תנ"ך - כי־גוי אבד עצות המה ואין בהם תבונה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּי־ג֛וֹי אֹבַ֥ד עֵצ֖וֹת הֵ֑מָּה וְאֵ֥ין בָּהֶ֖ם תְּבוּנָֽה: (דברים פרק לב פסוק כח)

טקסט וניקוד:

כִּי־גוֹי אֹבַד עֵצוֹת הֵמָּה וְאֵין בָּהֶם תְּבוּנָה: (דברים פרק לב פסוק כח)

טקסט בלבד:

כי־גוי אבד עצות המה ואין בהם תבונה: (דברים פרק לב פסוק כח)

תיקון קוראים:

כי־גוי אבד עצות המה ואין בהם תבונה: (דברים פרק לב פסוק כח)

תרגום אונקלוס:
אֲרֵי עַם מְאַבְּדֵי עֵיצָא אִנוּן וְלֵית בְּהוֹן סֻכלְתָנוּ :

עין המסורה:
ואין בהם - ב': דב' לב , כח; יר' מד , ב.

מסורה קטנה:
אבד - ל'; ואין בהם - ב'.

רש"י:
לולי כעס אויב אגור - אם לא שכעס האויב כָּנוּס עליהם להשחית , ואם יוכל עליהם וישחיתם יתלה הגדולה בו ובאלוהו , ולא יתלה הגדולה בי; וזהו שאמר: פן ינכרו צרימו - ינכרו את הדבר , לתלות גבורתי בנכרי שאין הגדולה שלו , פן יאמרו [ידנו רמה]. כי אותו אויב גוי אובד עצות המה ואין בהם תבונה - שאילו היו חכמים , ישכילו זאת: איכה ירדף וגו'. יבינו לאחריתם - יתנו לב להתבונן לסוף פורענות של ישראל. איכה ירדף אחד ממנו אלף - מישראל , אם לא כי צורם מכרם?! הסגירם - מסרם בידינו; 'דליבריר' בלעז.

רשב"ם:
כי גוי - האומות. אובַד עצות - כמו "מספַּד תמרורים" (יר' ו , כו); "מקַל לִבנה" (בר' ל , לז); לפי שהם דבוקים; "מעשַׂר בקר וצאן" (וי' כז , לב). אבל אילו חכמו האומות , ויאמרו: איכה ירדוף אחד ממנו אלף מישראל , מה שהיו רגילין בנו (ראה וי' כו , ח) , אם לא צורם , כי מכרם בידינו לפי שחטאו לו. וכן אמר למעלה "הצור תמים פעלו" (פס' ד).

ראב"ע:
כי גוי אובד עצות - הנכון , שזה הגוי הם צרי ישראל. ומלת אובד - שם התואר; והיא סמוכה , על כן נפתח הבי"ת. וידוע , כי מלת אובד - מהפעלים העומדים , רק פירוש עצות שב אל אובד כמו "נובלת עליה" (יש' א , ל); וכן "ותאבדו דרך" (תה' ב , יב) [שהוא סמוך אל "דרך". והנה השכיל המתרגם שאמר "מאבדי עצה" (ת"א)].

ר' יוסף בכור שור:
כי גוי אובד עצות המה - אותו אויב שמסרתי לו בנַי (ראה לעיל , כז) - אבודה עצתו , ואין תבונה בו.

רמב"ן:
כי גוי אבד עצות המה וכל הפרשה - על האויב הנזכר (ראה לעיל , כז) , כדברי רבי נחמיה (ראה ספ"ד שכב).

רלב"ג:
והנה הייתי מסכים להביא זה הרע לישראל בהתחלה בזולת שאכלה (ראה לעיל , כג) עליהם תחלה כל מיני הרעות הנזכרות , לפי שאני רואה שעם ישראל הוא באופן מהרוע שלא יקבלו מוסר , כי כל עצה היא נאבדת מהם , ואין בהם תבונה לחקור בסבות הדברים לפי הראוי; ולזה לא יתנו אל לבם בבא הרעות , שהם באו עליהם על צד העונש על אשר חטאו ליי' , ויהיה מפני זה השתדלותי להרע להם בזה האופן - לבטלה , כאמרו: "על מה תוכו עוד תוסיפו סרה" (יש' א , ה) , ואמר: "לשוא הכיתי את בניכם מוסר לא לקחו" (יר' ב , ל).

רלב"ג - ביאור המילות:
כי גוי אובד עצות המה - שב אל ישראל; והרצון בו , שאין בהם עצה וחקירה , ישפטו בדברים לפי מה שהם.
ריכוז קישורים