תנ"ך - ויקח
המלך
את־שני
בני
רצפה
בת־איה
אשר
ילדה
לשאול
את־ארמני
ואת־מפבשת
ואת־חמשת
בני
מיכל
בת־שאול
אשר
ילדה
לעדריאל
בן־ברזלי
המחלתי:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיִּקַּ֣ח
הַמֶּ֡לֶךְ
אֶת־שְׁ֠נֵי
בְּנֵ֨י
רִצְפָּ֤ה
בַת־אַיָּה֙
אֲשֶׁ֣ר
יָלְדָ֣ה
לְשָׁא֔וּל
אֶת־אַרְמֹנִ֖י
וְאֶת־מְפִבֹ֑שֶׁת
וְאֶת־חֲמֵ֗שֶׁת
בְּנֵי֙
מִיכַ֣ל
בַּת־שָׁא֔וּל
אֲשֶׁ֥ר
יָלְדָ֛ה
לְעַדְרִיאֵ֥ל
בֶּן־בַּרְזִלַּ֖י
הַמְּחֹלָתִֽי:
(שמואל ב פרק כא פסוק ח)
וַיִּקַּח
הַמֶּלֶךְ
אֶת־שְׁנֵי
בְּנֵי
רִצְפָּה
בַת־אַיָּה
אֲשֶׁר
יָלְדָה
לְשָׁאוּל
אֶת־אַרְמֹנִי
וְאֶת־מְפִבֹשֶׁת
וְאֶת־חֲמֵשֶׁת
בְּנֵי
מִיכַל
בַּת־שָׁאוּל
אֲשֶׁר
יָלְדָה
לְעַדְרִיאֵל
בֶּן־בַּרְזִלַּי
הַמְּחֹלָתִי:
(שמואל ב פרק כא פסוק ח)
ויקח
המלך
את־שני
בני
רצפה
בת־איה
אשר
ילדה
לשאול
את־ארמני
ואת־מפבשת
ואת־חמשת
בני
מיכל
בת־שאול
אשר
ילדה
לעדריאל
בן־ברזלי
המחלתי:
(שמואל ב פרק כא פסוק ח)
ויקח
המלך
את־שני
בני
רצפה
בת־איה
אשר
ילדה
לשאול
את־ארמני
ואת־מפבשת
ואת־חמשת
בני
מיכל
בת־שאול
אשר
ילדה
לעדריאל
בן־ברזלי
המחלתי:
(שמואל ב פרק כא פסוק ח)
תרגום יונתן:
וּדבַר
מַלכָּא
יָת
תְּרֵין
בְּנֵי
רִצפָּה
בַת
אַיָה
דִּילֵידַת
לְשָׁאוּל
יָת
אַרמֹנִי
וְיָת
מְפִיבֹשֶׁת
וְיָת
חַמשָׁא
בְּנֵי
מֵירַב
דְּרַבִּיאַת
מִיכַל
בַּת
שָׁאוּל
דִּילֵידַת
לְעַדרִיאֵל
בַּר
בַּרזִלַי
דְּמִמְחוֹלָת
:
עין המסורה:
את
-
י"ח
פסוקים
'את
את
ואת
ואת':
ראה
ש"ב
ד
,
יב.
מפבשת
-
ב'
חסר
(בלישנא):
ש"ב
יט
,
כה;
כא
,
ח.
המחלתי
-
ב':
ש"א
יח
,
יט;
ש"ב
כא
,
ח.
מסורה קטנה:
ארמני
-
ל'
וחס';
מפבשת
-
ב'
חס';
המחלתי
-
ב'.
רש"י:
בני
מיכל...
אשר
ילדה
לעדריאל
-
וכי
מיכל
נתנה
לו
,
והלא
מרב
נתנה
לו?
אלא
מרב
ילדה
,
ומיכל
גידלה;
והמגדל
יתום
ויתומה
בתוך
ביתו
,
נקרא
על
שמו.
ר' יוסף קרא:
ויקח
המלך
את
שני
בני
רצפה
בת
איה
-
מאי
שנא
הכא?
אמר
רב
הונא:
העביר
כל
בני
ישראל
לפני
ארון
יי';
כל
שארון
קולטו
-
למיתה
,
וכל
שאין
ארון
קולטו
-
לחיים.
"ויחמול
דוד
על
מפיבושת"
וגו'
-
וכי
משא
פנים
בדבר?
אלא
שביקש
רחמים
שלא
יקלטנו
הארון.
והכתיב
"בנים
לא
יומתו
על
אבות"
(דב'
כד
,
טז)!?
אמר
רבי
חייא
בר
אבא
,
אמר
רבי
יוחנן:
מוטב
שתעקר
אות
אחת
בתורה
,
ואל
יתחלל
שם
שמים
בפרהסיא.
ואת
חמשת
בני
מיכל...
אשר
ילדה
לעדריאל
-
והכתיב
"ולמיכל
בת
שאול
לא
היה
לה
ולד"
(ש"ב
ו
,
כג)!?
אלא
מירב
ילדה
אותם
,
ומיכל
גידלה
אותם;
ומתוך
שמיכל
גידלה
אותם
,
מעלה
עליה
הכתוב
כאילו
ילדתם.
רד"ק:
את
ארמוני
-
ברי"ש.
בני
מיכל
-
בני
מרב
היו
,
אלא
שמיכל
גדלה
אותם
ונקראו
על
שמה
,
כעניין
שנאמר
"יולד
בן
לנעמי"
(רות
ד
,
יז);
וכן
הוא
תרגומו:
"בני
מרב
דרביאת
מיכל";
וכן
הוא
אומר:
אשר
ילדה
לעדריאל
,
ומרב
היא
שהיתה
אשת
עדריאל
,
לא
מיכל
,
כמו
שכתוב
על
מרב
"והיא
נתנה
לעדריאל
המחולתי"
(ש"א
יח
,
יט);
וכן
כתוב
"אלה
תולדות
אהרן
ומשה"
(במ'
ג
,
א)
,
ולא
זכר
אלא
בני
אהרן
,
אלא
לפי
שמשה
גדלם
ולמדם
,
כאלו
הם
תולדותיו.
רלב"ג:
ואת
חמשת
בני
מיכל
בת
שאול
אשר
ילדה
לעדריאל
-
ידוע
כי
עדריאל
היה
בעל
מירב
אחות
מיכל
,
כמו
שקדם
(ש"א
יח
,
יט)
,
ולזה
הוא
מבואר
כי
לא
היו
אלו
בני
מיכל;
ועוד
,
שהרי
אמר
במה
שקדם
"ומיכל
בת
שאול
לא
היה
לה
ולד
עד
יום
מותה"
(ש"ב
ו
,
כג);
ולזה
הוא
מבואר
שהרצון
בזה
,
שכבר
גדלה
אותם.
ר' יוסף כספי:
אשר
ילדה
-
רמז
ליולדת
לא
נזכרה
,
ונתיחסו
אלה
הבנים
למיכל
כי
גדלו
עמה
,
כטעם
רבים
שיש
בכתוב.
וספר
זה
כי
אע"פ
שמיכל
היתה
אשתו
ועמו
,
לא
נמנע
דוד
מלמסור
אותם
הבנים
למות.
ר' ישעיה מטראני:
את
שני
בני
רצפה
-
היא
שאמרנו
למעלה
(ש"ב
ג
,
ז)
שהיתה
פילגש
שאול.
ואת
חמשת
בני
מיכל
בת
שאול
אשר
ילדה
לעדריאל
-
פירוש:
מרב
היתה
אשת
עדריאל
,
ולא
מיכל
,
אלא
בעבור
שלא
היו
בנים
למיכל
,
היתה
מגדלתם
בתוך
ביתה
כאילו
היו
בניה;
תרגומו:
"וית
חמשה
בני
מרב
דרביאת
מיכל
בת
שאול".