תנ"ך - ויאמר שאול אל־הקיני לכו סרו רדו מתוך עמלקי פן־אספך עמו ואתה עשיתה חסד עם־כל־בני ישראל בעלותם ממצרים ויסר קיני מתוך עמלק:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֣וּל אֶֽל־הַקֵּינִ֡י לְכוּ֩ סֻּ֨רוּ רְד֜וּ מִתּ֣וֹךְ עֲמָלֵקִ֗י פֶּן־אֹֽסִפְךָ֙ עִמּ֔וֹ וְאַתָּ֞ה עָשִׂ֤יתָֽה חֶ֙סֶד֙ עִם־כָּל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בַּעֲלוֹתָ֖ם מִמִּצְרָ֑יִם וַיָּ֥סַר קֵינִ֖י מִתּ֥וֹךְ עֲמָלֵֽק: (שמואל א פרק טו פסוק ו)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל־הַקֵּינִי לְכוּ סֻּרוּ רְדוּ מִתּוֹךְ עֲמָלֵקִי פֶּן־אֹסִפְךָ עִמּוֹ וְאַתָּה עָשִׂיתָה חֶסֶד עִם־כָּל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּעֲלוֹתָם מִמִּצְרָיִם וַיָּסַר קֵינִי מִתּוֹךְ עֲמָלֵק: (שמואל א פרק טו פסוק ו)

טקסט בלבד:

ויאמר שאול אל־הקיני לכו סרו רדו מתוך עמלקי פן־אספך עמו ואתה עשיתה חסד עם־כל־בני ישראל בעלותם ממצרים ויסר קיני מתוך עמלק: (שמואל א פרק טו פסוק ו)

תיקון קוראים:

ויאמר שאול אל־הקיני לכו סרו רדו מתוך עמלקי פן־אספך עמו ואתה עשיתה חסד עם־כל־בני ישראל בעלותם ממצרים ויסר קיני מתוך עמלק: (שמואל א פרק טו פסוק ו)

תרגום יונתן:
וַאֲמַר שָׁאוּל לְשָׁלְמָאָה אִיזֵיל זוּר אִתפָּרַשׁ מִגּוֹ עֲמָלְקָאָה דִּלמָא אֲשֵׁיצֵינָך עִמֵיהּ וְאַתּ עֲבַדתּ טֵיבוּ עִם כָּל בְּנֵי יִשׂרָאֵל בְּמִסַקהוֹן מִמִצרָיִם וְאִתפָּרַשׁ שָׁלְמָאָה מִגּוֹ עֲמָלְקָאָה :

עין המסורה:
אספך - ג': ש"א טו , ו; מ"ב כב , כ; דה"ב לד , כח. עשיתה - ח' מלא: ראה ש"א יד , מג.

מסורה גדולה:
אספך ג' וחס' פן אספך עמו לכן הנני אספך הנני אספך .

מסורה קטנה:
סרו - ל' חס'; אספך - ג'; עשיתה - ח' מל'; עם - כל - בני ישראל - ל'.

רש"י:
אל הקיני - בני יתרו , שהיו יושבים במדבר יהודה אשר בנגב ערד , שהלכו אצל יעבץ ללמוד תורה (ראה ספ"ב עח). וערד הוא עמלק: "הכנעני מלך ערד" (במ' כא , א) עמלק היה , שנאמר "יושב הנגב" (שם) , ו"עמלק יושב בארץ הנגב" (במ' יג , כט; ראה תנח' חקת יח). עם כל בני ישראל - שנהנו מסעודתו משה ואהרן וכל זקני ישראל , והרי הוא מעלה עליו כאילו עשה עם כל העם.

ר' יוסף קרא:
ויאמר שאול אל הקיני לכו סורו רדו מתוך עמלקי - מתחילה , מביאתן לארץ , ישבו להם בדושנה של יריחו , ובימי עתניאל פינו להם דושנה של יריחו , וישבו להם "בנגב ערד" (שו' א , טז) אצל עתניאל ללמוד תורה; ובימי דבורה בא חבר הקיני , ו"נפרד מקין מבני חובב חותן משה ויט אהלה עד אילון בצעננים אשר את קדש" (שו' ד , יא) , שהוא משל עמלק , וישבו שם עד שבא שאול ונצטווה למחות זכר עמלק , ויסר קיני מתוך עמלק.

רד"ק:
ויאמר שאול אל הקיני - אע"פ שראינו בכבוש הארץ כי הקיני "עלו מעיר התמרים" וישבו עם בני יהודה במדבר יהודה (שו' א , טז) , הלכו להם כולם או מקצתם לשבת עם העמלקי , כי יושבי אהלים היו , והיו נוסעים ממקום למקום כפי שהיה מזדמן להם. פן אוסיפך - שרשו 'אסף' מבניין 'הפעיל' , על דרך "אובידה עיר" (יר' מו , ח) , ועניינו: לשון כליון. ואתה עשית חסד - בעצה שנתן יתרו למשה , ונחשב לזרעו אחריו כאלו הם עשו החסד; וזהו שאמר: עם כל בני ישראל , כמו שאמר שם "וגם כל העם הזה על מקומו יבוא בשלום" (שמ' יח , כג). ובדרש (שה"ר ב , יח): וכי עם כל ישראל עשה חסד? והלא לא עשה חסד אלא עם משה , הדא היא דכתיב "קראן לו ויאכל לחם" (שמ' ב , כ)! אלא ללמדך , שכל העושה טובה עם אחד גדולי ישראל , מעלין עליו כאלו עושה עם כל ישראל.

רלב"ג:
ויאמר שאול אל הקיני - הרצון בו: וכבר אמר שאול אל הקיני קודם שילחם בעמלק. ואתה עשית חסד עם כל בני ישראל בעלותם ממצרים - הנה זה החסד היה כשבא יתרו למשה המדבר , והראה עצמו שמח בהצלחת ישראל , ונתן עצה אל משה לשים אל העם שופטים באופן שנזכר בפרשת יתרו (שמ' יח). וידמה שהכונה היתה בהחרמת עמלק בזה האופן שצוה השם יתברך , שלא יהנו ישראל כלל מנכסיהם , להעיר שהכונה האלהית היתה בזה ללקיחת הנקמה , ממה שעשה עמלק לישראל בדרך בצאתם ממצרים , אשר זנב בהם כל הנחשלים אחריהם (ראה דב' כה , יח) , למען ייראו הבאים מעשות כדבר הרע הזה; ולא היתה הכונה בזאת המלחמה לקחת שללם וליהנות מנכסיהם. וכאשר פשטו שאול וישראל ידיהם בשלל , הראו כי לא היתה כונתם בזה לנקמה , אך להועיל לעצמם; וזה היה הפך הכונה האלהית. וידמה שלזאת הסבה בעינה , נשמרו ישראל בימי מרדכי ואסתר משלוח ידם בבזת אויביהם שהיו מעמלק , כמו שספר "ובבזה לא שלחו את ידם" (אס' ט , י).

ר' ישעיה מטראני:
פן אוסיפך עמו - שרשו 'יסף' , והוא פועל 'כבד' , ודומה לו "קול גדול ולא יסף" (דב' ה , יח) , ותרגמו: "ולא פסק" (ת"א).
ריכוז קישורים