תנ"ך - והששי
יתרעם
לעגלה
אשת
דוד
אלה
ילדו
לדוד
בחברון:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהַשִּׁשִּׁ֣י
יִתְרְעָ֔ם
לְעֶגְלָ֖ה
אֵ֣שֶׁת
דָּוִ֑ד
אֵ֛לֶּה
יֻלְּד֥וּ
לְדָוִ֖ד
בְּחֶבְרֽוֹן:
פ
(שמואל ב פרק ג פסוק ה)
וְהַשִּׁשִּׁי
יִתְרְעָם
לְעֶגְלָה
אֵשֶׁת
דָּוִד
אֵלֶּה
יֻלְּדוּ
לְדָוִד
בְּחֶבְרוֹן:
פ
(שמואל ב פרק ג פסוק ה)
והששי
יתרעם
לעגלה
אשת
דוד
אלה
ילדו
לדוד
בחברון:
פ
(שמואל ב פרק ג פסוק ה)
והששי
יתרעם
לעגלה
אשת
דוד
אלה
ילדו
לדוד
בחברון:
פ
(שמואל ב פרק ג פסוק ה)
תרגום יונתן:
וּשׁתִיתָאָה
יִתרְעָם
לעַגלָה
אִתַּת
דָּוִיד
אִלֵין
אִתיְלִידוּ
לְדָוִיד
בְּחֶברוֹן
:
עין המסורה:
ילדו
-
ה'
(וחסר):
בר'
ו
,
א;
לו
,
ה;
נ
,
כג;
ש"ב
ג
,
ה;
כא
,
כב.
רש"י:
לעגלה
-
זו
מיכל
שהיתה
חביבה
עליו
,
וכן
הוא
אומר
"לולא
חרשתם
בעגלתי"
(שו'
יד
,
יח).
והכתיב
"ולמיכל
בת
שאול
לא
היה
לה
ולד
עד
יום
מותה"
(ש"ב
ו
,
כב)?
אמרו
(ראה
סנה'
כא
,
א):
עד
יום
מותה
לא
היה
לה
,
קודם
אותו
מעשה
היה
לה.
רד"ק:
לעגלה
אשת
דוד
-
דרשו
רבותינו
ז"ל
(סנה'
כא
,
א):
'עגלה'
זו
מיכל
בת
שאול
,
ולפי
שהיתה
חביבה
על
דוד
קראה
עגלה
,
כמו
"לולא
חרשתם
בעגלתי"
(שו'
יד
,
יח)
,
ומה
שאמר
אשת
דוד
מסייע
הדרש
,
אע"פ
שהם
לא
הביאוהו
,
כי
למה
אמר
על
זאת
אשת
דוד
,
מה
שלא
אמר
על
האחרות?
אלא
שהיתה
אשתו
ראשונה
-
ומה
שאמר
"ולמיכל
בת
שאול
לא
היה
לה
ולד
עד
יום
מותה"
(ש"ב
ו
,
כג)
,
מההוא
מעשה
ואילך
לא
היה
לה
,
עונש
שבזתה
לדוד
כי
היה
מפזז
ומכרכר
לפני
יי'
(שם
,
טז)
,
אבל
מעיקרא
הוה
לה.
ולפי
הפשט
יש
לפרש
כי
'עגלה'
זאת
אחרת
היתה
,
ומיכל
לא
נזכרה
כאן
,
לפי
שלא
היה
לו
ממנה
בן
,
וכאן
הוא
אומר
הבנים
שהיו
לו
דוד
בחברון
,
לפיכך
זכר
הנשים;
ומיכל
אע"פ
שהביאה
לו
אבנר
ועודנו
בחברון
,
לא
זכרה
כאן
לפי
שלא
היה
לו
ממנה
בן.
אבל
באמרו
אשת
דוד
,
וכן
בדברי
הימים
"לעגלה
אשתו"
(דה"א
ג
,
ג)
,
אולי
לא
היתה
ממשפחה
גדולה
,
ולא
היתה
ידועה
בזכרו
אותה
אלא
ב'אשת
דוד'.
ויש
לפרש
עוד
כי
עגלה
זאת
היתה
אשת
שאול
,
ולקחה
דוד
אחרי
מות
שאול
,
כמו
שאמר
"ואת
נשי
אדניך
בחיקך"
(ש"ב
יב
,
ח);
ואע"פ
שאמרו
(סנה'
יח
,
א):
אין
נושאין
אלמנתו
שלמלך
,
הרי
אמרו:
מלך
נושא
אלמנתו
שלמלך
אחר;
ומפני
זה
אמר:
אשת
דוד
,
כלומר:
שלא
היתה
ראויה
להיותה
אשת
אדם
אחר
,
אלא
אשת
דוד
לפי
שהיה
מלך.
ואע"פ
שזו
הסברא
אינה
אלא
לדעת
רבי
יהודה
,
כי
הוא
שאמר:
נושא
מלך
אלמנתו
שלמלך
,
ואין
חכמים
מודין
לו
,
אף
על
פי
כן
פשט
הפסוק
נכון
לדעת
רבי
יהודה.
ואע"פ
שהיתה
אשת
חמיו
,
מותרת;
ואף
לדברי
הירושלמי
(סנה'
ב
,
ג)
שאומר
שאשת
חמיו
אסורה
,
לא
אסרוה
אלא
מפני
מראית
העין
,
אבל
מן
התורה
אינה
אסורה;
והם
אמרו
כי
רצפה
פילגש
שאול
לקח
דוד
לאשה.
רלב"ג:
לעגלה
אשת
דוד
-
אמרו
ז"ל
(ירוש'
סנה'
ב
,
ו)
כי
מפני
זה
אמר
אשת
דוד
בזו
לבד
מבין
האחרות
,
כי
היא
היתה
בלתי
ראויה
כי
אם
לדוד
,
לפי
שהיתה
אשת
שאול
,
כמו
שאמר
"ואתנה
לך
את
בית
אדניך
ואת
נשי
אדניך
בחיקך"
(להלן
יב
,
ח)
,
והנה
אלמנתו
של
מלך
אינה
ראויה
כי
אם
למלך.
וידמה
גם
כן
כי
הנשים
אשר
לקח
בירושלם
והפלגשים
,
כמו
שאמר
אחר
זה
(ש"ב
ה
,
יג)
,
היו
קצתם
מבית
שאול.