תנ"ך - ויבן
שם
דוד
מזבח
לה'
ויעל
עלות
ושלמים
ויעתר
ה'
לארץ
ותעצר
המגפה
מעל
ישראל:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיִּבֶן֩
שָׁ֨ם
דָּוִ֤ד
מִזְבֵּחַ֙
לַיהוָ֔ה
וַיַּ֥עַל
עֹל֖וֹת
וּשְׁלָמִ֑ים
וַיֵּעָתֵ֤ר
יְהוָה֙
לָאָ֔רֶץ
וַתֵּעָצַ֥ר
הַמַּגֵּפָ֖ה
מֵעַ֥ל
יִשְׂרָאֵֽל:
(שמואל ב פרק כד פסוק כה)
וַיִּבֶן
שָׁם
דָּוִד
מִזְבֵּחַ
לַיהוָה
וַיַּעַל
עֹלוֹת
וּשְׁלָמִים
וַיֵּעָתֵר
יְהוָה
לָאָרֶץ
וַתֵּעָצַר
הַמַּגֵּפָה
מֵעַל
יִשְׂרָאֵל:
(שמואל ב פרק כד פסוק כה)
ויבן
שם
דוד
מזבח
לה'
ויעל
עלות
ושלמים
ויעתר
ה'
לארץ
ותעצר
המגפה
מעל
ישראל:
(שמואל ב פרק כד פסוק כה)
ויבן
שם
דוד
מזבח
ליהוה
ויעל
עלות
ושלמים
ויעתר
יהוה
לארץ
ותעצר
המגפה
מעל
ישראל:
(שמואל ב פרק כד פסוק כה)
תרגום יונתן:
וּבנָא
תַמָן
דָּוִיד
מַדבְּחָא
קֳדָם
יְיָ
וְאַסֵיק
עֲלָוָן
וְנִכסַת
קֻדשִׁין
וְקַבֵּיל
יְיָ
צְלוֹת
דָּיְרֵי
אַרעָא
וְאִתכְּלִי
מוֹתָנָא
מֵעַל
יִשׂרָאֵל
:
מסורה גדולה:
ויעתר
ה'
ויקברו
את
עצמות
ויבן
שם
דוד
ויתפלל
אליו
ותהר
רבקה
אשתו
ונצומה.
ר' יוסף קרא:
ויבן
שם
דוד
מזבח
ליי'
ויעל
עולות
ושלמים
-
"ויקרא
אל
יי'
ויענהו
באש
מן
השמים
על
מזבח
העולה.
ויאמר
יי'
למלאך
וישב
חרבו
אל
נדנה.
בעת
ההיא
בראות
דוד
כי
ענהו
יי'
בגורן
ארנן
היבוסי
ויזבח
שם.
ומשכן
יי'"
וגו'
(דה"א
כא
,
כו
-
כט)
-
ותעצר
המגפה
מעל
ישראל.
רד"ק:
ויעתר
יי'
לארץ
ותעצר
המגפה
מעל
ישראל
-
תרגם
יונתן:
"וקביל
יי'
צלות
דיירי
ארעא".
ובדרש
(מ"ש
לא
,
ד):
כל
אלפים
האלה
שנפלו
בימי
דוד
,
לא
נפלו
אלא
על
שלא
תבעו
בית
המקדש;
והרי
דברים
קל
וחומר:
מה
אם
אלו
שלא
היה
בימיהם
ולא
חרב
בימיהם
,
נפלו
על
שלא
תבעו
אותו
,
אנו
שהיה
בימינו
וחרב
בימינו
,
על
אחת
כמה
וכמה;
מיכן
התקינו
זקנים
ונביאים
ליטע
בפיהם
שלישראל
,
להיות
מתפללין
שלשה
פעמים
בכל
יום:
השב
שכינתך
לציון
וסדר
עבודתך
לירושלם.
רלב"ג:
ויעל
עולות
ושלמים
-
הנה
לא
נאסרו
הבמות
עד
שנבנה
בית
המקדש
,
ולזה
היה
אפשר
לדוד
להעלות
עולות
ושלמים
ואע"פ
שהיה
זר.
זהו
מה
שצריך
אל
ביאור
,
לפי
הנראה
לנו
במה
שהגבלנו
ביאורו
בזה
המקום.
(התועלות
לש"ב
כב
,
א
-
כד
,
כה
,
בקובץ
תועלות
לרלב"ג)