תנ"ך - וזאת ליהודה ויאמר שמע ה' קול יהודה ואל־עמו תביאנו ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וְזֹ֣את לִיהוּדָה֘ וַיֹּאמַר֒ שְׁמַ֤ע יְהוָה֙ ק֣וֹל יְהוּדָ֔ה וְאֶל־עַמּ֖וֹ תְּבִיאֶ֑נּוּ יָדָיו֙ רָ֣ב ל֔וֹ וְעֵ֥זֶר מִצָּרָ֖יו תִּהְיֶֽה: פ (דברים פרק לג פסוק ז)

וְזֹאת לִיהוּדָה וַיֹּאמַר שְׁמַע יְהוָה קוֹל יְהוּדָה וְאֶל־עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ יָדָיו רָב לוֹ וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה: פ (דברים פרק לג פסוק ז)

וזאת ליהודה ויאמר שמע ה' קול יהודה ואל־עמו תביאנו ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה: פ (דברים פרק לג פסוק ז)

וזאת ליהודה ויאמר שמע יהוה קול יהודה ואל־עמו תביאנו ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה: פ (דברים פרק לג פסוק ז)

תרגום אונקלוס:

וְדָא לִיהוּדָה וַאֲמַר קַבֵּיל יְיָ צְלוֹתֵיהּ דִּיהוּדָה בְּמִפְּקֵיהּ לִקרָבָא וּלעַמֵיהּ תָּתִיבִנֵיהּ בִּשׁלָם יְדוֹהִי יַעבְּדָן לֵיהּ פּוֹרעָנוּתָא מִסָנְאוֹהִי וּסעֵיד מִבְּעֵיל דְּבָבָא הֱוִי לֵיהּ :

עין המסורה:

וזאת - י"ו ראשי פסוקים: ראה דב' ד , מד. ויאמר - צ"א (בפתח): ראה לעיל , ב. ואל - עמו - ב': דב' לג , ז; דה"ב לג , י. רב - ל"ג בקמץ (בנוסף לאתנחתא או סוף פסוק): *בר' יג , ו; לו , ז; במ' כא , ו; דב' לג , ז; יהו' יא , ד; יז , יד; שו' ז , ד; יא , כה; ש"א כה , לט; ש"ב ג , כב; מ"א ג , ח; יש' ל , כה; לא , א; מה , ט; יר' נא , לו; יח' יז , ט , יז; לח , ד; תה' יח , טו; מ , י; קיט , קסה; מש' יג , כג; טו , טז; כ , ו; קה' א , יח; אס' א , ז; דנ' יא , יא; עז' י , יג; דה"ב יג , ח; כ , ב; כח , ח; ל , יג; לב , ד.

מסורה קטנה:

ואל - עמו - ב' אל מנשה.

רש"י:

וזאת ליהודה - סמך יהודה לראובן , מפני ששניהם הודו על קילקול שבידם; שנאמר "אשר חכמים יגידו" וגו' , "להם לבדם [נתנה הארץ] ולא עבר זר בתוכם" (איוב טו , יח - יט; ראה ספ"ד שמח). [ועוד פירשו רבותינו (ראה סוטה ז , ב): כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר היו עצמות יהודה מגולגלין בארון מפני נידוי שקיבל עליו: "וחטאתי לך כל הימים" (בר' מג , ט); אמר משה: מי גרם לראובן שיודה יהודה (ראה בר' לח , כו).] שמע יי' קול יהודה - תפלת דוד (ראה ש"ב כב) ושלמה (ראה מ"א ח , כב ואי') , ואסא מפני הכושים (ראה דה"ב יד , י) , ויהושפט מפני העמונים (ראה דה"ב כ , ה - יב) , וחזקיה מפני סנחריב (ראה דה"ב לב , כ; ספ"ד שמח). ואל עמו תביאנו - לשלום מפני המלחמה. [ידיו] רב לו - יריבון ריבו , ינקמו נקמתו. ועזר מצריו תהיה - על יהושפט נתפלל , על מלחמת רמות גלעד: "ויזעק יהושפט ויי' עזרו" (דה"ב יח , לא; ראה ספ"ד שמח). דבר אחר: שמע יי' קול יהודה - כאן רמז ברכה לשמעון מתוך ברכותיו של יהודה. אף כשחלקו ארץ ישראל נטל שמעון מתוך גורלו של יהודה , שנאמר "מחבל בני יהודה נחלת בני שמעון" (יהו' יט , ט). ומפני מה לא ייחד [לו] ברכה לעצמו? - שהיה בלבו עליו על מה שעשה בשטים; כך כתוב באגדת תילים (שו"ט צ , ג).

ראב"ע:

וזאת ליהודה - וכן אמר ליהודה שיחיה ולא ימות (ראה לעיל , ו); והוסיף עוד: שמע יי' קול יהודה - בבואו למלחמה , כי הוא יעלה בתחלה (ראה שו' א , א - ב). ואל עמו תביאנו - אל המחנה אשר בגלגל (ראה שו' ב , א). או תפלה על היוצאים להלחם על ארץ אויב. ידיו רב לו - יספיקו לו ידיו , ואין לו צורך למי שיעזור אותו , כי אם אל עזרת השם לבדו. ויש אומרים (ראה רש"י): מלשון 'מריבה': ידיו יריבו בעדו. ואחרים אמרו: כמו "וברקים רב" (תה' יח , טו) , מגזרת "ורובו" (בר' מט , כג).

ר' יוסף בכור שור:

וזאת ליהודה - כלומר: וזאת הברכה עצמה שעשה לראובן , עשה ליהודה , שהתפלל על המלחמה. שמע יי' קול יהודה - כשיצעק אליך במלחמה , שנאמר "ויזעק יהושפט ויי' עזרו ויסיתם אלהים ממנו" (דה"ב יח , לא). ואל עמו תביאנו - לשלום , שלא ינצל טרף מידו כשיטרוף באומות וישלול שלל; וכן הוא אומר: "כאשר יהגה האריה והכפיר על טרפו אשר יקרא עליו מלא רועים מקולם לא יחת ומהמונם לא יענה" (יש' לא , ד). וכן יעקב ברכו כעניין משה: "מטרף בני עלית" (בר' מט , ט) - אתה בעצמך מסלק , ולא שום אדם; שלא יהא צריך סיוע מאחרים [הגה"ה]. רב לו - בידו. ועזר מצריו תהיה - אתה , שלא יהיה צריך אחֵר. הרי ברכת ראובן וברכת יהודה אחת. ולפי שיהודה עולה בתחילה במלחמה (ראה שו' א , א - ב) , הוצרך להתפלל עליו על המלחמה; ולראובן - לפי שהוא הולך ראשון , דכתיב "והחלוץ עובר לפניהם" (ראה יהו' ו , יג). ורבותינו דרשו (ראה מכות יא , ב): לפי שהיו עצמותיו של יהודה מגולגלין בארון לפי שנידה עצמו , דאמרינן (שם): נידוי , אפילו מעצמו , צריך הפרה; מנלן? מיהודא מיהודה. לפי שנאמר "וחטאתי לאבי כל הימים" (בר' מד , לב) , והיה לו לומר: אם אביאנו לא אחטא; וקללת חכם , אפילו על תנאי שהיה - באה , אפילו נתקיים (ראה מכות יא , א). שאמר (עלי) לשמואל: "כה יעשה לך האלהים" (ראה ש"א ג , יז); לך - כמו שאירע לי שאין בני הולכים דרך הישר. ואע"פ שהגיד , כתיב "ויהי לעת זקנת שמואל" (ראה ש"א ח , א) , "ולא הלכו בניו בדרכיו" (שם , ג); שהיה לו לומר: ואם תגיד , לא יעשה לך. וכן דוד (ראה מכות יא , א) , שאמר גבי שיתין דקפא תהומא: כל היודע שמותר לכתוב שם לזרוק בתהום ואינו אומר , יחנק בגרונו; ונשא אחיתופל קל וחומר מסוטה: שלָשׂוּם שלום בין איש לאשתו צוה הקדוש ברוך הוא למחוק השם , כל שכן לָשׂוּם שלום לכל העולם כולו; ואמר: מותר! ואפילו הכי נחנק (ראה ש"ב יז , כג) , שהיה לו לדוד לומר: ואם יאמר , לא יחנק. וכן מצינו בכל התורה: אם לא תשמע - תוכיחות , ואם תשמע - ברכה. ולכך הנהיגו הקדמונים לברך הקהל אחר החרם , כלומר: אם יעמדו על החרם - יתברכו. ולפי (ראה שם , ב) שלא אמר יהודה: ואם אביא לא אחטא , היו עצמותיו מגולגלין בארון , והתפלל משה עליו ואמר: מי גרם לראובן שיודה? יהודה! וזאת ליהודה (ראה סוטה ז , ב) בתמיהה: שעצמותיו מגולגלין? עול איבריה לשפא , אבל לא הוו מסלקי ליה למתיבתא דרקיעא. אמר: ואל עמו תביאנו - אסקוה , אבל לא הוה ידע למשקל וטרי בהדי רבנן. אמר: ידיו רב לו - שישא ויתן בידיו; לא סלקא ליה שמעתא אליבא דהילכתא. אמר: ועזר מצריו תהיה. ולפי שברכת ראובן ויהודה שוות , סמכן זה לזה , ומעין שברכם יעקב ברכם משה. וראובן - כמו שפירשתי (לעיל , ו); ויהודה - יעקב אמר לו: "ידך בעורף אויביך" (בר' מט , ח); איזהו מלחמה שיד כנגד העורף? הוי אומר: זה קשת. ומשה אמר: ידיו רב לו; איזהו מלחמה שצריך שתי ידים? הוי אומר: זה קשת. ועל זה נאמר: "ללמד את בני יהודה קשת הנה היא כתובה על ספר הישר" (ראה ש"ב א , יח).

רמב"ן:

וזאת ליהודה ויאמר - וכן אמר ליהודה שיחיה ולא ימות (ראה לעיל , ו) , והוסיף לו עוד: שמע יי' קול יהודה; דעת רבי אברהם. וזה איננו נכון על פירושנו , כי יהודה לא נתחייב ב'כרת' הזה , שיתפלל עליו כן , כאשר לא הזכיר זה בשאר השבטים. אבל הוא כפשוטו: וזאת הברכה אשר ליהודה. ועל דרך האמת: יִחד המדה הזאת ליהודה בעבור כי להם המלחמה , וממנו המלכות לעולם , והיא העזר מצריו. והוא סוד הכתוב שאמר "ללמד את בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר" (ראה ש"ב א , יח) , כי הוא הקשת הנראה בענן , שנאמר בה "זאת אות הברית" (בר' ט , יז). שמע יי' קול יהודה - יתפלל עליו בצאתו למלחמה , כי הוא יעלה בתחלה (ראה שו' א , א - ב) , ולנגיד ממנו (ע"פ דה"א ה , ב) , שילחם באויבי ישראל; וכן אמר יעקב: "ידך בערף אויביך" (בר' מט , ח). ואל עמו תביאנו - שישוב לשלום. ידיו רב לו - יהיו רב לו , שלא יצטרך לעזר אחר , זולתי עזרת השם שיענהו בתפלתו; כל הכתוב הזה כדברי אנקלוס , וכן דעת המפרשים (ראה רש"י וראב"ע). ועל דעתי , עוד ירמוז למלחמתו הראשונה אל הכנעני , שאמר השם: "יהודה יעלה בתחלה" (שו' א , ב). ואמר: ידיו רב לו - שיקח מצריו ויכבוש מהם ארצות רבות , יותר מן הראוי לו בנחלתו. ירמוז , שינחיל מנחלתו לשמעון אחיו; והוא שנאמר "מחבל בני יהודה נחלת בני שמעון" (יהו' יט , ט) , כי היה חלק בני יהודה רב מהם , וינחלו בני שמעון בתוך נחלתם. והנה הזכיר שמעון ברמז עם יהודה.

רלב"ג:

וזאת ליהודה וגו' - רוצה לומר: וזאת התפלה גם כן אתפלל ליי' בעד יהודה , כי יהודה גם כן היה עתיד לגלות מעל אדמתו ולשוב מספרם מעט. והנה נכלל בנימן עמו בזאת התפלה , כי יהודה ובנימן היו לעבר אחד (ע"פ ש"א יד , מ) והם גלו יחד. אך יהודה היה לראש , ולזה זכר אותו ואמר: שמע השם קול יהודה ואל עמו תביאנו , ואע"פ שכל אחד מידיו רב לו ריב ומדון במה שחטא בעבדו עבודה זרה , הנה עם כל זה הֱיֵה לו עזר מצריו - שלא יכלוהו בהיותו גולה תחת ידיהם. ולזה גם כן אמר על רוב פזור גלות יהודה והיותו נכון אל הכליון מזה הצד , שירצה השם יתעלה וישמע קול תפלתו להביאו אל עמו באחרית הימים , כשיתקבצו כל השבטים וישובו לארצם.