תנ"ך - ופינחס בן־אלעזר בן־אהרן עמד ׀ לפניו בימים ההם לאמר האוסף עוד לצאת למלחמה עם־בני־בנימן אחי אם־אחדל ויאמר ה' עלו כי מחר אתננו בידך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וּ֠פִֽינְחָס בֶּן־אֶלְעָזָ֨ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֜ן עֹמֵ֣ד ׀ לְפָנָ֗יו בַּיָּמִ֣ים הָהֵם֘ לֵאמֹר֒ הַאוֹסִ֨ף ע֜וֹד לָצֵ֧את לַמִּלְחָמָ֛ה עִם־בְּנֵֽי־בִנְיָמִ֥ן אָחִ֖י אִם־אֶחְדָּ֑ל וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ עֲל֔וּ כִּ֥י מָחָ֖ר אֶתְּנֶ֥נּוּ בְיָדֶֽךָ: (שופטים פרק כ פסוק כח)

טקסט וניקוד:

וּפִינְחָס בֶּן־אֶלְעָזָר בֶּן־אַהֲרֹן עֹמֵד ׀ לְפָנָיו בַּיָּמִים הָהֵם לֵאמֹר הַאוֹסִף עוֹד לָצֵאת לַמִּלְחָמָה עִם־בְּנֵי־בִנְיָמִן אָחִי אִם־אֶחְדָּל וַיֹּאמֶר יְהוָה עֲלוּ כִּי מָחָר אֶתְּנֶנּוּ בְיָדֶךָ: (שופטים פרק כ פסוק כח)

טקסט בלבד:

ופינחס בן־אלעזר בן־אהרן עמד ׀ לפניו בימים ההם לאמר האוסף עוד לצאת למלחמה עם־בני־בנימן אחי אם־אחדל ויאמר ה' עלו כי מחר אתננו בידך: (שופטים פרק כ פסוק כח)

תיקון קוראים:

ופינחס בן־אלעזר בן־אהרן עמד ׀ לפניו בימים ההם לאמר האוסף עוד לצאת למלחמה עם־בני־בנימן אחי אם־אחדל ויאמר יהוה עלו כי מחר אתננו בידך: (שופטים פרק כ פסוק כח)

תרגום יונתן:
וּפִינְחָס בַּר אֶלעָזָר בַּר אַהֲרֹן קָאֵים קֳדָמוֹהִי בְּיוֹמַיָא הָאִנוּן לְמֵימַר הַאוֹסֵיף עוֹד לְמִפַּק לְאָגָחָא קְרָבָא עִם בְּנֵי בִניָמִן אֲחִי אִם אֶתמְנַע וַאֲמַר יְיָ סַקוּ אֲרֵי מְחַר אֶמסְרִנוּן בִּידָך :

עין המסורה:
האוסף - ב': ראה לעיל , כג. לצאת למלחמה - ב': שו' כ , יד , כח. עם - בני בנימן - י' זוגין מן ד' מלין בחד עינין תינינה משנין: ראה יהו' ו , ד.

מסורה קטנה:
האוסף - ל' חס' י'.

ר' יוסף קרא:
האוסיף עוד לצאת למלחמה עם בני בנימין אחי אם אחדל , וכבר נפל מהם רב בעון פסל מיכה , הושב להם: עלו כי מחר אתננו בידך.

רד"ק:
עומד לפניו בימים ההם - כי הוא היה כהן גדול בימים ההם , ובו היו שואלין באורים ותומים , והיום הזה עמד לפני הארון והארים והתמים עמו. לאמר האוסיף... אם אחדל - ידמה כי בשאלות הראשונות לא שאל הוא , ובשאלות הראשונות לא בארו שאלותם , וגם התשובה לא היתה מבוארת , והכל היתה סבה מאת השם כדי שיעלו וינגפו; כי היה להם לשאול אם יעלו ואם יצליחו , ועתה הוסיפו לבאר השאלה ואמרו אם אחדל , כלומר: שאם לא אצליח אחדל; והשיב לו מבואר: עלו כי מחר אתננו בידך. ומשפט השאלה באורים ותמים כך היה , כמו שכתבו רבותינו ז"ל (יומא עג , א): כיצד שואלין? השואל - פניו כלפי נשאל , והנשאל - פניו כלפי השכינה; השואל אומר: "הארדוף אחרי הגדוד הזה , האשיגנו"? (ש"א ל , ח) והנשאל אומר: רדוף ועלה והצלח. ואין שואלין בקול , שנאמר "ושאל לו" (במ' כז , כא) , ולא מהרהר בלבו , שנאמר "על פיו" (שם) , אלא כדרך שאמרה חנה בתפילתה. וכיצד נעשית התשובה באורים ותומים? שהיו האותיות בולטות והיו משיבות הצורך , עם סיוע רוח הקדש שהיה בכהן ששואלין בו. וכן אמרו רבותינו ז"ל (יומא עג , א): כל כהן שמדבר ברוח הקודש ושכינה שורה עליו , שואלין בו , ושאינו מדבר ברוח הקודש ואין שכינה שורה עליו , אין שואלין בו; שהרי שאל צדוק ועלתה לו , שאל אביתר ולא עלתה לו , שנאמר "ויעל אביתר" (ש"ב טו , כד). ושנים עשר שבטים היו כתובין בהן , כמו שכתוב בתורה (שמ' כח , ט - י); ואמרו רבותינו ז"ל (סע"ר יד) , כי אברהם יצחק ויעקב היו כתובין בהם , וכן היה כתוב בהן 'שבטי ישורון' , והנה כל האותיות בהן. ואמר ופינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן , מפני שלא יאמינו בני אדם כי אותו פינחס היה , לפי שיש משנותיו עד הזמן ההוא יותר משלש מאות שנה , לפיכך יחסו עד אהרן; וחיה זמן רב , כי האל יתברך הבטיחו בזה על אשר קנא בשטים , ואמר "הנני נותן לו את בריתי שלום" (במ' כה , יב) , ואמר "בריתי היתה אתו החיים והשלום" (מל' ב , ה) , ועל פינחס אמר. ומקצת רבותינו ז"ל אמרו (ראה פר"א מו) , כי פינחס זה אליהו; ומקצתם אמרו (ב"ר עא , יב) , כי אליהו מבני בנימן היה; ויש להם סמך בזה בדברי הימים (דה"א ח , כז).

רלב"ג:
ואיש ישראל התפקדו לבד מבנימן ארבע מאות אלף איש שולף חרב , ועלו בית אל , ששם היה ארון האלהים , לישאל באורים ותומים לפנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן , שהיה כהן גדול אז. וידמה שקראו שם שילה 'בית אל' להקבע בו בית האלהים , כי שם נקבע ימים רבים. והנה היה שם 'מנוחה' , כמו שאמרו ז"ל (מגילה י , א): "מנוחה" (דב' יב , ט) - זה שילה , "נחלה" (שם) - זה בית עולמים. והנה ידענו כי אחר שסר ארון יי' מהגלגל , בא לשילה ונקבע שם עד מות עלי. או יהיה הרצון ב'בית אל' - בית האלהים. והנה אי איפשר שנאמר גם כן שעלו בעיר בית אל , כי היא היתה בגבול בנימן , כמו שנזכר בספר יהושע (יח , יג , כב). ושאלו: מי יעלה בתחלה למלחמה עם בני בנימין? ואמר כי יהודה יעלה בתחלה. ולא השלימו שאלתם , כי כבר היה ראוי להם לשאול אם ינצחו או ינוצחו , ואם יאמר להם שינוצחו יחדלו לעלות עליהם למלחמה; ולזה קרה להם מה שקרה , מפני שלא שאלו כהוגן לא בפעם הראשונה ולא בפעם השנית; ואולם בפעם השלישית שאלו כהוגן ואמרו: האוסיף עוד לצאת למלחמה עם בני בנימן אחי אם אחדל? וזה היה על דרך שאלת העצם: אם יקרה רע מזה אם יחדלו , כי הדבר הוא בבחירתם , לא על דרך הודעת העתידות , כמו שהיה הענין בשתי השאלות הראשונות ששאלו באלהים , והיתה אז התשובה שלימה ואמר: עלו כי מחר אתננו בידך.

ר' ישעיה מטראני:
ופנחס בן אלעזר - בתחילת השופטים היה זה המעשה , אלא שסידר סדר כל השופטים ואחר כן כתב שני המעשים הללו. לאמר האוסיף עוד לצאת למלחמה - מוסב על מקרא שלמעלה הימנו: "וישאלו בני ישראל ביי" (לעיל , כז).
ריכוז קישורים