תנ"ך - ויהי מקצה שלשת ימים אחרי אשר־כרתו להם ברית וישמעו כי־קרבים הם אליו ובקרבו הם ישבים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיְהִ֗י מִקְצֵה֙ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים אַחֲרֵ֕י אֲשֶׁר־כָּרְת֥וּ לָהֶ֖ם בְּרִ֑ית וַֽיִּשְׁמְע֗וּ כִּֽי־קְרֹבִ֥ים הֵם֙ אֵלָ֔יו וּבְקִרְבּ֖וֹ הֵ֥ם יֹשְׁבִֽים: (יהושע פרק ט פסוק טז)

טקסט וניקוד:

וַיְהִי מִקְצֵה שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַחֲרֵי אֲשֶׁר־כָּרְתוּ לָהֶם בְּרִית וַיִּשְׁמְעוּ כִּי־קְרֹבִים הֵם אֵלָיו וּבְקִרְבּוֹ הֵם יֹשְׁבִים: (יהושע פרק ט פסוק טז)

טקסט בלבד:

ויהי מקצה שלשת ימים אחרי אשר־כרתו להם ברית וישמעו כי־קרבים הם אליו ובקרבו הם ישבים: (יהושע פרק ט פסוק טז)

תיקון קוראים:

ויהי מקצה שלשת ימים אחרי אשר־כרתו להם ברית וישמעו כי־קרבים הם אליו ובקרבו הם ישבים: (יהושע פרק ט פסוק טז)

תרגום יונתן:
וַהֲוָה מִסוֹף תְּלָתָא יוֹמִין בָּתַר דִּגזַרוּ לְהוֹן קְיָם וּשׁמַעוּ אֲרֵי קָרִיבִין אִנוּן לֵיהּ וּבֵינֵיהוֹן אִנוּן יָתְבִין :

עין המסורה:
ויהי מקצה - ה': ראה יהו' ג , ב. ובקרבו - ג': יהו' ט , טז; יר' ט , ז; מש' כו , כד.

מסורה גדולה:
ובקרבו ג' הם ישבים ישים ארבו ישית מרמה.

מסורה קטנה:
ויהי מקצה - ה'; ובקרבו - ג'.

ר' יוסף קרא:
וישמעו כי קרובים הם אליו - הם אמרו: "מארץ רחוקה מאוד באו עבדיך" (לעיל , ט) , ואין הדבר כן , אלא קרובים הם אליו , שהרי כשנסעו בני ישראל באו לעריהם ביום השלישי. ושמא תאמר: וודאי קרובים הם אליו - בסמוך לארץ ישראל היו יושבים , על הספר , אבל לא היו מן האומות שנצטוו עליהם ישראל "לא תחיה כל נשמה" (דב' כ , טז) , תלמוד לומר: ובקרבו הם יושבים.

רלב"ג:
ויעש להם יהושע שלום ויכרות להם ברית לחיותם ונשבעו להם נשיאי העדה - והנה היתה סבת טעות ישראל ונפלם בזה הענין , כי לא שאלו את פי יי' , עם היות אצלם יהושע שהיה נביא , ואלעזר הכהן שהיו אצלו אורים ותומים , כמו שאמרה התורה: "ולפני אלעזר הכהן יעמוד ושאל לו במשפט האורים" (במ' כז , כא). והנה זאת השבועה , אע"פ שהיתה בטעות , לא הסכימו לעבור עליה , כי יהיה בזה חילול השם אצל הגוים , ויחשדו שאין יראת יי' בישראל; והנה הנשיאים החיום באופן הראוי אלו היו משלימים עמהם תחלה , כי התורה אמרה: "והיה כל העם הנמצא בה יהיו לך למס ועבדוך" (דב' כ , יא) , אלא שכבר הכבידו ענין העבדות הזה; וזה , שכבר היה איפשר לפי משפטי התורה , אלו היו רחוקים , שיעשו מס מה לישראל ויפטרו מעבדות אחר , אלא שיעמדו ביניהם שפלים כעבדים; אבל אם העמיסו עליהם שיעבדום בגופם באלו העבודות הכבדות , רוצה לומר: שיהיו חוטבי עצים ושואבי מים לכל העדה , וזה היה איפשר עם קיום תנאיהם , כי הם עשו עצמם עבדים לישראל. ועם כל זה רצו להראות להם , לכבוד השם , שלא עשקו מהם חקם הראוי להם מפני באם עמהם בברית , כי כבר רמו אותם באמרם שהיו מארץ רחוקה , והם מפני זה בלתי משועבדים להם לעשות חסד להם אחר , זולתי מה שיוכרחו בו מצד שבועתם להם; ולפי שהשבועה והברית היה לחיותם ושיהיו הם עבדים לישראל , הנה כבר קיימו תנאם עמהם בזה האופן. והנה הוסיף יהושע על עבודתם שהסכימו עליו הנשיאים , שיהיו חוטבי עצים ושואבי מים לבית השם יתברך , ולזה היו חוטבי עצים ושואבי מים לכל העדה ולמזבח יי'.

ר' ישעיה מטראני:
ובקרבו הם יושבים - פירוש: בקרב ארץ ישראל.
ריכוז קישורים