תנ"ך - ויאמר
אלהם
בן־מאה
ועשרים
שנה
אנכי
היום
לא־אוכל
עוד
לצאת
ולבוא
וה'
אמר
אלי
לא
תעבר
את־הירדן
הזה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֣אמֶר
אֲלֵהֶ֗ם
בֶּן־מֵאָה֩
וְעֶשְׂרִ֨ים
שָׁנָ֤ה
אָנֹכִי֙
הַיּ֔וֹם
לֹא־אוּכַ֥ל
ע֖וֹד
לָצֵ֣את
וְלָב֑וֹא
וַֽיהוָה֙
אָמַ֣ר
אֵלַ֔י
לֹ֥א
תַעֲבֹ֖ר
אֶת־הַיַּרְדֵּ֥ן
הַזֶּֽה:
(דברים פרק לא פסוק ב)
וַיֹּאמֶר
אֲלֵהֶם
בֶּן־מֵאָה
וְעֶשְׂרִים
שָׁנָה
אָנֹכִי
הַיּוֹם
לֹא־אוּכַל
עוֹד
לָצֵאת
וְלָבוֹא
וַיהוָה
אָמַר
אֵלַי
לֹא
תַעֲבֹר
אֶת־הַיַּרְדֵּן
הַזֶּה:
(דברים פרק לא פסוק ב)
ויאמר
אלהם
בן־מאה
ועשרים
שנה
אנכי
היום
לא־אוכל
עוד
לצאת
ולבוא
וה'
אמר
אלי
לא
תעבר
את־הירדן
הזה:
(דברים פרק לא פסוק ב)
ויאמר
אלהם
בן־מאה
ועשרים
שנה
אנכי
היום
לא־אוכל
עוד
לצאת
ולבוא
ויהוה
אמר
אלי
לא
תעבר
את־הירדן
הזה:
(דברים פרק לא פסוק ב)
תרגום אונקלוס:
וַאֲמַר
לְהוֹן
בַּר
מְאָה
וְעֶסרִין
שְׁנִין
אֲנָא
יוֹמָא
דֵין
לֵית
אֲנָא
יָכֵיל
עוֹד
לְמִפַּק
וּלמֵיעַל
וַייָ
אֲמַר
לִי
לָא
תִעבַּר
יָת
יַרדְּנָא
הָדֵין
:
עין המסורה:
ולבוא
-
ד':
דב'
לא
,
ב;
יהו'
יד
,
יא;
מ"א
יג
,
טז;
דה"ב
לג
,
יד.
ויי'
-
כ"ב
בתורה:
ראה
דב'
ד
,
כא.
את
-
הירדן
הזה
-
ו':
ראה
דב'
ג
,
כז.
מסורה גדולה:
ולבוא
ד'
ויאמר
(אליהם)
[אלהם]
עודני
היום
ויאמר
לא
אוכל
ואחרי
כן
בנה.
רש"י:
לא
אוכל
עוד
לצאת
ולבוא
-
יכול
שתשש
כחו?
תלמוד
לומר:
"לא
כהתה
עינו
ולא
נס
לחה"
(דב'
לד
,
ז);
[אלא
מהו
לא
אוכל?
-
איני
רשאי;
שנטלה
ממני
הרשות
ונתנה
ליהושע]
(ראה
סוטה
יג
,
ב).
ויי'
אמר
אלי
-
זהו
פירוש
לא
אוכל
עוד
לצאת
ולבא:
לפי
שיי'
אמר
אלי.
אנכי
היום
-
היום
מלאו
ימי
ושנותי
,
ביום
זה
נולדתי
וביום
זה
אמות.
[דבר
אחר
(ראה
שם):
לצאת
ולבוא
בדברי
תורה;
מלמד
שנסתמו
ממנו
מסורות
חכמה].
ראב"ע:
לצאת
ולבוא
-
במלחמה.
והטעם
,
כי
אילו
לא
הייתי
מת
עתה
,
אין
בי
יכולת
להלחם;
ואין
לכם
צורך
למי
שיעזור
אתכם
,
כי
השם
ישמיד
הגוים
,
גם
יהושע.
והעד:
מה
שראיתם
בעיניכם
במלחמת
סיחון
ועוג.
ר' יוסף בכור שור:
וגם
אמר
להם:
בן
מאה
ועשרים
שנה
אנכי
היום
ולא
(לפנינו:
לא)
אוכל
עוד
לצאת
ולבא
(בנוסחנו:
ולבוא)
-
כי
זקנתי;
זהו
פשוטו.
ואף
הקדוש
ברוך
הוא
אמר
לי:
לא
תעבור.
ואתם
,
אין
אתם
מפסידין
בכך
כלום
,
כי
יי'
אלהיך
הוא
עובר
-
ואין
דַבָּר
כמותו.
ויש
לפרש:
לא
אוכל
עוד
לצאת
ולבא
לפי
שיי'
אמר
אלי:
אל
תעבור
,
ולא
משום
חלושות.
יהושע
הוא
עובר
לפניך
-
ועל
ידו
יודיעכם
רצונו.
כאשר
דבר
יי'
-
"נביא
אקים
להם
מקרב
אחיהם
כמוך"
(דב'
יח
,
יח)
,
וכתיב:
"קח
לך
את
יהושע
בן
נון
איש
אשר
רוח
בו"
(במ'
כז
,
יח).
רמב"ן:
ויאמר
להם
(בנוסחנו:
אלהם)
בן
מאה
ועשרים
שנה
אנכי
היום
-
וזה
,
לנחם
אותם
על
ענינו
,
יאמר:
אני
זקן
ואין
לכם
עוד
תועלת
ממני;
ועוד
,
כי
השם
צִוני
שלא
אעבר
שם.
ואל
תפחדו
ואל
תיראו
,
כי
השם
יעבר
עמכם
(ראה
להלן
,
ג)
,
לא
יסלק
שכינתו
מכם
בעבורי
,
ו"יהושע
הוא
עובר
לפניך"
במקומי
(ראה
שם).
ואע"פ
שמשה
רבינו
בתקפו
ובבריאותו
,
כאשר
העיד
הכתוב
"לא
כהתה
עינו
ולא
נס
ליחה"
(דב'
לד
,
ז)
,
אמר
להם
כן
לנחמם.
ורבנו
שלמה
כתב:
לא
אוכל
עוד
לצאת
ולבא
(בנוסחנו:
ולבוא)
-
לפי
שיי'
אמר
אלי:
לא
תעבר
את
הירדן.
ואיננו
נכון.
ועל
דעת
רבי
אברהם:
לצאת
ולבא
-
במלחמה
,
כי
חלשו
כחותיו
בזקנותו.
וגם
זה
איננו.
ורבותינו
אמרו
(ראה
סוטה
יג
,
ב):
מלמד
שנסתתמו
ממנו
מעיינות
חכמה.
והיה
זה
מעשה
נס
,
שלא
ידאג
,
ולתת
גדוּלה
ליהושע
בפניו.