תנ"ך - ויהי
מקצה
שלשת
ימים
אחרי
אשר־כרתו
להם
ברית
וישמעו
כי־קרבים
הם
אליו
ובקרבו
הם
ישבים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיְהִ֗י
מִקְצֵה֙
שְׁלֹ֣שֶׁת
יָמִ֔ים
אַחֲרֵ֕י
אֲשֶׁר־כָּרְת֥וּ
לָהֶ֖ם
בְּרִ֑ית
וַֽיִּשְׁמְע֗וּ
כִּֽי־קְרֹבִ֥ים
הֵם֙
אֵלָ֔יו
וּבְקִרְבּ֖וֹ
הֵ֥ם
יֹשְׁבִֽים:
(יהושע פרק ט פסוק טז)
וַיְהִי
מִקְצֵה
שְׁלֹשֶׁת
יָמִים
אַחֲרֵי
אֲשֶׁר־כָּרְתוּ
לָהֶם
בְּרִית
וַיִּשְׁמְעוּ
כִּי־קְרֹבִים
הֵם
אֵלָיו
וּבְקִרְבּוֹ
הֵם
יֹשְׁבִים:
(יהושע פרק ט פסוק טז)
ויהי
מקצה
שלשת
ימים
אחרי
אשר־כרתו
להם
ברית
וישמעו
כי־קרבים
הם
אליו
ובקרבו
הם
ישבים:
(יהושע פרק ט פסוק טז)
ויהי
מקצה
שלשת
ימים
אחרי
אשר־כרתו
להם
ברית
וישמעו
כי־קרבים
הם
אליו
ובקרבו
הם
ישבים:
(יהושע פרק ט פסוק טז)
תרגום יונתן:
וַהֲוָה
מִסוֹף
תְּלָתָא
יוֹמִין
בָּתַר
דִּגזַרוּ
לְהוֹן
קְיָם
וּשׁמַעוּ
אֲרֵי
קָרִיבִין
אִנוּן
לֵיהּ
וּבֵינֵיהוֹן
אִנוּן
יָתְבִין
:
עין המסורה:
ויהי
מקצה
-
ה':
ראה
יהו'
ג
,
ב.
ובקרבו
-
ג':
יהו'
ט
,
טז;
יר'
ט
,
ז;
מש'
כו
,
כד.
ר' יוסף קרא:
וישמעו
כי
קרובים
הם
אליו
-
הם
אמרו:
"מארץ
רחוקה
מאוד
באו
עבדיך"
(לעיל
,
ט)
,
ואין
הדבר
כן
,
אלא
קרובים
הם
אליו
,
שהרי
כשנסעו
בני
ישראל
באו
לעריהם
ביום
השלישי.
ושמא
תאמר:
וודאי
קרובים
הם
אליו
-
בסמוך
לארץ
ישראל
היו
יושבים
,
על
הספר
,
אבל
לא
היו
מן
האומות
שנצטוו
עליהם
ישראל
"לא
תחיה
כל
נשמה"
(דב'
כ
,
טז)
,
תלמוד
לומר:
ובקרבו
הם
יושבים.
רלב"ג:
ויעש
להם
יהושע
שלום
ויכרות
להם
ברית
לחיותם
ונשבעו
להם
נשיאי
העדה
-
והנה
היתה
סבת
טעות
ישראל
ונפלם
בזה
הענין
,
כי
לא
שאלו
את
פי
יי'
,
עם
היות
אצלם
יהושע
שהיה
נביא
,
ואלעזר
הכהן
שהיו
אצלו
אורים
ותומים
,
כמו
שאמרה
התורה:
"ולפני
אלעזר
הכהן
יעמוד
ושאל
לו
במשפט
האורים"
(במ'
כז
,
כא).
והנה
זאת
השבועה
,
אע"פ
שהיתה
בטעות
,
לא
הסכימו
לעבור
עליה
,
כי
יהיה
בזה
חילול
השם
אצל
הגוים
,
ויחשדו
שאין
יראת
יי'
בישראל;
והנה
הנשיאים
החיום
באופן
הראוי
אלו
היו
משלימים
עמהם
תחלה
,
כי
התורה
אמרה:
"והיה
כל
העם
הנמצא
בה
יהיו
לך
למס
ועבדוך"
(דב'
כ
,
יא)
,
אלא
שכבר
הכבידו
ענין
העבדות
הזה;
וזה
,
שכבר
היה
איפשר
לפי
משפטי
התורה
,
אלו
היו
רחוקים
,
שיעשו
מס
מה
לישראל
ויפטרו
מעבדות
אחר
,
אלא
שיעמדו
ביניהם
שפלים
כעבדים;
אבל
אם
העמיסו
עליהם
שיעבדום
בגופם
באלו
העבודות
הכבדות
,
רוצה
לומר:
שיהיו
חוטבי
עצים
ושואבי
מים
לכל
העדה
,
וזה
היה
איפשר
עם
קיום
תנאיהם
,
כי
הם
עשו
עצמם
עבדים
לישראל.
ועם
כל
זה
רצו
להראות
להם
,
לכבוד
השם
,
שלא
עשקו
מהם
חקם
הראוי
להם
מפני
באם
עמהם
בברית
,
כי
כבר
רמו
אותם
באמרם
שהיו
מארץ
רחוקה
,
והם
מפני
זה
בלתי
משועבדים
להם
לעשות
חסד
להם
אחר
,
זולתי
מה
שיוכרחו
בו
מצד
שבועתם
להם;
ולפי
שהשבועה
והברית
היה
לחיותם
ושיהיו
הם
עבדים
לישראל
,
הנה
כבר
קיימו
תנאם
עמהם
בזה
האופן.
והנה
הוסיף
יהושע
על
עבודתם
שהסכימו
עליו
הנשיאים
,
שיהיו
חוטבי
עצים
ושואבי
מים
לבית
השם
יתברך
,
ולזה
היו
חוטבי
עצים
ושואבי
מים
לכל
העדה
ולמזבח
יי'.