תנ"ך - כי
מאת
ה'
׀
היתה
לחזק
את־לבם
לקראת
המלחמה
את־ישראל
למען
החרימם
לבלתי
היות־להם
תחנה
כי
למען
השמידם
כאשר
צוה
ה'
את־משה:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּ֣י
מֵאֵ֣ת
יְהוָ֣ה
׀
הָיְתָ֡ה
לְחַזֵּ֣ק
אֶת־לִבָּם֩
לִקְרַ֨את
הַמִּלְחָמָ֤ה
אֶת־יִשְׂרָאֵל֙
לְמַ֣עַן
הַחֲרִימָ֔ם
לְבִלְתִּ֥י
הֱיוֹת־לָהֶ֖ם
תְּחִנָּ֑ה
כִּ֚י
לְמַ֣עַן
הַשְׁמִידָ֔ם
כַּאֲשֶׁ֛ר
צִוָּ֥ה
יְהוָ֖ה
אֶת־מֹשֶֽׁה:
ס
(יהושע פרק יא פסוק כ)
כִּי
מֵאֵת
יְהוָה
׀
הָיְתָה
לְחַזֵּק
אֶת־לִבָּם
לִקְרַאת
הַמִּלְחָמָה
אֶת־יִשְׂרָאֵל
לְמַעַן
הַחֲרִימָם
לְבִלְתִּי
הֱיוֹת־לָהֶם
תְּחִנָּה
כִּי
לְמַעַן
הַשְׁמִידָם
כַּאֲשֶׁר
צִוָּה
יְהוָה
אֶת־מֹשֶׁה:
ס
(יהושע פרק יא פסוק כ)
כי
מאת
ה'
׀
היתה
לחזק
את־לבם
לקראת
המלחמה
את־ישראל
למען
החרימם
לבלתי
היות־להם
תחנה
כי
למען
השמידם
כאשר
צוה
ה'
את־משה:
ס
(יהושע פרק יא פסוק כ)
כי
מאת
יהוה
׀
היתה
לחזק
את־לבם
לקראת
המלחמה
את־ישראל
למען
החרימם
לבלתי
היות־להם
תחנה
כי
למען
השמידם
כאשר
צוה
יהוה
את־משה:
ס
(יהושע פרק יא פסוק כ)
תרגום יונתן:
אֲרֵי
מִן
קֳדָם
יְיָ
הֲוָת
לְתַקָפָא
יָת
לִבְּהוֹן
לְסַדָּרָא
קְרָבָא
עִם
יִשׂרָאֵל
בְּדִיל
לְגַמָרֻתְהוֹן
בְּדִיל
דְּלָא
יְהוֹן
עֲלֵיהוֹן
רַחֲמִין
אֲרֵי
בְּדִיל
לְשֵׁיצָיוּתְהוֹן
כְּמָא
דְּפַקֵיד
יְיָ
יָת
מֹשֶׁה
:
עין המסורה:
את
-
ח'
פסוקים
בסיפרא
'את
את
את':
ראה
יהו'
א
,
יא.
החרימם
-
ב'
ומלא:
יהו'
יא
,
כ;
ש"א
טו
,
ט.
ר' יוסף קרא:
לבלתי
היות
להם
תחינה
-
שלא
לחוננם;
שאילו
היו
משלימין
עמהם
לא
היו
נלחמים
,
והיו
מרחמין
עליהם.
רד"ק:
לחזק
את
לבם
-
זה
היה
לשתי
סיבות:
האחת
,
שהיה
זה
עונש
עוונם
,
כמו
שאמר
בפרעה
"ויחזק
יי'
את
לב
פרעה"
(שמ'
ט
,
יב);
והשנית
,
כמו
שאמר
הטעם:
כי
למען
השמידם
כאשר
צוה
יי'
את
משה
,
כמו
שכתוב
"כי
אתן
בידכם
את
יושבי
הארץ"
(שמ'
כג
,
לא)
,
ואמר
"פן
יחטיאו
אותך
לי"
(שם
,
לג).
תחנה
-
כמו
חנינה
ורחמנות.
ר' יוסף כספי:
כי
מאת
יי'
היתה
לחזק
את
לבם
וגו'
-
אין
כאן
מקום
באור
זה.
כאשר
צוה
יי'
את
משה
-
דבק
בטעם
עם
הקרוב
והרחוק
,
רוצה
לומר:
עם
"ימים
רבים"
וגו'
(לעיל
,
יח).