תנ"ך - ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְלִזְבוּלֻ֣ן אָמַ֔ר שְׂמַ֥ח זְבוּלֻ֖ן בְּצֵאתֶ֑ךָ וְיִשָּׂשכָ֖ר בְּאֹהָלֶֽיךָ: (דברים פרק לג פסוק יח)

טקסט וניקוד:

וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ: (דברים פרק לג פסוק יח)

טקסט בלבד:

ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך: (דברים פרק לג פסוק יח)

תיקון קוראים:

ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך: (דברים פרק לג פסוק יח)

תרגום אונקלוס:
וְלִזבוּלֻן אֲמַר חֲדִי זְבוּלֻן בְּמִפְּקָך לְאָגָחָא קְרָבָא עַל בַּעֲלֵי דְבָבָך וְיִשָׂשׁכָר בִּמהָכָך לְמֶעֱבַד זִמנֵי מוֹעֲדַיָא בִירוּשׁלֶם :

עין המסורה:
שמח - ב': דב' לג , יח; קה' יא , ט. וחד: ושמח - מש' ה , יח.

מסורה גדולה:
שמח ב' ולזבולן אמר שמח בחור בילדותיך. וחד ושמח מאשת נעורך.

מסורה קטנה:
ולזבולן - ל'; שמח - ב'.

רש"י:
ולזבולן אמר - אילו חמשה שבטים שבירך באחרונה: זבולן , גד , דן ונפתלי ואשר - כפל שמותם להחזיקם ולהגבירם , לפי שנראים חלשים שבכל השבטים; הם הם שהוליך יוסף לפני פרעה , שנאמר "ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים" (בר' מז , ב) - לפי שהיו חלשים ולא ישים אותם שרי מלחמות. שמח זבולן בצאתך [ - בפרישתך לפרקמטיא לים; לפי שהוא שוכן לחוף ימים , כמו שמצינו "זבולן לחוף ימים ישכן והוא לחוף אניות" (בר' מט , יג). וכשם שישמח יששכר שנפל גורל נחלתו , כך ישמח זבולן בצאתו לפרקמטיא לחוף ימים , שישתכר בה.] ויששכר באהליך - זבולן ויששכר עשו שותפות: זבולן יושב לחוף ימים (ראה בר' מט , יג) ויוצא לפרגמטיא בספינות , ומשׂתכר ונותן לתוך פיו של יששכר , והם יושבין ועוסקין בתורה; לפיכך הקדים זבולן ליששכר - שתורתו של יששכר על ידי זבולן היתה (ראה ב"ר צט , ט). שמח זבולן בצאתך - הצלח בצאתך לסחורה. ויששכר - הצלח בישיבת אהליך לתורה , לישב וּלְעַבֵּר שנים ולקבוע חדשים , כמה שנאמר "ומבני יששכר יודעי בינה לעתים [לדעת מה יעשה ישראל] ראשיהם מאתים" (דה"א יב , לג) - מאתים ראשי סנהדרין היו עוסקים בכך , ועל פיהן קביעות עיתיהם ועבוריהם [של ישראל] (ראה ב"ר עב , ה).

ראב"ע:
שמח זבולון בצאתך - למלחמה; וכן "זבולון עם חרף נפשו למות" (שו' ה , יח). באהליך - כמו "וירא מנוחה כי טוב" (בר' מט , טו).

ר' יוסף בכור שור:
ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך - הוא היה שוכן בחוף הים , כמו שאמר יעקב: "זבולן לחוף ימים ישכון" (בר' מט , יג) , והוא יוצא לסחורה לצר ולצידון (ראה יל"ש תורה תתקס) ולארץ מרחק (ע"פ יש' יג , ה); והתפלל משה שישמח ויצליח בסחורתו. ויששכר באהליך - ארץ יששכר היתה ארץ טובה למרעה , והוא יושב באהלים לשמור על שדותיו , ולא היה יוצא לסחורה , כי פירות ארצו היו מספיקות לו; ואמר לו משה , שיצלח וישמח בשדותיו. וכן אמר לו יעקב: "רובץ בין המשפתים" (בר' מט , יד) - שהיה רובץ בין הגבולים לשמור השדות.

רמב"ן:
וטעם שמח זבולן בצאתך - בעת צאתך באניות סוחר (ע"פ מש' לא , יד); ירמוז כי לחוף ימים ישכן (ראה בר' מט , יג). ואתה , יששכר , באהליך - ירמוז כי ראה מנוחה כי טוב ואת ארצו כי נעמה , כברכת יעקב (ראה שם , טו).

רלב"ג:
ולזבולון אמר שמח זבולון בצאתך - למלחמה , כי כבר היו בני זבולן אנשי מלחמה , כמו שאמר "זבולן עם חרף נפשו למות" (שו' ה , יח). או ירצה באומרו בצאתך - בצאתך לסחורה ופרקמטיא , כי זבולון היה שוכן לחוף ימים , כמו שאמר יעקב (ראה בר' מט , יג). ואתה יששכר שמח באהליך , כי בני יששכר בחרו במנוחה מצד ערבות ארצם ורעננותה , ולזה לא היו יוצאים למלחמה. ומפני זה גם כן היו יושבי אהלים להתעסק בתורה ובחכמה , כאמרו "ומבני יששכר יודעי בינה לעתים" וגו' (ראה דה"א יב , לג) , והיו שמחים באהליהם מזה הצד , כי אין שמחה לאדם תשוה לה , כי בה תתענג הנפש תענוג נפלא.
ריכוז קישורים