תנ"ך - ויאמר
לנערו
רץ
מצא
נא
את־החצים
אשר
אנכי
מורה
הנער
רץ
והוא־ירה
החצי
להעברו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֣אמֶר
לְנַֽעֲר֔וֹ
רֻ֗ץ
מְצָ֥א
נָא֙
אֶת־הַ֣חִצִּ֔ים
אֲשֶׁ֥ר
אָנֹכִ֖י
מוֹרֶ֑ה
הַנַּ֣עַר
רָ֔ץ
וְהוּא־יָרָ֥ה
הַחֵ֖צִי
לְהַעֲבִרֽוֹ:
(שמואל א פרק כ פסוק לו)
וַיֹּאמֶר
לְנַעֲרוֹ
רֻץ
מְצָא
נָא
אֶת־הַחִצִּים
אֲשֶׁר
אָנֹכִי
מוֹרֶה
הַנַּעַר
רָץ
וְהוּא־יָרָה
הַחֵצִי
לְהַעֲבִרוֹ:
(שמואל א פרק כ פסוק לו)
ויאמר
לנערו
רץ
מצא
נא
את־החצים
אשר
אנכי
מורה
הנער
רץ
והוא־ירה
החצי
להעברו:
(שמואל א פרק כ פסוק לו)
ויאמר
לנערו
רץ
מצא
נא
את־החצים
אשר
אנכי
מורה
הנער
רץ
והוא־ירה
החצי
להעברו:
(שמואל א פרק כ פסוק לו)
תרגום יונתן:
וַאֲמַר
לְעוּלֵימֵיהּ
רְהוֹט
אֵיתַא
כְעַן
יָת
גִּררַיָא
דַּאֲנָא
שָׁדֵי
עוּלֵימָא
רְהַט
וְהוּא
שְׁדָא
גִירָא
לְאַעבָּרוּתֵיהּ
:
רש"י:
להעבירו
-
החצי
עבר
את
הנער.
רד"ק:
להעבירו
-
ירה
החצי
בכח
להעבירו
המטרה
,
והוא
האבן
האזל.
ועשה
זה
כדי
שיוכל
לומר
לו
"החצי
ממך
והלאה"
(להלן
,
לז)
,
כי
שמא
יבא
אדם
בין
כך
,
ולא
יוכל
להתחבר
עם
דוד
,
וישמע
דוד
הסימן;
וכאשר
ראה
כי
לא
בא
אדם
שם
,
אמר
לנער
שימהר
ויבא
העיר
,
כדי
שיוכל
להתחבר
עם
דוד
ולדבר
עמו
פנים
בפנים.
רלב"ג:
רוץ
מצא
נא
את
החצים
אשר
אנכי
מורה
-
קצר
הכתוב
,
וזה
כי
הוא
ביאר
לנער
אי
זה
דבר
ישים
לו
למטרה
,
והוא
האבן
האזל.
והוא
ירה
החצי
להעבירו
-
רוצה
לומר
,
שיהונתן
ירה
החצי
בחוזק
כנגד
מקום
אחר
יותר
רחוק
מהאבן
ההיא
,
כדי
שיעבור
החץ
המקום
שהגביל
לנער.
ר' יוסף כספי:
והוא
ירה
החצי
להעבירו
-
כנוי
להעבירו
הוא
לנער;
וכונת
המורה
(ראה
מו"נ
א
,
כא)
שמצורף
,
שהכונה
בזה:
להעביר
גוף
הנער
,
הנה
הכונה
גם
כן:
על
דעת
הנער;
וזה
כי
העברת
הגוף
היתה
כדי
שיוכל
יהונתן
לאמר
באמת
"הנה
החצים
ממך
והלאה"
(לעיל
,
כב)
,
וישמע
זה
דוד
,
אם
היה
שיפגעו
אנשים
ביהונתן
ולא
יוכל
לדבר
עם
דוד
,
כי
לתכלית
כל
זה
נעשה
זה
האות
ביניהם
,
רוצה
לומר:
הסימן
שלקחו
להם
ביניהם;
והפליג
המורה
שירמוז
גם
בזה
להעביר
דעת
הנער
,
כי
גם
זה
היה
הכרחי
,
וכן
כתוב
"והנער
לא
ידע
מאומה"
(להלן
,
לט).