תנ"ך - ויבא גם־הנצב אחר הלהב ויסגר החלב בעד הלהב כי לא שלף החרב מבטנו ויצא הפרשדנה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיָּבֹ֨א גַֽם־הַנִּצָּ֜ב אַחַ֣ר הַלַּ֗הַב וַיִּסְגֹּ֤ר הַחֵ֙לֶב֙ בְּעַ֣ד הַלַּ֔הַב כִּ֣י לֹ֥א שָׁלַ֛ף הַחֶ֖רֶב מִבִּטְנ֑וֹ וַיֵּצֵ֖א הַֽפַּרְשְׁדֹֽנָה: (שופטים פרק ג פסוק כב)

טקסט וניקוד:

וַיָּבֹא גַם־הַנִּצָּב אַחַר הַלַּהַב וַיִּסְגֹּר הַחֵלֶב בְּעַד הַלַּהַב כִּי לֹא שָׁלַף הַחֶרֶב מִבִּטְנוֹ וַיֵּצֵא הַפַּרְשְׁדֹנָה: (שופטים פרק ג פסוק כב)

טקסט בלבד:

ויבא גם־הנצב אחר הלהב ויסגר החלב בעד הלהב כי לא שלף החרב מבטנו ויצא הפרשדנה: (שופטים פרק ג פסוק כב)

תיקון קוראים:

ויבא גם־הנצב אחר הלהב ויסגר החלב בעד הלהב כי לא שלף החרב מבטנו ויצא הפרשדנה: (שופטים פרק ג פסוק כב)

תרגום יונתן:
וְעָל אַף דַּסתְּקָא בָּתַר שַׁנְנָא וְטַמטֵם שׁוּמנָא בְּאַפֵּי שַׁנְנָא אֲרֵי לָא שְׁלֵיף חַרבָּא מִמְעוֹהִי וּנפַק אֻכלֵיהּ שְׁפִיך :

מסורה קטנה:
לא שלף - ל'; הפרשדנה - ל' וחס'.

רש"י:
הנצב - הוא הברזל שהשנן תחוב לתוכו , שקורין 'הלט' , הוא המעמיד את החרב על פי תערה. הלהב - הוא השנן שקורין 'ברנט' ובלעז 'למא'. ויסגר החלב - שומנו , שהיה שמן מאד , כסה את כל ארך החרב. ויצא הפרשדונה - תירגם יונתן: "ונפק אוכליה שפיך"; עשאו כשתי תיבות , ושי"ן משמשת לשתיהן: ויצא הפרש שדונה - בשפיכה. 'שפך' - 'שדא' בתרגום.

ר' יוסף קרא:
ויבא גם הנצב - 'הילץ' בלעז , אחר הלהב - אחר החרב עצמו. ויסגור החלב בעד הלהב - שהנצב עיכב את החלב לצאת מבטנו , אע"פ שכבר נקב להב החרב לפניו , לפי שלא שלף החרב מבטנו. פרשדונה תרגומו: "אכליה שפיך" - תיבה מתחלקת לתיבות: הפרש שדוי; וכמו "אשדות" (יהו' י , מ): "משפך" (ת"י) , וכמו "ואשד" (במ' כא , טו): "ושפוך" (ת"י); כלומר: שנשפך הפרש לחוץ.

רד"ק:
הנצב - הוא יד החרב. והלהב - הוא החרב. ונקרא החרב 'להב' , לפי שהוא מתלהב ומתלהט כשהוא משונן וממורט; וכן הוא אומר "ולהב חרב וברק חנית" (נח' ג , ג). ויונתן תרגם: "קתא בתר שננא". ואמר: ויבא הנצב , כלומר: שנכנס גם יד החרב בבטנו. ויסגר החלב - שהיה איש שמן , וסגר החלב בעד הלהב , כלומר: בפני הלהב , שלא יכול לשלוף החרב מבטנו והניחו אהוד ויצא. ויצא הפרשדונה - תרגם יונתן: "ונפק אוכליה שפיך". לדעתו המלה מורכבת מן 'פרש' שתרגם "אוכליה" ומן 'שדונא' שהוא תרגום 'ושפך' - 'ושדי'. ויש מפרשים: הפרשדונה - מקום ישיבת הפרשים; והמסדרונה - מקום ישיבת העם הבאים אל המלך , והמקום עשוי סדרים סדרים לשבת שם. אבל אחר שאמר "ויצא אהוד המסדרונה" (להלן , כג) , ידמה כי "ויצא" הראשון אינו אומר על אהוד; ודעת המתרגם נכונה. ותרגם "המסדרונה" - "לאכסדרה".

רלב"ג:
והנה סגר החלב בפני הלהב , רוצה לומר: שהשומן היה סבה שלא היה יכול אהוד להשיב החרב אליו , והנה מפני זה לא שלף אהוד החרב מבטנו , ולא יצא הפרש והצואה דרך המכה. או יהיה הרצון בזה: שכבר הביא גם הנצב אחר הלהב , כי כבר סגר החלב בעד הלהב מרוב השומן , עד שלא נתאמת לאהוד שיהיה החרב נוגע לחלל הגוף , ולזה הכניס שם גם יד הסכין , עד שראה שכבר יצא הפרש מהמכה בזולת הוצאתו החרב מבטנו; והנה זה הפירוש הוא היותר נכון.

ר' יוסף כספי:
הנצב - הוא העץ , שהוא בית יד החרב , כי הוא מציב החרב. הלהב - הוא החרב , כי הוא עושה להט כמו הלהבה. ויצא... הפרשדונה - נכון מאד , כי 'ויצא' בכאן כנוי לפרשדונה , ושרשו 'פרשד' , והוא אם מטעם 'פרש' , ואם שענינו מעניין 'מיץ' או דבר אחר מחלקי הבטן; ומה נוכל להנבא אחר שאין בידינו - כמו שאמר המורה - מלשון העברי כי אם מועט (ראה מו"נ א , סא).

ר' ישעיה מטראני:
הנצב אחר הלהב - פירוש: קת הסכין. ויצא הפרשדונה - פירוש: הפרש; ואין לו דומה.
ריכוז קישורים