תנ"ך - והיתה
העיר
חרם
היא
וכל־אשר־בה
לה'
רק
רחב
הזונה
תחיה
היא
וכל־אשר
אתה
בבית
כי
החבאתה
את־המלאכים
אשר
שלחנו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהָיְתָ֨ה
הָעִ֥יר
חֵ֛רֶם
הִ֥יא
וְכָל־אֲשֶׁר־בָּ֖הּ
לַֽיהוָ֑ה
רַק֩
רָחָ֨ב
הַזּוֹנָ֜ה
תִּֽחְיֶ֗ה
הִ֚יא
וְכָל־אֲשֶׁ֣ר
אִתָּ֣הּ
בַּבַּ֔יִת
כִּ֣י
הֶחְבְּאַ֔תָה
אֶת־הַמַּלְאָכִ֖ים
אֲשֶׁ֥ר
שָׁלָֽחְנוּ:
(יהושע פרק ו פסוק יז)
וְהָיְתָה
הָעִיר
חֵרֶם
הִיא
וְכָל־אֲשֶׁר־בָּהּ
לַיהוָה
רַק
רָחָב
הַזּוֹנָה
תִּחְיֶה
הִיא
וְכָל־אֲשֶׁר
אִתָּהּ
בַּבַּיִת
כִּי
הֶחְבְּאַתָה
אֶת־הַמַּלְאָכִים
אֲשֶׁר
שָׁלָחְנוּ:
(יהושע פרק ו פסוק יז)
והיתה
העיר
חרם
היא
וכל־אשר־בה
לה'
רק
רחב
הזונה
תחיה
היא
וכל־אשר
אתה
בבית
כי
החבאתה
את־המלאכים
אשר
שלחנו:
(יהושע פרק ו פסוק יז)
והיתה
העיר
חרם
היא
וכל־אשר־בה
ליהוה
רק
רחב
הזונה
תחיה
היא
וכל־אשר
אתה
בבית
כי
החבאתה
את־המלאכים
אשר
שלחנו:
(יהושע פרק ו פסוק יז)
תרגום יונתן:
וּתהֵי
קַרתָּא
חֶרמָא
הִיא
וְכָל
דְּבַהּ
קֳדָם
יְיָ
לְחוֹד
רָחָב
פֻּנדְּקֵיתָא
תֵּיחֵי
הִיא
וְכָל
דְּעִימַהּ
בְּבֵיתָא
אֲרֵי
אַטמַרַת
יָת
אִזגַּדַּיָא
דִּשׁלַחנָא
:
רש"י:
והיתה
העיר
חרם
-
הקדש
,
כי
היום
שבת
קודש
,
וראוי
להיות
קודש
שלל
הנשלל
בו
(ראה
שם).
רד"ק:
והיתה
העיר
חרם
היא
וכל
אשר
בה.
היא
-
שלא
תיבנה
עוד;
וכל
אשר
בה
-
שלא
יהנה
אדם
מכל
אשר
בה.
ונראה
כי
הקדוש
ברוך
הוא
אמר
לו
כן
,
כי
יהושע
לא
אמר
דבר
כזה
מלבו;
ואע"פ
שלא
זכר
זה
הכתוב
,
ימָצאו
כמהו
רבים.
ורבותינו
ז"ל
אמרו
(ראה
תנח'
נשא
כח)
כי
יהושע
אמר
דבר
זה
מעצמו
,
ולא
אמר
לו
הקדוש
ברוך
הוא;
אמר
יהושע:
יריחו
כבושה
תחלה
לארץ
ישראל
,
אוציאה
תרומה
,
כאשה
הזאת
שמַפְרשת
חלתה
מתחילת
עיסתה.
ועוד
אמרו
(ראה
תנח'
מסעי
ה):
אמר
יהושע:
בשבת
לכדנו
יריחו
,
ושבת
-
קדש
,
שנאמר
"כי
קדש
היא
לכם"
(שמ'
לא
,
יד)
,
כל
מה
שכבשנו
בה
יהא
קדש
,
שנאמר
"קודש...
ליי'
אוצר
יי'
יבוא"
(להלן
,
יט);
ואע"פ
כן
הקדוש
ברוך
הוא
הסכים
על
ידו.
ומניין
שהקדוש
ברוך
הוא
הסכים
על
ידו?
שנאמר
"חטא
ישראל
וגם
עברו
את
בריתי"
וגו'
(יהו'
ז
,
יא).
וזה
אחד
משלשה
דברים
שגזרו
בית
דין
שלמטה
והסכים
הקדוש
ברוך
הוא
עמהם
(ראה
ירוש'
ברכות
ט
,
ה
[יד
,
ג]).
כי
החבאתה
-
בשני
סימני
נקבה
,
כמו
"ישועתה"
(יונה
ב
,
י);
"עזרתה"
(תה'
סג
,
ח);
וכל
כפל
-
לחזק
העניין
,
כמו
שפירשנו
ב'ספר
מכלל'
(קי
,
א):
והכפל
הנה:
לפי
שהחביאה
אותם
יפה.
רלב"ג:
והנה
צוה
שיחרימו
כל
אשר
בעיר
ולא
יהנו
ממנו
בדבר
,
כדי
שלא
יטעו
ישראל
במה
שיגיע
להם
מההצלחה
אחר
זה
,
וייחסוה
אל
מה
שקנו
משלל
העיר
ההיא;
ואולי
יהיה
זה
סבה
אל
שיחשבו
שאמונתם
היתה
טובה
עד
שגם
נכסיהם
מביאים
הצלחה
למי
שיקנם.
ולזאת
הסבה
בעינה
קלל
מי
שיבנה
יריחו
,
עד
שהגיעו
בהיות
כל
בניו
חיים
,
ולא
ישאר
לו
בהשלמתו
כי
אם
צעיר
בניו.
וידמה
שפעולות
יושבי
יריחו
ואמונתם
היו
יותר
מגונות
מפעולות
שאר
יושבי
הארץ
ואמונתם
,
ולזה
צוה
שלא
ישאר
מהם
רושם
ולא
מן
העיר
,
או
היה
זה
לתת
מורך
לב
לשאר
הגויים;
עם
שזאת
הקללה
היתה
לפי
הנבואה
,
ולזה
תמצא
שכבר
נתקיימה
בימי
אחאב
,
אמר:
"בימיו
בנה
חיאל
בית
האלי"
וגו'
(מ"א
טז
,
לד).
וצוה
אותם
שיצילו
רחב
,
הזונה
וכל
אשר
אתה
בבית
,
כאשר
נשבעו
לה
המרגלים.
ר' ישעיה מטראני:
כי
החבאתה
-
בא
בשני
סימני
הנקבה
,
והיה
לו
לומר:
'החביאה'
בלא
תי"ו.
ומפני
התי"ו
שבא
בו
נפלה
התנועה
מן
הבי"ת
,
ודומה
לו
שבא
בשני
סימנין:
"ופגריכם
אתם"
(במ'
יד
,
לב)
,
שבא
בשני
סימני
הרבים.