תנ"ך - וכלתו
אשת־פינחס
הרה
ללת
ותשמע
את־השמועה
אל־הלקח
ארון
האלהים
ומת
חמיה
ואישה
ותכרע
ותלד
כי־נהפכו
עליה
צריה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְכַלָּת֣וֹ
אֵשֶׁת־פִּֽינְחָס֘
הָרָ֣ה
לָלַת֒
וַתִּשְׁמַ֣ע
אֶת־הַשְּׁמוּעָ֗ה
אֶל־הִלָּקַח֙
אֲר֣וֹן
הָאֱלֹהִ֔ים
וּמֵ֥ת
חָמִ֖יהָ
וְאִישָׁ֑הּ
וַתִּכְרַ֣ע
וַתֵּ֔לֶד
כִּֽי־נֶהֶפְכ֥וּ
עָלֶ֖יהָ
צִרֶֽיהָ:
(שמואל א פרק ד פסוק יט)
וְכַלָּתוֹ
אֵשֶׁת־פִּינְחָס
הָרָה
לָלַת
וַתִּשְׁמַע
אֶת־הַשְּׁמוּעָה
אֶל־הִלָּקַח
אֲרוֹן
הָאֱלֹהִים
וּמֵת
חָמִיהָ
וְאִישָׁהּ
וַתִּכְרַע
וַתֵּלֶד
כִּי־נֶהֶפְכוּ
עָלֶיהָ
צִרֶיהָ:
(שמואל א פרק ד פסוק יט)
וכלתו
אשת־פינחס
הרה
ללת
ותשמע
את־השמועה
אל־הלקח
ארון
האלהים
ומת
חמיה
ואישה
ותכרע
ותלד
כי־נהפכו
עליה
צריה:
(שמואל א פרק ד פסוק יט)
וכלתו
אשת־פינחס
הרה
ללת
ותשמע
את־השמועה
אל־הלקח
ארון
האלהים
ומת
חמיה
ואישה
ותכרע
ותלד
כי־נהפכו
עליה
צריה:
(שמואל א פרק ד פסוק יט)
תרגום יונתן:
וְכַלְתֵיהּ
אִתַּת
פִּינְחָס
מְעַדְּיָא
לְמֵילַד
וּשׁמַעַת
יָת
שְׁמוּעֲתָא
דְּאִשׁתְּבִי
אֲרוֹנָא
דַייָ
וּדמִית
חֲמוּהָא
וּדאִתקְטִיל
בַּעלַהּ
וּכרַעַת
וִילֵידַת
אֲרֵי
בַעֲתוּהָא
חַבלַהָא
:
עין המסורה:
צריה
-
ו'
זוגין
מן
ב'
מיחדין
חד
מיעוט
וחד
ריבוי
(זוגות
של
מלים
יחידאיות
בנות
שורש
אחד
,
שאחת
באה
בכינוי
היחיד
ואחת
באה
בכינוי
הריבוי):
במ'
ה
,
טז;
יח'
כד
,
יא.
-
יש'
כד
,
כ;
איכה
א
,
ה.
-
יש'
ל
,
יד;
תה'
ס
,
ד.
-
יר'
ט
,
יא;
יש'
מד
,
ז.
-
זכ'
ג
,
ט;
תה'
עד
,
ו.
-
מש'
כו
,
יד;
ש"א
ד
,
יט.
רש"י:
ללת
-
על
כרחי
'ללדת'
פירושו
,
ואין
לו
דמיון.
ומנחם
(מחברת:
'ל')
חיברו
בחלק
'יללה'
,
לפי
שחבלי
לידתה
ביללה
באו
לה;
ויסוד
'יללה'
אין
אות
ביסודה
,
אלא
למ"ד
לבדה.
נהפכו
-
נשתנו
מכדרכן;
לכך
מתה.
ציריה
-
צירי
דלתי
בטנה
(ראה
בכורות
מה
,
א);
'קרדוניל'
בלעז.
ר' יוסף קרא:
הרה
ללת
-
כמו
'הרה
ללדת'.
ויש
פותרין
(מחברת:
'ל'):
לשון
צער
,
לשון
'יללה'
,
כלומר:
הריון
של
יללה
וצער.
אל
הלקח
ארון
האלהים
-
פתרון:
על
הלקח
ארון
האלהים;
כמו
"אל
שרה
אשתו"
(בר'
כ
,
ב)
,
שפתרונו:
על
שרה
אשתו.
כי
נהפכו
עליה
ציריה
-
כשם
שיש
ציר
לדלת
,
כך
יש
צירים
לאשה;
וכיון
שנהפך
מן
הצד
לרוחבו
,
אינה
יכולה
לחיות
אפילו
שעה
אחת.
רד"ק:
הרה
ללת
-
היתה
הרה
וקרבו
ימיה
ללדת
,
והדל"ת
חסירה;
כן
דעת
רוב
המפרשים;
וכן
תרגם
יונתן:
"מעדיא
למילד".
ורבי
,
אחי
,
רבי
משה
פירשו
מן
'יללה'
,
כלומר:
קרבו
ימיה
לחיל
ולזעוק
בחבליה;
ודקדוק
המלה:
'לללת'
,
בפלס
'לרדת'
'לשבת'
,
בחסרון
יו"ד
'ילל'
כמו
יו"ד
'ירד'
'ישב';
ומכפל
הלמדי"ן
חסרו
האחרונה
שהיא
למ"ד
הפועל
,
ונשארה
במלה
מן
השורש
עי"ן
הפועל
לבד
,
כמו
'לתת'
,
אלא
שזו
בצירי
וזו
בפתח.
כי
נהפכו
עליה
ציריה
-
כלומר:
נהפכו
ונתגלגלו
עליה
ציריה
וחבלי
הלידה
עם
חבלי
השמועה
הרעה
,
ומחוזק
ציריה
כרעה
וילדה
ומתה.
ותרגומו:
"ארי
בעתוה
חבלהא".
ובדברי
רבותינו
ז"ל
(בכורות
מה
,
א):
תנייא:
רבי
אליעזר
אומר:
כשם
שצירים
לדלת
הבית
,
כך
צירים
לאשה
בבית
הרחם
,
שנאמר:
ותכרע
ותלד
כי
נהפכו
עליה
ציריה.
רלב"ג:
הרה
ללת
-
אחשוב
שיהיה
שרשו
'נלה'
,
ויהיה
מקור.
וענינו:
ענין
שלמות
,
כאלו
יאמר
שמלאו
ימי
הריונה
ללדת
,
כאמרו
"וימלאו
ימיה
ללדת"
(בר'
כה
,
כד).
וכבר
פרשוהו
(ראה
רד"ק)
מענין
'יללה'
,
והוא
חסר
למ"ד
אחת
,
כי
היה
משפטו
'לללת'.
ותכרע
ותלד
-
אמר
,
כי
לרוב
החרדה
והבעתה
לא
נשאר
לה
כח
,
וחלש
הכח
המחזיק
בעבור
זה
,
ויצא
הולד.
כי
נהפכו
עליה
ציריה
-
ולא
יכלה
להתאמץ
על
דבר
הלידה
כראוי.
ר' יוסף כספי:
ללת
-
שם
נגזר
מטעם
'יללה'
,
שהוא
שם
דמיון
ראשון;
ונשמט
פ"א
הפעל
,
כמו
"רד
מאד"
(שו'
יט
,
יא);
ורבים
כן.
ותשמע...
השמועה
וגו'
-
לזאת
האשה
נתחברו
תוגות
רבות
,
אבל
על
כל
פנים
היה
ארון
האלהים
בכללם
וראשון
,
וכן
עוד
"גלה
כבוד
מישראל"
וגו'
(ש"א
ד
,
כב);
והעיקר
"ותקרא"
"ותאמר"
וגו'
(שם).
ר' ישעיה מטראני:
הרה
ללת
-
נעלמה
בו
הדל"ת
,
והביא
עליו
ראייה
אברהם
בן
עזרא:
"אחת"
(קה'
ז
,
כז)
,
שהוא
לקוח
מ'אחד'
,
והיה
משפטו
'אחדת'
,
ונעלם
הדל"ת.
כי
נהפכו
עליה
ציריה
-
פירוש:
דלתי
רחמה
נשתנו;
והוא
סימן
המיתה.