תנ"ך - ויתנם
יהושע
ביום
ההוא
חטבי
עצים
ושאבי
מים
לעדה
ולמזבח
ה'
עד־היום
הזה
אל־המקום
אשר
יבחר:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיִּתְּנֵ֨ם
יְהוֹשֻׁ֜עַ
בַּיּ֣וֹם
הַה֗וּא
חֹטְבֵ֥י
עֵצִ֛ים
וְשֹׁ֥אֲבֵי
מַ֖יִם
לָֽעֵדָ֑ה
וּלְמִזְבַּ֤ח
יְהוָה֙
עַד־הַיּ֣וֹם
הַזֶּ֔ה
אֶל־הַמָּק֖וֹם
אֲשֶׁ֥ר
יִבְחָֽר:
פ
(יהושע פרק ט פסוק כז)
וַיִּתְּנֵם
יְהוֹשֻׁעַ
בַּיּוֹם
הַהוּא
חֹטְבֵי
עֵצִים
וְשֹׁאֲבֵי
מַיִם
לָעֵדָה
וּלְמִזְבַּח
יְהוָה
עַד־הַיּוֹם
הַזֶּה
אֶל־הַמָּקוֹם
אֲשֶׁר
יִבְחָר:
פ
(יהושע פרק ט פסוק כז)
ויתנם
יהושע
ביום
ההוא
חטבי
עצים
ושאבי
מים
לעדה
ולמזבח
ה'
עד־היום
הזה
אל־המקום
אשר
יבחר:
פ
(יהושע פרק ט פסוק כז)
ויתנם
יהושע
ביום
ההוא
חטבי
עצים
ושאבי
מים
לעדה
ולמזבח
יהוה
עד־היום
הזה
אל־המקום
אשר
יבחר:
פ
(יהושע פרק ט פסוק כז)
תרגום יונתן:
וּמסַרִינוּן
יְהוֹשֻׁעַ
בְּעִידָּנָא
הַהוּא
לָקְטֵי
אָעִין
וּמָלַן
מַיָא
לִכנִשׁתָּא
וּלמַדבְּחָא
דַיְיָ
עַד
יוֹמָא
הָדֵין
לְאַתרָא
דְּיִתרְעֵי
:
ר' יוסף קרא:
ויתנם
יהושע
ביום
ההוא
חוטבי
עצים
ושואבי
מים
לעדה;
כלומר:
ביום
ההוא
,
שלא
נבחרה
עדיין
מקום
למזבח
,
נתנם
להיות
חוטבי
עצים
ושואבי
מים
לעדה
,
ולאחר
שיהא
מקום
נבחר
למזבח
ולארון
נתנם
להיות
חוטבי
עצים
ושואבי
מים
למזבח
עד
היום
הזה
,
כלומר:
לעולם;
ולכך
כתיב
ולמזבח
יי'
עד
היום
הזה
אל
המקום
אשר
יבחר;
אבל
מה
שנתנם
לעדה
לחוטבי
עצים
ושואבי
מים
לא
היה
כי
אם
ביום
ההוא
לימים
מועטין
,
כל
הימים
שכיבשו
ושחילקו
הם
נתונים
לעדה
,
להפיס
דעתו
של
עדה
,
עד
שבאו
ישראל
לשילה
וישכינו
שם
את
אהל
מועד
והארץ
נכבשה
לפניהם;
שמאותו
היום
ואילך
נתונים
למזבח
לעולם
,
דכתיב
ולמזבח
יי'
עד
היום
הזה
אל
המקום
אשר
יבחר.
תדע
שכן
הוא
,
שלמזבח
הם
נתונים
לדורות
,
שכן
הוא
אומר
לא
יכרת
מכם
איש
"עבד
וחוטבי
עצים
ושואבי
מים"
(לעיל
,
כג)
(כנראה
,
חסר
קטע
בכתב
היד)
לעדה
-
אלא
ויתנם
יהושע
ביום
ההוא
לזמן
מועט.
רלב"ג:
ויעש
להם
יהושע
שלום
ויכרות
להם
ברית
לחיותם
ונשבעו
להם
נשיאי
העדה
-
והנה
היתה
סבת
טעות
ישראל
ונפלם
בזה
הענין
,
כי
לא
שאלו
את
פי
יי'
,
עם
היות
אצלם
יהושע
שהיה
נביא
,
ואלעזר
הכהן
שהיו
אצלו
אורים
ותומים
,
כמו
שאמרה
התורה:
"ולפני
אלעזר
הכהן
יעמוד
ושאל
לו
במשפט
האורים"
(במ'
כז
,
כא).
והנה
זאת
השבועה
,
אע"פ
שהיתה
בטעות
,
לא
הסכימו
לעבור
עליה
,
כי
יהיה
בזה
חילול
השם
אצל
הגוים
,
ויחשדו
שאין
יראת
יי'
בישראל;
והנה
הנשיאים
החיום
באופן
הראוי
אלו
היו
משלימים
עמהם
תחלה
,
כי
התורה
אמרה:
"והיה
כל
העם
הנמצא
בה
יהיו
לך
למס
ועבדוך"
(דב'
כ
,
יא)
,
אלא
שכבר
הכבידו
ענין
העבדות
הזה;
וזה
,
שכבר
היה
איפשר
לפי
משפטי
התורה
,
אלו
היו
רחוקים
,
שיעשו
מס
מה
לישראל
ויפטרו
מעבדות
אחר
,
אלא
שיעמדו
ביניהם
שפלים
כעבדים;
אבל
אם
העמיסו
עליהם
שיעבדום
בגופם
באלו
העבודות
הכבדות
,
רוצה
לומר:
שיהיו
חוטבי
עצים
ושואבי
מים
לכל
העדה
,
וזה
היה
איפשר
עם
קיום
תנאיהם
,
כי
הם
עשו
עצמם
עבדים
לישראל.
ועם
כל
זה
רצו
להראות
להם
,
לכבוד
השם
,
שלא
עשקו
מהם
חקם
הראוי
להם
מפני
באם
עמהם
בברית
,
כי
כבר
רמו
אותם
באמרם
שהיו
מארץ
רחוקה
,
והם
מפני
זה
בלתי
משועבדים
להם
לעשות
חסד
להם
אחר
,
זולתי
מה
שיוכרחו
בו
מצד
שבועתם
להם;
ולפי
שהשבועה
והברית
היה
לחיותם
ושיהיו
הם
עבדים
לישראל
,
הנה
כבר
קיימו
תנאם
עמהם
בזה
האופן.
והנה
הוסיף
יהושע
על
עבודתם
שהסכימו
עליו
הנשיאים
,
שיהיו
חוטבי
עצים
ושואבי
מים
לבית
השם
יתברך
,
ולזה
היו
חוטבי
עצים
ושואבי
מים
לכל
העדה
ולמזבח
יי'.