תנ"ך - מן־הארץ ההוא יצא אשור ויבן את־נינוה ואת־רחבת עיר ואת־כלח:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

מִן־הָאָ֥רֶץ הַהִ֖וא יָצָ֣א אַשּׁ֑וּר וַיִּ֙בֶן֙ אֶת־נִ֣ינְוֵ֔ה וְאֶת־רְחֹבֹ֥ת עִ֖יר וְאֶת־כָּֽלַח: (בראשית פרק י פסוק יא)

טקסט וניקוד:

מִן־הָאָרֶץ הַהִוא יָצָא אַשּׁוּר וַיִּבֶן אֶת־נִינְוֵה וְאֶת־רְחֹבֹת עִיר וְאֶת־כָּלַח: (בראשית פרק י פסוק יא)

טקסט בלבד:

מן־הארץ ההוא יצא אשור ויבן את־נינוה ואת־רחבת עיר ואת־כלח: (בראשית פרק י פסוק יא)

תיקון קוראים:

מן־הארץ ההוא יצא אשור ויבן את־נינוה ואת־רחבת עיר ואת־כלח: (בראשית פרק י פסוק יא)

תרגום אונקלוס:
מִן אַרעָא הַהִיא נְפַק אַתּוּרָאָה וּבנָא יָת נִינְוֵה וְיָת רְחֹבֹת קַרתָּא וְיָת כָּלַח :

עין המסורה:
מן - ג' ראשי פסוקים בתורה: בר' ז , ח; י , יא; דב' ד , לו.

מסורה קטנה:
מן - ג' ראש' פסוק' בתור'; רחבת - ל' חס'.

רש"י:
מן הארץ ההיא - כיון שראה אשור את בניו שומעין לנמרוד ומורדין במקום לבנות המגדל , יצא מתוכם (ראה שם , ד).

ראב"ע פירוש א - הקצר:
וטעם מן הארץ ההיא יצא אשור - הוא בן יפת (?; וראה השיטה האחרת). וזה היה אחר הפְּלָגָה (ראה בר' יא , ח - ט). והמלך על בבל בתחילה היה נמרוד (ראה לעיל , י). ובעל סדר עולם פירש (?; וראה פר"א כד) , "כי בימיו נפלגה הארץ" (להלן , כה) , שהוא היה מלך על השבעים.

ראב"ע פירוש ב - הארוך - הפירוש:
זה אשור לא ידענו בן מי הוא; ויתכן שהיה מבני חם , על כן הזכירו עם יחס חם.

ר' יוסף בכור שור:
מן הארץ ההיא יצא אשור - כמו לאשור , כלומר: יצא למלוך באשור; כמו "ויבא ירושלים" (ש"ב י , יד) - כמו לירושלים.

רמב"ן:
הוא החל להיות גבור בארץ - כתב רבנו שלמה: להמריד כל העולם על הקדוש ברוך הוא בעצת דור ה'פלגה'. ואם כן , הוא החל אחרי המבול , כי בימי דור אנוש "הוחל" (בר' ד , כו). ואפשר שנאמר כי הוחל בדור הפְּלָגָה מרד , ובימי אנוש לא היו במורדי אור (ע"פ איוב כד , יג) , אבל עבדו גם לאלהים אחרים. הוא היה גבור ציד לפני יי' - צד דעתן של בריות בפיו ומטען למרוד במקום; על כן יאמר - על כל אדם מרשיע בעזות פנים ויודע רבונו ומתכוין למרוד בו , יאמר: זה כנמרוד; לשון רבנו שלמה , וכן דעת רבותינו (ב"ר לז , ב). ורבי אברהם הפך הענין על דרך פשטו , כי הוא החל להיות גבור על החיות לצוד אותן; ופירש לפני יי' - שהיה בונה מזבחות ומעלה את החיות לעולה לפני השם. ואין דבריו נראין , והנה הוא מצדיק רשע (ע"פ מש' יז , טו) , כי רבותינו ידעו רשעו בקבלה. והנכון בעיני , כי הוא החל להיות מושל בגבורתו על האנשים , והוא הָמְלַך תחלה , כי עד ימיו לא היו מלחמות ולא מָלַךְ מֶלֶךְ; וגָבַר תחלה על אנשי בבל עד שמלך עליהם , ואחרי כן יצא אל אשור ועשה כרצונו והגדיל (ע"פ דנ' ח , ד) , ובנה שם ערים בצורות בתקפו ובגבורתו , וזהו שאמר: ותהי ראשית ממלכתו בבל. ומן הארץ ההיא - במלכו עליה , יצא אשור - פתרונו: יצא אל אשור , כי אשור מבני שם היה. וזה כלשון "ויצא חצר אדר ועבר עצמונה" (במ' לד , ד); "ויצא עוג מלך הבשן... למלחמה אדרעי" (דב' ג , א); "וישוב ארצו ברכוש גדול" (דנ' יא , כח); ורבים כן; ולכך תקרא ארץ אשור 'ארץ נמרוד' , כמו שנאמר "ורעו את ארץ אשור בחרב ואת ארץ נמרוד בפתחיה" (מי' ה , ה) , ו"ארץ נמרוד" ירמוז אל נינוה ואל רחובות עיר ואל כלח. וספר עוד בגבורתו , כי היה גבור ציד - להתגבר גם על החיות ולצוד אותן. ואמר לפני יי' - להפליג , כי אין תחת כל השמים כמוהו בגבורה , וכן "ותשחת הארץ לפני האלהים" (בר' ו , יא) - כי כל אשר לפניו בארץ נשחתו; כענין "ונכרתה הנפש ההיא מלפני" (וי' כב , ג) , כי כל מקום הוא לפניו.

רד"ק:
מן הארץ - מארץ שנער. יצא אשור - ולא זכר בן מי היה; אולי מבני חם , לפי שזכרו עם בני חם. או היה בן שם , כמו שאמר "בני שם עילם ואשור" (להלן , כב); וזהו הנכון. ומה שזכרו הנה עם ספור בני חם , אולי ישב אשור בארץ שנער אחר שגדל והתגבר על מלך הארץ ההיא , שהיה נמרד או אחד מבניו , ולקח המלוכה מידו; כי מן הדומה , כי הוא לקח המלוכה מידו נמרד או מיד זרעו , ומלך על הארץ. לפיכך אמר יצא - יצא מארצו מי שלקח המלוכה מידו , אעפ"י שהיה גבור , או מיד זרעו. ונקראת ארץ אשור על שמו , כי מצאנו , כי מלך אשור מלך על בבל ועל כל הארץ ההיא. גם בני חם גורשו משם , והיתה לבני "כשד" (בר' כב , כב) , שנקראו "כשדים" (מ"ב כד , ב) , והם מבני שֵׁם. וכל הספור הזה להודיע , כי ליי' הארץ ומלואה (ע"פ תה' כד , א) , ולא בכח יגבר איש (ע"פ ש"א ב , ט); ונוטל מלכות הארץ מזה ונותנה לזה , כאשר ישר בעיניו; כמו שאמר: "ונתתיה לאשר ישר בעיני" (יר' כז , ה). והכל לפי מעשיהם , כי הוא אל אמונה ואין עול (ע"פ דב' לב , ד). ואפשר , כי לעיר מיוחדת שבנה אשור , קרא שמה אשור כשמו. או לכל הארץ ההיא , כי מצאנו "באכה אשורה" (בר' כה , יח); "מלך אשור" (מ"ב טו , יט); "מלכי אשור" (מ"ב יט , יא). לפיכך יוכל להיות שם עיר או שם הארץ. ובדברי רבותינו ז"ל (יומא י , א): תני רב יוסף אשור - זה סליק. ויבן את נינוה... היא העיר הגדולה - רוב המפרשים אמרו (ראה רש"י וראב"ע) כי על נינוה אמר , כמו שנאמר עליה "גדולה לאלהים" (יונה ג , ג). והנכון , כי על רסן אמר , כי עליה היה הספור. וכל הספור הזה , כמו שכתבנו , כי אע"פ שכבש אשור ארצות ובנה מדינות גדולות , ומלכו עליהם מלכי אשור זמן רב , לקחום מידם הנקראים מלכי בבל , "מרודך בלאדן בן בלאדן" (יש' לט , א) ו"נבוכד נצר" (מ"ב כד , א) ובניו. ואחר כן לקחו המלוכה מלכי פרס; וכן ממלך למלך. כן הם כל הארצות כל הימים , להודיע כי ליי' הארץ.
ריכוז קישורים