תנ"ך - ויאמר אליו דוד דמיך דמך על־ראשך כי פיך ענה בך לאמר אנכי מתתי את־משיח ה': פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ דָּוִ֔ד דָּמְיךָ֖ דָּמְךָ֖ עַל־רֹאשֶׁ֑ךָ כִּ֣י פִ֗יךָ עָנָ֤ה בְךָ֙ לֵאמֹ֔ר אָנֹכִ֥י מֹתַ֖תִּי אֶת־מְשִׁ֥יחַ יְהוָֽה: פ (שמואל ב פרק א פסוק טז)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר אֵלָיו דָּוִד דָּמְיךָ דָּמְךָ עַל־רֹאשֶׁךָ כִּי פִיךָ עָנָה בְךָ לֵאמֹר אָנֹכִי מֹתַתִּי אֶת־מְשִׁיחַ יְהוָה: פ (שמואל ב פרק א פסוק טז)

טקסט בלבד:

ויאמר אליו דוד דמיך דמך על־ראשך כי פיך ענה בך לאמר אנכי מתתי את־משיח ה': פ (שמואל ב פרק א פסוק טז)

תיקון קוראים:

ויאמר אליו דוד דמיך דמך על־ראשך כי פיך ענה בך לאמר אנכי מתתי את־משיח יהוה: פ (שמואל ב פרק א פסוק טז)

תרגום יונתן:
וַאֲמַר לֵיהּ דָּוִיד חוֹבַת קְטוּלָך תְּהֵי בְרֵישָׁך אֲרֵי פוּמָך אַסהֵיד בָּך לְמֵימַר אֲנָא קְטַלִית יָת מְשִׁיחָא דַייָ :

מסורה קטנה:
דמיך - יתיר י'; מתתי - ל'.

רש"י:
דמך על ראשך - "חוב קטולך תהי בראשך" (ת"י) - אין עונש במיתתך , אלא לעצמך.

ר' יוסף קרא:
נקרא נקריתי בהר הגלבוע - לשון מקרה הוא , שהרי כתוב בלא אל"ף , וכן תירגם יונתן: "איתערע איתערעית" , ופתרונו: דרך שלי הקרני בהר הגלבוע; לפי תומי באתי לשם , לא חלוץ לצבא ולא חגור כלי קרב , אלא עובר הייתי ממקומי לעשות דרכי , ואפגע במקום , הוא הר הגלבע , ואמצא את שאול נלחם עם פלשתים , והנה הרכב ובעלי הפרשים הדביקוהו; ויפן אחרי ויראני - והנה אין בידי חנית או חרב , ויבן בי כי לא להלחם באתי שמה , ויקרא אלי , ויאמר לי: מי אתה? ואומר אליו: עמלקי אנכי - כלומר: איני מן הפלשתים שבאו להלחם אתך , אלא עמלקי אנכי. ויאמר אלי: עמד נא עלי ומותתני , מאחר שאין אתה נלחם בי , כי אחזתני (בנוסחנו: אחזני) השבץ - רתת וחלחלה; וכן תירגם יונתן: "אחדתני רתיתא" , ואין לו דומה , אלא לפי עינינו. כי כל עוד נפשי בי - כלומר: כל זמן שנפשי בי מותתני , כדי שלא יבואו הערלים ודקרוני והתעללו בי , ויאמרו: אנחנו הרגנוהו. ואעמוד עליו ואמותתהו - ולא תאמר מתוך איבה הרגתיו , אלא כי ידעתי כי לא יחיה אחרי נפלו , ואקח את הנזר אשר על ראשו וגו'. ויאמר דוד אל הנער המגיד לו אי מזה אתה - פתרון: מאיזה מקום אתה; שאי מזה עם אתה לא היה צריך לשאול , שכבר סיפר לו כששאל לו שאול מי אתה , שאמר לו עמלקי הוא; אבל מאיזה מקום הוא לא נתפרש עד עכשיו , לכך שאלו דוד: אי מזה אתה? שתהה עליו לומר: אם כדבריו של זה , שעמלקי הוא ובארץ עמלק היה יושב , וכי דרכו של עמלק , שימצא נזר אשר על ראש מלך ואצעדה אשר על זרועו , ויביאם אלי הנה? והלא אין עמלקיים דורשים בשלומנו , ולא אנו בשלומם , ולא עוד אלא שאנו מתגרים בהם והם בנו , וזה יביא אלי אצעדה וצמיד? אתמהה! לפיכך שאלו: אי מזה אתה - פתרון: מאיזה מקום אתה. ויאמר בן איש גר עמלקי אנכי - פתרון: אבי עמלקי היה , והניח מקומו ובא לכאן לארץ ישראל , ונלווה עליכם ונתגייר , ואני גר כמותו. ויאמר אליו דוד איך לא יראת לשלוח ידך לשחת את משיח יי' - אמר לו דוד: אם כדבריך שנתגיירת לשמים , ותורת ישראל אתה שומר , איך לא יראת לשלוח ידך במשיח יי'? זהו לפי פשוטו ויישובו. ומדרש חכמינו: נקרא נקריתי בהר הגלבע - דואג האדומי היה; ויפן אחריו ויראני ויקרא אלי , ויאמר מי אתה - פתרון: מה אתה סבור , באיזה עון אירע מכשול זה? ואומר אליו עמלקי אנכי - אמרתי לו: בעון שלא עשית חרון אפו בעמלק. ואקח את הנזר אשר על ראשו - אילו תפילין של ראש , ואצעדה אשר על זרועו , זו תפילין של יד. ויאמר אליו דוד אי מזה אתה - אמר לו דוד: אתה שהשיבות לו , בעון שלא עשה חרון אפו בעמלק נופל ביד פלשתים , איך לא היתה תשובה זאת לך לפוקה , שתהיה מפקפק להשיבו תשובה זו? הלא אתה הוא שנתת לו עצה שלא יעשה חרון אפו בעמלק , כעיניין שנאמר "כי יראתי את העם ואשמע בקולם" (ש"א טו , כד) , ואמרו רבותינו (מ"ש יח , ד): זו דואג אביר הרועים אשר לשאול , שלא הניחו להשמיד את עמלק. ויאמר בן איש גר עמלקי אנכי - השיבו דואג: מתנחם אני על דבר זה , כגר שמתחרט במעשיו ועושה תשובה; ויאמר אליו דוד הנה דמך על ראשך - זה נוב עיר הכהנים , דכתיב "ויסב דואג האדומי ויפגע בכהנים" (ש"א כב , יח).

רד"ק:
דמך על ראשך - כלומר: אתה גרמת מיתתך. ויונתן תרגם: "חוב קטילך תהי ברישך"; רוצה לומר: דמי שאול שהרגת ישובו על ראשך. ואפשר כי לכך כתוב דמיך - דם שאול ודמך שניהם על ראשך.
ריכוז קישורים