תנ"ך - ויאמר ה' אל־שמואל אל־תבט אל־מראהו ואל־גבה קומתו כי מאסתיהו כי ׀ לא אשר יראה האדם כי האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־שְׁמוּאֵ֗ל אַל־תַּבֵּ֧ט אֶל־מַרְאֵ֛הוּ וְאֶל־גְּבֹ֥הַּ קוֹמָת֖וֹ כִּ֣י מְאַסְתִּ֑יהוּ כִּ֣י ׀ לֹ֗א אֲשֶׁ֤ר יִרְאֶה֙ הָאָדָ֔ם כִּ֤י הָאָדָם֙ יִרְאֶ֣ה לַעֵינַ֔יִם וַיהוָ֖ה יִרְאֶ֥ה לַלֵּבָֽב: (שמואל א פרק טז פסוק ז)

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־שְׁמוּאֵל אַל־תַּבֵּט אֶל־מַרְאֵהוּ וְאֶל־גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ כִּי מְאַסְתִּיהוּ כִּי ׀ לֹא אֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַיהוָה יִרְאֶה לַלֵּבָב: (שמואל א פרק טז פסוק ז)

ויאמר ה' אל־שמואל אל־תבט אל־מראהו ואל־גבה קומתו כי מאסתיהו כי ׀ לא אשר יראה האדם כי האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב: (שמואל א פרק טז פסוק ז)

ויאמר יהוה אל־שמואל אל־תבט אל־מראהו ואל־גבה קומתו כי מאסתיהו כי ׀ לא אשר יראה האדם כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב: (שמואל א פרק טז פסוק ז)

תרגום יונתן:

וַאֲמַר יְיָ לִשְׁמוּאֵל לָא תִסתַּכַּל בְּחַזוֵיהּ וּברוּם קוֹמְתֵיהּ אֲרֵי רַחֵיקתֵּיהּ אֲרֵי לָא כְמָא דְחָזַן בְנֵי אֱנָשָׁא אֲרֵי בְנֵי אֱנָשָׁא חָזַן בְּעֵינֵיהוֹן וּקדָם יְיָ גַּליָן מַחשְׁבָת לִבָּא :

עין המסורה:

לעינים - ב': ש"א טז , ז; קה' יא , ז.

מסורה קטנה:

מאסתיהו - ל'; לעינים - ב' לראות את השמש; ללבב - ל'.

רש"י:

אל תבט אל מראהו - אל יופי תוארו. כי מאסתיהו - לפי שכעסן הוא; כמו שנאמר "ויחר אף אליאב בדוד" (ש"א יז , כח; ראה פסחים סו , ב). כי לא אשר יראה האדם - אע"פ שקראת לעצמך 'רואה' , שאמרת לשאול "אנכי הרואה" (ש"א ט , יט) , כאן אני מודיעך שאינך רואה (ראה ספ"ד יז).

ר' יוסף קרא:

כי לא אשר יראה האדם - ראיית בשר ודם אינה ראייה , שהרי אינו רואה אלא את הגלוי ואינו רואה את הטמון , אבל הקדוש ברוך הוא רואה את הטמון כגלוי. כי האדם יראה לעינים - האדם שרואה למראה עינים , רואה מה שבחוץ ואינו רואה מה שבפנים; שאינו רואה מה בלבו של חבירו , שהעינים אינן רואין אלא דבר הנראה; אבל הקדוש ברוך הוא יראה ללבב , כלומר: שרואה את הלב שהוא טמון. כי האדם יראה - פתרונו: האדם יראה לדבר שעיניו מראות אותו , ולא לדבר הטמון , ויי' יראה ללבו של אדם; לכך: אל תבט אל מראהו.

רד"ק:

אל תבט אל מראהו - בוחן לבות בני אדם ידע לבב אליאב כי איננו ישר , לפיכך אמר לשמואל: אל תבט אל מראהו , כי אע"פ שהוא יפה מראה והגון למלכות לפי מראהו , אני יודע לבבו ומאסתיהו למלכות , כי איננו הגון לפי לבבו. גבוה - שם בפלס "בגדול זרועך" (שמ' טו , טז). ויש מפרשים (רקמה ע' ריא) , כי כאשר אמר אך נגד יי' משיחו - על שאול בקש עוד שלא תסור המלוכה ממנו; כשראה אליאב שלא היה יפה כמוהו , בקש מיי' שלא יחליף שאול באחר , לפיכך ענה לו האל: אל תבט אל מראהו כי מאסתיהו - ושאול הוא שהיה יפה מראה וגבה קומה.

רלב"ג:

אך נגד יי' משיחו - יש שפירשו (ראה רקמה ע' ריא) שהוא , כאשר ראה אליאב בלתי ראוי למלוכה , אמר על שאול כי נגד יי' משיחו. וקרא 'משיחו' שאול , כי הוא היה משוח על יד שמואל. והנה אמר לו השם שלא יביט אל מראה שאול ואל גבוה קומתו כי מאסהו , כמו שקדם באמרו "כי מאסת את דבר יי' וימאסך ממלך" (ש"א טו , כו). אלא שכבר יקשה לזה הפירוש אמרו "גם בזה לא בחר יי'" (להלן , ח) , כי לפי זה הפירוש לא תהיה הוראה מדברי השם יתברך לשמואל שלא בחר באליאב , אבל אולי יראה ממנו הפך זה. והנראה בעיני , כי אמר שמואל אך נגד יי' משיחו כאשר ראה אליאב , לחשבו שיהיה הוא הראוי למלוכה , מצד מראהו שהיה טוב וגובה קומתו שהוא ראוי למלך , למען יהיה לו כח גבורה להלחם מלחמות יי'. וענהו השם שלא יביט אל מראה אליאב ואל גבוה קומתו , כי מאסהו מצד שאין לבבו ישר , כי השם יתברך יראה ללבב , והנראה בעיני השם יתברך איננו ראוי למלך.

ר' יוסף כספי:

כי מאסתיהו - לשוא טרח החכם אבן גנאח (רקמה ע' ריא) , כי אמר שזה הכנוי רמז לשאול בעבור שקדם עליו "ואני מאסתיו" (לעיל , א) , כאילו השם לא מאס איש רק שאול; ומי יתן וכן היה. כי לא - הטעם: אין ואפע. לעינים - לצבעים ומראי הגשם , כטעם "כסות עינים" (בר' כ , טז); וזה השם משותף , וכבר כתב ארסטו ב'ספר הנפש' ו'ספר החוש והמוחש' (ראה תיבון ע' 51 ) , שהמראים , רוצה לומר: הצבעים , הם מיוחדים לחוש הראות; וכלל המכוון בזה שהאדם יראה לחיצון הגוף הנראה , והשם יתברך יראה לפנימי שבו , רוצה לומר: לציור הפנימי.

ר' ישעיה מטראני:

ואל גבוה קומתו - מופסק: גָבוֹהַ , דבוק: גְבוֹהַ. כי לא אשר יראה האדם - אתה אמרת: 'אני הרואה' (ראה ש"א ט , יט) , ואינו כן.