תנ"ך - וישמע
שאול
את־העם
ויפקדם
בטלאים
מאתים
אלף
רגלי
ועשרת
אלפים
את־איש
יהודה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיְשַׁמַּ֤ע
שָׁאוּל֙
אֶת־הָעָ֔ם
וַֽיִּפְקְדֵם֙
בַּטְּלָאִ֔ים
מָאתַ֥יִם
אֶ֖לֶף
רַגְלִ֑י
וַעֲשֶׂ֥רֶת
אֲלָפִ֖ים
אֶת־אִ֥ישׁ
יְהוּדָֽה:
(שמואל א פרק טו פסוק ד)
וַיְשַׁמַּע
שָׁאוּל
אֶת־הָעָם
וַיִּפְקְדֵם
בַּטְּלָאִים
מָאתַיִם
אֶלֶף
רַגְלִי
וַעֲשֶׂרֶת
אֲלָפִים
אֶת־אִישׁ
יְהוּדָה:
(שמואל א פרק טו פסוק ד)
וישמע
שאול
את־העם
ויפקדם
בטלאים
מאתים
אלף
רגלי
ועשרת
אלפים
את־איש
יהודה:
(שמואל א פרק טו פסוק ד)
וישמע
שאול
את־העם
ויפקדם
בטלאים
מאתים
אלף
רגלי
ועשרת
אלפים
את־איש
יהודה:
(שמואל א פרק טו פסוק ד)
תרגום יונתן:
וּכנַשׁ
שָׁאוּל
יָת
עַמָא
וּמנָנוּן
בְּאִמְרֵי
פִסחַיָא
מָאתַן
אַלפִין
גְּבַר
רֻגלַי
וְעַסרָא
אַלפִין
יָת
אֱנָשׁ
יְהוּדָה
:
רש"י:
וישמע
שאול
-
לשון
הכרזה;
כמו
"ויזעק"
(שו'
ד
,
י).
ויפקדם
בטלאים
-
אמר
לכל
אחד
שיקח
טלה
בצאנו
של
מלך
,
ואחר
כך
מנה
את
הטלאים;
לפי
שאסור
למנות
את
ישראל
,
שנאמר
"לא
יספר"
(בר'
לב
,
יב).
ר' יוסף קרא:
וישמע
שאול
-
פתרונו:
ויקבץ.
בטלאים
-
נטל
טלה
ונתן
ביד
כל
אחד
ואחד
,
ואחר
כך
מנה
את
הטלאים.
רד"ק:
וישמע
-
כמו
'ויאסוף'
,
וכן
תירגם
יונתן:
"וכנש"
,
כלומר:
אספם
,
שיהיו
נשמעים
אליו
ללכת
למלחמה.
או
פירוש:
אספם
על
ידי
כרוז
משמיע;
וכן
במשנה
(שקלים
א
,
א):
באחד
באדר
משמיעין
על
השקלים
-
פירוש:
מכריזין.
בטלאים
-
שם
מקום;
ואף
על
פי
שבא
בה"א
הידיעה
שלא
כמנהג
,
הנה
כמוהו
"בקרקר"
(שו'
ח
,
י);
"בסכות"
(וי'
כג
,
מג.
ראה
הגלוי:
'לבן');
"בשטים"
(במ'
כה
,
א).
ויונתן
תירגם
כמו
"ובזרועו
יקבץ
טלאים"
(יש'
מ
,
יא)
,
שתרגמו:
"באמרי
פסחייא";
ואם
כדברי
יונתן
כי
פסחים
היו
,
אם
כן
זמן
פסח
היה
,
ובנוב
היה
,
שהיה
שם
אהל
מועד
,
שהביאו
פסחיהם
ופקדם
,
ועל
ידי
הפסחים
ידע
מניינם
,
כי
פסח
לא
היה
קרב
בבמת
יחיד.
ובדברי
רבותינו
ז"ל
(יומא
כב
,
ב)
שמנה
אותם
בטלאים
,
לא
בפסחים
אמר
,
אלא
שאמר
להם
שיקחו
כל
אנשי
החיל
טלאים
משלו
,
ויקח
כל
אחד
טלה
אחד
,
ואחר
כן
צוה
למנות
הטלאים.
וסמכו
על
זה
הפסוק
ואמרו
(שם):
אסור
למנות
את
ישראל;
אמר
רבי
יצחק:
אסור
למנות
את
ישראל
אפילו
לדבר
מצוה
,
שנאמר:
ויפקדם
בטלאים;
ואמרו
(שם):
אמר
רבי
אלעזר:
כל
המונה
את
ישראל
עובר
בלאו
,
שנאמר
"לא
ימד
ולא
יספר"
(הו'
ב
,
א);
ואמרו
(פר"כ
ב
,
יב):
כל
זמן
שנמנו
ישראל
לצורך
,
לא
חסרו;
שלא
לצורך
-
חסרו;
לצורך
-
בימי
שאול
,
שלא
לצורך
-
בימי
דוד.
נראה
כי
אפילו
מנה
אותם
בדבר
אחר
,
כיון
שמונה
אותם
שלא
לצורך
,
הם
חסרים;
שאם
לא
כן
למה
לא
לקח
יואב
מכל
אחד
שום
דבר
,
וימנה
הדבר
ההוא
ולא
יהיה
בהם
נגף?
וכן
כשמונה
אותם
לצורך
,
צריך
שימנה
אותם
בדבר
אחר
,
כמו
שאול
שמנה
אותם
בטלאים;
וכן
במלחמה
הראשונה
שפקדם
"בבזק"
(ש"א
יא
,
ח)
שפירושו:
אבנים
,
כמו
שפירשנו.
רלב"ג:
ויפקדם
בטלאים
-
עשה
זה
כדי
שיפקוד
הטלאים
ולא
יפקוד
העם
,
פן
יהיה
בהם
נגף
בפקדו
אותם
,
כמו
שקרה
לדוד
(ראה
ש"ב
כד).
ולזאת
הסבה
גם
כן
מנה
אותם
בבזק
במלחמת
נחש
מלך
בני
עמון
(ראה
ש"א
יא
,
ח).
ר' ישעיה מטראני:
וישמע
שאול
את
העם
-
פירוש:
השמיעם
על
ידי
כרוז
שיהיו
מוכנים
ויבואו
במלחמה.
ויפקדם
בטלאים
-
יש
מפרשים
שם
מקום
,
כמו
"זיף
וטלם
ובעלות"
(יהו'
טו
,
כד)
,
ויש
אומרים
שלא
רצה
למנותם
,
אלא
נתן
טלה
לכל
אחד
ומנה
הטלאים;
ותרגמו:
"באימרי
פסחא".
ועשרת
אלפים
את
איש
יהודה
-
מודיע
לך:
אע"פ
שהיו
מרובים
באוכלוסין
,
לא
באו
כי
אם
עשרת
אלפים;
שהיו
מתקנאים
שלא
היתה
המלוכה
מהם
,
ולא
היו
נשמעים
לו
כל
כך.