תנ"ך - ויאכלו
מעבור
הארץ
ממחרת
הפסח
מצות
וקלוי
בעצם
היום
הזה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֨אכְל֜וּ
מֵעֲב֥וּר
הָאָ֛רֶץ
מִמָּחֳרַ֥ת
הַפֶּ֖סַח
מַצּ֣וֹת
וְקָל֑וּי
בְּעֶ֖צֶם
הַיּ֥וֹם
הַזֶּֽה:
(יהושע פרק ה פסוק יא)
וַיֹּאכְלוּ
מֵעֲבוּר
הָאָרֶץ
מִמָּחֳרַת
הַפֶּסַח
מַצּוֹת
וְקָלוּי
בְּעֶצֶם
הַיּוֹם
הַזֶּה:
(יהושע פרק ה פסוק יא)
ויאכלו
מעבור
הארץ
ממחרת
הפסח
מצות
וקלוי
בעצם
היום
הזה:
(יהושע פרק ה פסוק יא)
ויאכלו
מעבור
הארץ
ממחרת
הפסח
מצות
וקלוי
בעצם
היום
הזה:
(יהושע פרק ה פסוק יא)
תרגום יונתן:
וַאֲכַלוּ
מֵעֲבוּרָא
דְאַרעָא
מִבָּתַר
פִּסחָא
פַּטִיר
וְקָליָא
בִּכרַן
יוֹמָא
הָדֵין
:
רש"י:
ממחרת
הפסח
-
יום
הנפת
העומר
,
שהקריבו
עומר
תחלה;
ומשבעה
באדר
,
שמת
משה
,
שפסק
המן
,
היו
מסתפקין
עד
עכשיו
ממן
שבכליהם
שלקטו
בשבעה
באדר
,
הוא
שנאמר:
"אכלו
את
המן
ארבעים
שנה"
(שמ'
טז
,
לה)
,
והלא
ארבעים
שנה
חסר
שלשים
יום
,
שהרי
תחלת
ירידת
המן
בחמשה
עשר
באייר?
אמור
מעתה:
חררה
שהוציאו
ישראל
ממצרים
טעמו
בה
טעם
מן
(ראה
קידושין
לז
,
ב
-
לח
,
א).
רד"ק:
מעבור
הארץ
-
מהישן
אכלו
מצות
וקלוי
,
כי
החדש
היה
אסור
להם
עד
הקרבת
העומר
בששה
עשר
בניסן;
ואפילו
למצת
מצוה
אסור
מן
החדש
,
שאין
מצות
'עשה'
דוחה
את
'לא
תעשה'
אלא
אם
כן
היתה
כתובה
בצדה.
ומאין
היה
להם
ישן?
ממה
שהיו
תגרי
גוים
מוכרים
להם.
ומלת
מעבור
מוכיח
שהוא
מן
הישן
,
כי
אמרו
(ראה
ראב"ע
וי'
כג
,
יא)
כי
נקרא
'עבור'
הדגן
שהוא
משנה
שעברה
,
ומשנה
הבאה
נקרא
'תבואה'.
ממחרת
הפסח
-
הוא
ליל
חמשה
עשר
בניסן
ויומו
,
כי
הפסח
קרב
בארבעה
עשר
,
ומחרתו
הוא
יום
חמשה
עשר
בניסן;
וכן
"בחמשה
עשר...
לחודש
הראשון
ממחרת
הפסח
יצאו
בני
ישראל"
(במ'
לג
,
ג).
רלב"ג:
ויאכלו
מעבור
הארץ
-
הנה
אמר
זה
,
לפי
שלא
הותר
להם
החדש
עד
ממחרת
הפסח;
ובזה
ראיה
,
שמה
שאמר
בתורה
"ממחרת
השבת
יניפנו
הכהן"
(וי'
כג
,
יא)
,
הרצון
בו:
ממחרת
הפסח
,
והוא
ששה
עשר
בניסן
,
לא
ממחרת
שבת
בראשית
,
כמו
שהיו
אומרים
הצדוקים
(מנחות
סה
,
א
ואי');
שאם
היה
הענין
כן
,
הנה
לא
ימלט
הענין
מחלוקה
,
אם
שנאמר
שכבר
קרה
אז
שהיה
פסח
ביום
השבת
או
בזולת
יום
השבת;
ואם
היה
בזולת
יום
השבת
,
הנה
נצטרך
לומר
שטעו
יהושע
וישראל
בזה
,
וזה
דבר
בלתי
איפשר;
ואם
היה
בשבת
,
הנה
לא
היה
ראוי
שייחס
זה
הענין
אל
מה
שבמקרה
,
אבל
היה
ראוי
שייחסהו
אל
מה
שבעצם
,
ויאמר:
'ממחרת
השבת';
כי
הם
לא
עשו
זה
,
לפי
זה
הדעת
,
מפני
היות
היום
ההוא
ממחרת
הפסח
,
אבל
מפני
היותו
ממחרת
השבת;
ולזה
הוא
מבואר
,
שמה
שאמר
בתורה
"ממחרת
השבת"
אין
הרצון
בו
שבת
בראשית
,
אבל
הרצון
בו
ממחרת
הפסח
,
כי
הפסח
תקרא
שבת
,
רוצה
לומר:
היום
החמשה
עשר.
ר' יוסף כספי:
מעבור
-
שם
מונח
בעברי
על
הבר
הישן
,
ו'תבואה'
-
שם
מונח
על
החדש.