
-
כולם
חטפין.
[[
ראב"ע:
ואתחנן
-
הטעם:
וכבר
התחננתי;
כי
כאשר
הזכיר
יהושע
ואמר
'צויתיו'
(ראה
לעיל
,
כא)
-
בעבור
כי
אינני
עובר
עמכם;
כי
התחננתי
לשם
לעבור
עמכם
,
בעבור
כי
לגדולת
השם
אין
חקר
(ע"פ
תה'
קמה
,
ג)
,
וחדשים
לבקרים
רבה
אמונתו
(ע"פ
איכה
ג
,
כג).
ר' יוסף בכור שור:
ואתחנן
אל
יי'.
אתה
החילות
להראות
את
עבדך
-
כי
ההתחלה
-
להראות
את
עבדך
גדלך
וידך
החזקה;
שלא
הראית
על
ידי
אדם
ניסים
ונפלאות
בארץ
,
משנברא
העולם
,
כמו
שהראית
על
ידי
עבדך
,
והודעת
על
ידִי
שאין
בשמים
ובארץ
אשר
יוכל
לעשות
כמעשיך
וכגבורֹתיך.
ויש
לפרש:
אתה
החילות
להראות
לי
גדלך
,
כגון:
מכות
מצרים
וקריעת
ים
סוף
,
וניסים
ונפלאות
במדבר
,
מן
ושליו
ובאר
,
ובליעת
דתן
ואבירם
,
ומתן
תורה
,
וכבישת
שני
מלכים
גדולים
ואדירים.
אשר
מי
אל
בשמים
ובארץ
אשר
יכול
לעשות
כמעשיך
וכגבורתיך.
רמב"ן:
ואתחנן
אל
יי'
בעת
ההיא
לאמר
-
כאשר
הזכיר
כבוש
ארץ
סיחון
ועוג
,
ואמר
"ואת
יהושע
(בנוסחנו:
יהושוע)
צויתי
בעת
ההיא"
(לעיל
,
כא)
,
הזכיר:
כי
אני
לא
אעבור
שם
,
כי
התחננתי
אל
השם
הנכבד
ולא
שמע
אלי
,
וצוה
אותי
לחזק
את
יהושע
כי
הוא
יעבור
(ראה
להלן
,
כח).
וטעם
בעת
ההיא
-
רמז
לעת
הגזרה
שהזכיר:
"גם
בי
התאנף
יי'"
(דב'
א
,
לז)
,
ולא
נזכרה
שם
התחִנה
ביום
המעשה.
והנכון
,
כי
בעת
ההיא
-
בעת
הנזכרת
,
שכבשתי
סיחון
ועוג
והתחלתי
להלחם
בעממין
שנִתנו
לישראל
,
וחלקתי
הארץ
לשני
השבטים.
ויהיה
זה
כאשר
נאמר
לו:
"עלה
אל
הר
העברים
הזה"
(במ'
כז
,
ב)
,
כי
אז
בקש
רחמים
על
הדבר
והתחנן
התחִנה
הזאת;
וכאשר
לא
שמע
השם
בקולו
,
חזר
והתפלל:
"יפקד
יי'
אלהי
הרוחות
לכל
בשר
איש
על
העדה"
,
כמו
שנזכר
שם
(במ'
כז
,
טז
-
כג);
וזהו
"וצו
את
יהושע"
(להלן
,
כח).
אבל
הזכיר
שם
התפלה
אשר
נענה
עליה
,
וכאן
הזכיר
זה
-
להודיע
כי
הארץ
היתה
חביבה
עליו
מאד
,
ולא
זכה
אליה
בעבורם;
וכל
זה
מתוכחותיו.
רלב"ג:
עניין
ה'תחנה'
הוא
בקשה
ותפילה.