תנ"ך - ומשנהו
כלאב
לאביגל
לאביגיל
אשת
נבל
הכרמלי
והשלשי
אבשלום
בן־מעכה
בת־תלמי
מלך
גשור:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וּמִשְׁנֵ֣הוּ
כִלְאָ֔ב
לַאֲבִיגִַ֕ל
לַאֲבִיגַ֕יִל
אֵ֖שֶׁת
נָבָ֣ל
הַֽכַּרְמְלִ֑י
וְהַשְּׁלִשִׁי֙
אַבְשָׁל֣וֹם
בֶּֽן־מַעֲכָ֔ה
בַּת־תַּלְמַ֖י
מֶ֥לֶךְ
גְּשֽׁוּר:
(שמואל ב פרק ג פסוק ג)
וּמִשְׁנֵהוּ
כִלְאָב
לַאֲבִיגִַל
לַאֲבִיגַיִל
אֵשֶׁת
נָבָל
הַכַּרְמְלִי
וְהַשְּׁלִשִׁי
אַבְשָׁלוֹם
בֶּן־מַעֲכָה
בַּת־תַּלְמַי
מֶלֶךְ
גְּשׁוּר:
(שמואל ב פרק ג פסוק ג)
ומשנהו
כלאב
לאביגל
לאביגיל
אשת
נבל
הכרמלי
והשלשי
אבשלום
בן־מעכה
בת־תלמי
מלך
גשור:
(שמואל ב פרק ג פסוק ג)
ומשנהו
כלאב
לאביגל
לאביגיל
אשת
נבל
הכרמלי
והשלשי
אבשלום
בן־מעכה
בת־תלמי
מלך
גשור:
(שמואל ב פרק ג פסוק ג)
תרגום יונתן:
וְתִניָנֵיהּ
כִּלאָב
לַאֲבִיגַיִל
אִתַּת
נָבָל
דְּמִכַּרמְלָא
וּתלִיתָאָה
אַבשָׁלוֹם
בַּר
מַעֲכָה
בַּת
תַּלמַי
מַלכָּא
דִגשׁוּר
:
עין המסורה:
והשלשי
-
ג'
חסר
(בלישנא):
*שמ'
יט
,
יא;
ש"א
יז
,
יג;
ש"ב
ג
,
ג.
וכל
דברי
הימים
דכותהון
בר
מן
ז':
דה"א
ח
,
א;
כג
,
יט;
כד
,
ח
,
כג;
כו
,
ב;
כז
,
ה
(פעמיים).
מסורה קטנה:
לאביגל
-
לאביגיל
קרי;
והשלשי
-
ג'
חס'
וכל
דבר'
הימ'
דכות'
ב'
מ'
ז'.
רש"י:
ומשנהו
כלאב
-
ובמקום
אחר
הוא
אומר
"ומשנהו
דניאל"
(דה"א
ג
,
א)
,
ולמה
נקרא
שמו
כלאב?
אמר
רב
יצחק
(תנח'
תולדות
ו):
שהיו
ליצני
הדור
אומרים:
מנבל
היתה
אביגיל
מעוברת;
נהפך
קלסתרו
ונדמה
לאביו.
ורבותינו
אמרו
(ראה
ברכות
ד
,
א)
,
שהיה
מכלים
פני
מפיבושת
בהלכה.
רד"ק:
כלאב
-
ובספר
דברי
הימים
"דניאל"
(דה"א
ג
,
א);
שני
שמות
היו
לו
,
וכמוהו
רבים
בכתוב.
ויש
בו
דרש
(תנח'
תולדות
ו):
כי
לפי
שלקח
דוד
אביגיל
אחר
מות
נבל
,
היו
אומרים
כי
מעוברת
היתה
מנבל
,
וזה
הבן
שילדה
אביגיל
לדוד
היה
בנו
שלנבל;
לפיכך
יצא
קלסתר
פניו
כקלסתר
פניו
שלדוד
להסיר
החשד
,
לכך
קראו
כלאב
-
כלו
אב
,
כלומר:
בכל
צורותיו
דומה
לאב.
ודניאל
היה
שמו
העיקרי
שקראו
דוד
,
כלומר:
דנני
אל
מנבל.
אבשלום
בן
מעכה
-
דרשו
בו
(תנח'
תצא
,
א):
לפי
שהיה
בן
'יפת
תואר'
שלקחה
דוד
במלחמה
,
לפיכך
היה
אבשלום
סורר
ומורה
באביו;
כי
לכך
נסמכה
פרשת
'סורר
ומורה'
לפרשת
'יפת
תואר'
,
לומר
לך:
כל
הנושא
אותה
,
יוצא
ממנה
בן
סורר
ומורה.
ונכון
הוא
הדרש
,
כי
מאחר
שהיא
שבוייה
,
הרי
היא
כמוכרחת
לשוב
לדת
ישראל
,
ולבה
לא
נכון
לשוב
אל
הדת;
והנטע
יוצא
דמות
השורש.
ר' יוסף כספי:
ומשנהו
-
אחור
בזמן
,
כי
יש
בסדר
ומדרגה.
כלאב
לאביגיל
אשת
נבל
-
נכון
שנקרא
כן
דרך
צחות
,
זכר
לנבל
שהיה
"כלבי"
(ש"א
כה
,
ג).