תנ"ך - ויאמר
אלי
עמד־נא
עלי
ומתתני
כי
אחזני
השבץ
כי־כל־עוד
נפשי
בי:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֣אמֶר
אֵלַ֗י
עֲמָד־נָ֤א
עָלַי֙
וּמֹ֣תֲתֵ֔נִי
כִּ֥י
אֲחָזַ֖נִי
הַשָּׁבָ֑ץ
כִּֽי־כָל־ע֥וֹד
נַפְשִׁ֖י
בִּֽי:
(שמואל ב פרק א פסוק ט)
וַיֹּאמֶר
אֵלַי
עֲמָד־נָא
עָלַי
וּמֹתֲתֵנִי
כִּי
אֲחָזַנִי
הַשָּׁבָץ
כִּי־כָל־עוֹד
נַפְשִׁי
בִּי:
(שמואל ב פרק א פסוק ט)
ויאמר
אלי
עמד־נא
עלי
ומתתני
כי
אחזני
השבץ
כי־כל־עוד
נפשי
בי:
(שמואל ב פרק א פסוק ט)
ויאמר
אלי
עמד־נא
עלי
ומתתני
כי
אחזני
השבץ
כי־כל־עוד
נפשי
בי:
(שמואל ב פרק א פסוק ט)
תרגום יונתן:
וַאֲמַר
לִי
קוּם
כְּעַן
עֲלַי
וּקטוֹלנִי
אֲרֵי
אַחֲדַנִי
רְתֵיתָא
אֲרֵי
כָל
עוֹד
נַפשִׁי
בִּי
:
עין המסורה:
ומתתני
-
ב'
,
חד
חסר
וחד
מלא:
שו'
ט
,
נד;
ש"ב
א
,
ט.
ואחד:
מותתני
-
יר'
כ
,
יז.
מסורה קטנה:
ומתתני
-
ב'
חד
חס'
וחד
מל';
אחזני
-
ל';
השבץ
-
ל'.
רש"י:
אחזני
השבץ
-
"אחזתני
רתיתא"
(ת"י);
ומדרש
אגדה
(ראה
תנ"ב
מצורע
ד):
עון
הכהנים
שהרגתי
,
שנאמר
בהם
"כתנת
תשבץ"
(שמ'
כח
,
ד).
כי
כל
עוד
נפשי
בי
-
מהר
ומותתני;
טוב
לי
שתמיתני
אתה
,
ואל
יהרגוני
אלה
ויתעללו
בי.
ר' יוסף קרא:
נקרא
נקריתי
בהר
הגלבוע
-
לשון
מקרה
הוא
,
שהרי
כתוב
בלא
אל"ף
,
וכן
תירגם
יונתן:
"איתערע
איתערעית"
,
ופתרונו:
דרך
שלי
הקרני
בהר
הגלבוע;
לפי
תומי
באתי
לשם
,
לא
חלוץ
לצבא
ולא
חגור
כלי
קרב
,
אלא
עובר
הייתי
ממקומי
לעשות
דרכי
,
ואפגע
במקום
,
הוא
הר
הגלבע
,
ואמצא
את
שאול
נלחם
עם
פלשתים
,
והנה
הרכב
ובעלי
הפרשים
הדביקוהו;
ויפן
אחרי
ויראני
-
והנה
אין
בידי
חנית
או
חרב
,
ויבן
בי
כי
לא
להלחם
באתי
שמה
,
ויקרא
אלי
,
ויאמר
לי:
מי
אתה?
ואומר
אליו:
עמלקי
אנכי
-
כלומר:
איני
מן
הפלשתים
שבאו
להלחם
אתך
,
אלא
עמלקי
אנכי.
ויאמר
אלי:
עמד
נא
עלי
ומותתני
,
מאחר
שאין
אתה
נלחם
בי
,
כי
אחזתני
(בנוסחנו:
אחזני)
השבץ
-
רתת
וחלחלה;
וכן
תירגם
יונתן:
"אחדתני
רתיתא"
,
ואין
לו
דומה
,
אלא
לפי
עינינו.
כי
כל
עוד
נפשי
בי
-
כלומר:
כל
זמן
שנפשי
בי
מותתני
,
כדי
שלא
יבואו
הערלים
ודקרוני
והתעללו
בי
,
ויאמרו:
אנחנו
הרגנוהו.
ואעמוד
עליו
ואמותתהו
-
ולא
תאמר
מתוך
איבה
הרגתיו
,
אלא
כי
ידעתי
כי
לא
יחיה
אחרי
נפלו
,
ואקח
את
הנזר
אשר
על
ראשו
וגו'.
ויאמר
דוד
אל
הנער
המגיד
לו
אי
מזה
אתה
-
פתרון:
מאיזה
מקום
אתה;
שאי
מזה
עם
אתה
לא
היה
צריך
לשאול
,
שכבר
סיפר
לו
כששאל
לו
שאול
מי
אתה
,
שאמר
לו
עמלקי
הוא;
אבל
מאיזה
מקום
הוא
לא
נתפרש
עד
עכשיו
,
לכך
שאלו
דוד:
אי
מזה
אתה?
שתהה
עליו
לומר:
אם
כדבריו
של
זה
,
שעמלקי
הוא
ובארץ
עמלק
היה
יושב
,
וכי
דרכו
של
עמלק
,
שימצא
נזר
אשר
על
ראש
מלך
ואצעדה
אשר
על
זרועו
,
ויביאם
אלי
הנה?
והלא
אין
עמלקיים
דורשים
בשלומנו
,
ולא
אנו
בשלומם
,
ולא
עוד
אלא
שאנו
מתגרים
בהם
והם
בנו
,
וזה
יביא
אלי
אצעדה
וצמיד?
אתמהה!
לפיכך
שאלו:
אי
מזה
אתה
-
פתרון:
מאיזה
מקום
אתה.
ויאמר
בן
איש
גר
עמלקי
אנכי
-
פתרון:
אבי
עמלקי
היה
,
והניח
מקומו
ובא
לכאן
לארץ
ישראל
,
ונלווה
עליכם
ונתגייר
,
ואני
גר
כמותו.
ויאמר
אליו
דוד
איך
לא
יראת
לשלוח
ידך
לשחת
את
משיח
יי'
-
אמר
לו
דוד:
אם
כדבריך
שנתגיירת
לשמים
,
ותורת
ישראל
אתה
שומר
,
איך
לא
יראת
לשלוח
ידך
במשיח
יי'?
זהו
לפי
פשוטו
ויישובו.
ומדרש
חכמינו:
נקרא
נקריתי
בהר
הגלבע
-
דואג
האדומי
היה;
ויפן
אחריו
ויראני
ויקרא
אלי
,
ויאמר
מי
אתה
-
פתרון:
מה
אתה
סבור
,
באיזה
עון
אירע
מכשול
זה?
ואומר
אליו
עמלקי
אנכי
-
אמרתי
לו:
בעון
שלא
עשית
חרון
אפו
בעמלק.
ואקח
את
הנזר
אשר
על
ראשו
-
אילו
תפילין
של
ראש
,
ואצעדה
אשר
על
זרועו
,
זו
תפילין
של
יד.
ויאמר
אליו
דוד
אי
מזה
אתה
-
אמר
לו
דוד:
אתה
שהשיבות
לו
,
בעון
שלא
עשה
חרון
אפו
בעמלק
נופל
ביד
פלשתים
,
איך
לא
היתה
תשובה
זאת
לך
לפוקה
,
שתהיה
מפקפק
להשיבו
תשובה
זו?
הלא
אתה
הוא
שנתת
לו
עצה
שלא
יעשה
חרון
אפו
בעמלק
,
כעיניין
שנאמר
"כי
יראתי
את
העם
ואשמע
בקולם"
(ש"א
טו
,
כד)
,
ואמרו
רבותינו
(מ"ש
יח
,
ד):
זו
דואג
אביר
הרועים
אשר
לשאול
,
שלא
הניחו
להשמיד
את
עמלק.
ויאמר
בן
איש
גר
עמלקי
אנכי
-
השיבו
דואג:
מתנחם
אני
על
דבר
זה
,
כגר
שמתחרט
במעשיו
ועושה
תשובה;
ויאמר
אליו
דוד
הנה
דמך
על
ראשך
-
זה
נוב
עיר
הכהנים
,
דכתיב
"ויסב
דואג
האדומי
ויפגע
בכהנים"
(ש"א
כב
,
יח).
רד"ק:
כי
אחזני
השבץ
-
שם
חולי
,
יקרה
לאדם
מחמת
מכת
חרב.
ויונתן
תרגם:
"ארי
אחדני
רתיתא".
ובדרש
(תנ"ב
מצורע
ד):
נוב
עיר
הכהנים
הלובשים
כתנת
תשבץ
,
שהרגתי.
ויש
מפרשים:
(השרשים:
'שבץ')
הפרשים
לובשי
תשבץ
,
כמו
שאמר
"ובעלי
הפרשים
הדביקוהו"
(לעיל
,
ו).
כי
כל
עוד
נפשי
בי
-
בעוד
שנפשי
בי
,
ואל
יהרגוני
הערלים.
ולפירוש
האחר:
כי
כל
כך
אצטער
מחמת
המכה
,
שעדיין
נפשי
בי
,
לכך
אני
רוצה
שתקרב
את
מיתתי.
רלב"ג:
כי
אחזני
השבץ
כי
כל
עוד
נפשי
בי
-
הרצון
בזה
,
לפי
מה
שאחשוב
,
שהלבוש
שהיה
לבוש
היה
משובץ
להוסיף
לו
חוזק
,
באופן
שלא
יוכל
החרב
לחתכו
בקלות;
ואמר
שאול
שהחנית
שנפל
עליו
אחז
לו
השבץ
,
ולזה
לא
היה
יכול
לעבור
לדקרו
,
וכאשר
אמר
שהוא
חי
עדיין
,
ובקש
ממנו
שימיתהו
שלא
יתעללו
הערלים
בו.
ר' ישעיה מטראני:
כי
אחזני
השבץ
-
יש
לפרש:
כשאדם
מתפחד
הרבה
,
כל
איבריו
נקמטין;
וזהו
"וכתונת
תשבץ"
(שמ'
כח
,
ד)
-
שהיתה
ארוגה
קמטין
קמטין
,
שהחוטין
נקמטין
על
ידי
אריגה
ונעשין
גומות
גומות;
ובלעז
'רמא'.
כי
כל
עוד
נפשי
בי
-
מקרא
מסורס
הוא:
'כי
כל
נפשי
עוד
בי';
אבל
איני
יכול
לזוז
מפני
השבץ
שאחזני
,
ואיני
יכול
להימלט
ולברוח.