תנ"ך - ויקח המלך את־שני בני רצפה בת־איה אשר ילדה לשאול את־ארמני ואת־מפבשת ואת־חמשת בני מיכל בת־שאול אשר ילדה לעדריאל בן־ברזלי המחלתי:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיִּקַּ֣ח הַמֶּ֡לֶךְ אֶת־שְׁ֠נֵי בְּנֵ֨י רִצְפָּ֤ה בַת־אַיָּה֙ אֲשֶׁ֣ר יָלְדָ֣ה לְשָׁא֔וּל אֶת־אַרְמֹנִ֖י וְאֶת־מְפִבֹ֑שֶׁת וְאֶת־חֲמֵ֗שֶׁת בְּנֵי֙ מִיכַ֣ל בַּת־שָׁא֔וּל אֲשֶׁ֥ר יָלְדָ֛ה לְעַדְרִיאֵ֥ל בֶּן־בַּרְזִלַּ֖י הַמְּחֹלָתִֽי: (שמואל ב פרק כא פסוק ח)

טקסט וניקוד:

וַיִּקַּח הַמֶּלֶךְ אֶת־שְׁנֵי בְּנֵי רִצְפָּה בַת־אַיָּה אֲשֶׁר יָלְדָה לְשָׁאוּל אֶת־אַרְמֹנִי וְאֶת־מְפִבֹשֶׁת וְאֶת־חֲמֵשֶׁת בְּנֵי מִיכַל בַּת־שָׁאוּל אֲשֶׁר יָלְדָה לְעַדְרִיאֵל בֶּן־בַּרְזִלַּי הַמְּחֹלָתִי: (שמואל ב פרק כא פסוק ח)

טקסט בלבד:

ויקח המלך את־שני בני רצפה בת־איה אשר ילדה לשאול את־ארמני ואת־מפבשת ואת־חמשת בני מיכל בת־שאול אשר ילדה לעדריאל בן־ברזלי המחלתי: (שמואל ב פרק כא פסוק ח)

תיקון קוראים:

ויקח המלך את־שני בני רצפה בת־איה אשר ילדה לשאול את־ארמני ואת־מפבשת ואת־חמשת בני מיכל בת־שאול אשר ילדה לעדריאל בן־ברזלי המחלתי: (שמואל ב פרק כא פסוק ח)

תרגום יונתן:
וּדבַר מַלכָּא יָת תְּרֵין בְּנֵי רִצפָּה בַת אַיָה דִּילֵידַת לְשָׁאוּל יָת אַרמֹנִי וְיָת מְפִיבֹשֶׁת וְיָת חַמשָׁא בְּנֵי מֵירַב דְּרַבִּיאַת מִיכַל בַּת שָׁאוּל דִּילֵידַת לְעַדרִיאֵל בַּר בַּרזִלַי דְּמִמְחוֹלָת :

עין המסורה:
את - י"ח פסוקים 'את את ואת ואת': ראה ש"ב ד , יב. מפבשת - ב' חסר (בלישנא): ש"ב יט , כה; כא , ח. המחלתי - ב': ש"א יח , יט; ש"ב כא , ח.

מסורה קטנה:
ארמני - ל' וחס'; מפבשת - ב' חס'; המחלתי - ב'.

רש"י:
בני מיכל... אשר ילדה לעדריאל - וכי מיכל נתנה לו , והלא מרב נתנה לו? אלא מרב ילדה , ומיכל גידלה; והמגדל יתום ויתומה בתוך ביתו , נקרא על שמו.

ר' יוסף קרא:
ויקח המלך את שני בני רצפה בת איה - מאי שנא הכא? אמר רב הונא: העביר כל בני ישראל לפני ארון יי'; כל שארון קולטו - למיתה , וכל שאין ארון קולטו - לחיים. "ויחמול דוד על מפיבושת" וגו' - וכי משא פנים בדבר? אלא שביקש רחמים שלא יקלטנו הארון. והכתיב "בנים לא יומתו על אבות" (דב' כד , טז)!? אמר רבי חייא בר אבא , אמר רבי יוחנן: מוטב שתעקר אות אחת בתורה , ואל יתחלל שם שמים בפרהסיא. ואת חמשת בני מיכל... אשר ילדה לעדריאל - והכתיב "ולמיכל בת שאול לא היה לה ולד" (ש"ב ו , כג)!? אלא מירב ילדה אותם , ומיכל גידלה אותם; ומתוך שמיכל גידלה אותם , מעלה עליה הכתוב כאילו ילדתם.

רד"ק:
את ארמוני - ברי"ש. בני מיכל - בני מרב היו , אלא שמיכל גדלה אותם ונקראו על שמה , כעניין שנאמר "יולד בן לנעמי" (רות ד , יז); וכן הוא תרגומו: "בני מרב דרביאת מיכל"; וכן הוא אומר: אשר ילדה לעדריאל , ומרב היא שהיתה אשת עדריאל , לא מיכל , כמו שכתוב על מרב "והיא נתנה לעדריאל המחולתי" (ש"א יח , יט); וכן כתוב "אלה תולדות אהרן ומשה" (במ' ג , א) , ולא זכר אלא בני אהרן , אלא לפי שמשה גדלם ולמדם , כאלו הם תולדותיו.

רלב"ג:
ואת חמשת בני מיכל בת שאול אשר ילדה לעדריאל - ידוע כי עדריאל היה בעל מירב אחות מיכל , כמו שקדם (ש"א יח , יט) , ולזה הוא מבואר כי לא היו אלו בני מיכל; ועוד , שהרי אמר במה שקדם "ומיכל בת שאול לא היה לה ולד עד יום מותה" (ש"ב ו , כג); ולזה הוא מבואר שהרצון בזה , שכבר גדלה אותם.

ר' יוסף כספי:
אשר ילדה - רמז ליולדת לא נזכרה , ונתיחסו אלה הבנים למיכל כי גדלו עמה , כטעם רבים שיש בכתוב. וספר זה כי אע"פ שמיכל היתה אשתו ועמו , לא נמנע דוד מלמסור אותם הבנים למות.

ר' ישעיה מטראני:
את שני בני רצפה - היא שאמרנו למעלה (ש"ב ג , ז) שהיתה פילגש שאול. ואת חמשת בני מיכל בת שאול אשר ילדה לעדריאל - פירוש: מרב היתה אשת עדריאל , ולא מיכל , אלא בעבור שלא היו בנים למיכל , היתה מגדלתם בתוך ביתה כאילו היו בניה; תרגומו: "וית חמשה בני מרב דרביאת מיכל בת שאול".
ריכוז קישורים