תנ"ך - ויאמר אליהם יהושע אם־עם־רב אתה עלה לך היערה ובראת לך שם בארץ הפרזי והרפאים כי־אץ לך הר־אפרים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵיהֶ֜ם יְהוֹשֻׁ֗עַ אִם־עַם־רַ֤ב אַתָּה֙ עֲלֵ֣ה לְךָ֣ הַיַּ֔עְרָה וּבֵרֵאתָ֤ לְךָ֙ שָׁ֔ם בְּאֶ֥רֶץ הַפְּרִזִּ֖י וְהָרְפָאִ֑ים כִּי־אָ֥ץ לְךָ֖ הַר־אֶפְרָֽיִם: (יהושע פרק יז פסוק טו)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יְהוֹשֻׁעַ אִם־עַם־רַב אַתָּה עֲלֵה לְךָ הַיַּעְרָה וּבֵרֵאתָ לְךָ שָׁם בְּאֶרֶץ הַפְּרִזִּי וְהָרְפָאִים כִּי־אָץ לְךָ הַר־אֶפְרָיִם: (יהושע פרק יז פסוק טו)

טקסט בלבד:

ויאמר אליהם יהושע אם־עם־רב אתה עלה לך היערה ובראת לך שם בארץ הפרזי והרפאים כי־אץ לך הר־אפרים: (יהושע פרק יז פסוק טו)

תיקון קוראים:

ויאמר אליהם יהושע אם־עם־רב אתה עלה לך היערה ובראת לך שם בארץ הפרזי והרפאים כי־אץ לך הר־אפרים: (יהושע פרק יז פסוק טו)

תרגום יונתן:
וַאֲמַר לְהוֹן יְהוֹשֻׁעַ אִם עַם סַגִּי אַתּוּן סַקוּ לְכוֹן לְחֻרשָׁא וְתַתקֵין לָך תַּמָן אֲתַר בַּאֲרַע פְּרִזָאֵי וְגִבָּרַיָא אֲרֵי עָק לְכוֹן טוּרָא דְבֵית אֶפרָיִם :

עין המסורה:
אץ - ו': ראה יהו' י , יג.

מסורה קטנה:
היערה - ל'; ובראת - ל'; אץ - ו'.

רש"י:
אם עם רב אתה - יש בך כח לכרות יערות ולפנותם , [כעין שקורין 'אישרטיר' בלעז , ] ושם תבנה ערים. ובראת - לשון כריתה , כמו "וברא אתהן בחרבותם" (יח' כג , מז) , 'איישרטי'. אץ - דחוק.

ר' יוסף קרא:
ויאמר אלהם יהושע אם עם רב אתה עלה לך היערה - עלה לך בארץ הפריזי והרפאים , שהם עם רב כעצי היער. ובראת לך שם - פתרונו: ותכרות את העצים שביער , כמו "וברא אותם בחרבותם" (יח' כג , מז) - שתשמיד את הפריזי ואת הרפאים משם , לפי שהם עם רב כעצי היער ואתה עם רב , צא והלחם בעם רב. וממשמע שאומר 'עלה לך' אתה למד לפי דרכך , שאותו מקום שהוא ממשל אותו ליער הר הוא; וכן מפרש בסוף העיניין: "כי הר יהיה לך כי יער הוא" (להלן , יח) - כאן לימדך , שהמקום שאמר להם לבראותו הר היה. ולפי דבריו מצאו לו תשובה ואמרו לו: לא ימצא מספיק לנו ההר; הדא הוא דכתיב: ויאמרו בני יוסף לא ימצא לנו ההר; ואם תאמר: אם לא ימצא לכם ההר , הוסיפו עליו וכיבשו לכם את יושבי העמק , לכך נאמר: ורכב ברזל לו לכל הכנעני היושב בארץ העמק לאשר בבית שאן ובנותיה ולאשר בעמק יזרעאל , ואין אנו יכולים להוריש את יושבי העמק , לפי שרכב ברזל להם. ומעתה אל יתמה המשכיל לומר: היאך היה לו למנשה בית שאן ובנותיה ויבלעם ובנותיה ביששכר ובאשר , שקראת למעלה בעיניין "ויהי למנשה ביששכר ובאשר בית שאן ובנותיה ויבלעם ובנותיה ואת יושבי דאר ובנותיה" וגו' (לעיל , יא)? וכי אדם שמשליך הכל בגורל מעקם הוא את החבל לכאן ולכאן , או מישרו כמין יתר דרוכה? על כורחך הוא משליכו בקו המשקולת , ונוטה לו; אף כאן , כשיצא הגורל לבני יוסף , נטה החבל מן המזרח למערב בקו; ומאחר שכן הוא , האיך נפלה לו למנשה ביששכר ובאשר? ושמא תאמר אף יששכר ואשר באותה רצועה נוחלין , וכי אפשר דבר זה לומר , והלא כבר נאמר "ובאשר יפגעון נצפון וביששכר ממזרח" (לעיל , י)? אלא על כורחך כשנפל לו החבל , דרך נפל לו ממזרח למערב , עד שכלו תוצאותיו הימה , ולא הספיק לו; וידברו אל יהושע לאמר: "מדוע נתתה לי נחלה בגורל אחד וחבל אחד ואני עם רב" (לעיל , יד)? ויהושע השיב להם: אם עם רב אתה , עלה לך... בארץ הפריזי והרפאים , בחלק יששכר ואשר , ותוריש משם את הפריזי והרפאים; שהרי יששכר ואשר אינם יכולים להם כי מעט המה , ופרזי ורפאים עם רב , ואתה עם רב ותוכל להורישו.

רד"ק:
ובראת לך שם - פירוש: תכרות יער הפרזי והרפאים ויהיה לך ההר ההוא ליישוב , ותרחיב בו נחלתך ברצון בני אפרים , כי הם יִתרַצו בזה , כי טוב להם שיהיה יישוב משיהיה יער; ועוד: כדי שיורישו הפרזי , והוא "הכנעני" (להלן , טז) שזוכר , כי כל שבע אומות נקראים 'כנענים' , כי כולם היו בני כנען. לפיכך אמר להם: "לא יהיה לך גורל אחד" (להלן , יז) - כלומר: שתוסיף גורלך בנחלת בני אפרים. והם אמרו: "לא ימצא לנו ההר" (להלן , טז) אע"פ שנכרות היער; ועוד: אם תאמר שנוסיף בזה ארץ הפרזי והרפאים - "רכב ברזל" לכנעני היושב בעמק ההר ההוא (ראה שם) , ויריאים אנחנו ממנו. אמר להם יהושע , "לאפרים ולמנשה" (להלן , יז): לאפרים אמר שיעזרו את בני מנשה , ויתרצו בכרתם היער לטובתם; ולבני מנשה אמר: אחר שאתה עם רב , כח גדול יש לך (ראה להלן , יז) , ויכול אתה להוריש את הכנעני יושב העמק; ואם לא תורישנו - יזיק לך , "כי רכב ברזל לו" (להלן , יח) , לפיכך צריך שתחזק עד שתורישנו. ובראת - עניין כריתה , וכן "ובראתו" (שם) , כמו "וברא אתהן (בנוסחנו: אותהן) בחרבותם" (יח' כג , מז). ויונתן תרגם: "ותתקן לך תמן אתר". ויש מפרשים: עניין בחירה , כעניין "ברו לכם איש" (ש"א יז , ח).

רלב"ג:
והשיב להם יהושע מה שראוי שיתפייסו בו , והוא: שבתוך נחלתם בעצמה יתכן להם להרחיב גבולם , וזה שבהר ההוא היה יער גדול , ואם יכרתו העצים אשר בו יתכן להם לשבת בו. ועוד אמר להם , שיפנו בארץ הפריזי והרפאים הסמוכים להם , וילחמו עמהם ויירשו ארצם , אם לא יספיק להם הר אפרים עם יערו.

ר' יוסף כספי:
אם עם רב אתה וגו' - זהו הקודם בהקש התנאיי המתדבק , והוא מבואר בעצמו; ולכן נכון זה כמו שהיה נכון אם אמר: אחר שעם רב אתה וגו'; וכן "אם מזרע היהודים מרדכי" וגו' (אסתר ו , יג) , כמו שמפורש במקומו. ובראת לך , וכן "ובראתו" (להלן , יח) - הכול מסוג ענין זה השורש , והטעם בזה: היות תנועת הכריתה בשלמות גדולה. כי אץ לך הר אפרים - מטעם: "ולא אץ לבא" (יהו' י , יג); "ואץ ברגלים" (מש' יט , ב); כלומר: מהיר ונחוץ ההר הזה לך , כי הוא צריך לך.

ר' ישעיה מטראני:
עלה לך היערה ובראת לך שם בארץ הפריזי - פירוש: תחתוך האילנות אשר שם ותבנה לך עיירות , כמו "וברא אותם בחרבותם" (ראה יח' כג , מז). כי אץ לך הר אפרים - פירוש: אם אץ לך הר אפרים שנתתי לך ולא יספיק לך , עלה היערה.
ריכוז קישורים