תנ"ך - ולשם
ילד
גם־הוא
אבי
כל־בני־עבר
אחי
יפת
הגדול:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וּלְשֵׁ֥ם
יֻלַּ֖ד
גַּם־ה֑וּא
אֲבִי֙
כָּל־בְּנֵי־עֵ֔בֶר
אֲחִ֖י
יֶ֥פֶת
הַגָּדֽוֹל:
(בראשית פרק י פסוק כא)
וּלְשֵׁם
יֻלַּד
גַּם־הוּא
אֲבִי
כָּל־בְּנֵי־עֵבֶר
אֲחִי
יֶפֶת
הַגָּדוֹל:
(בראשית פרק י פסוק כא)
ולשם
ילד
גם־הוא
אבי
כל־בני־עבר
אחי
יפת
הגדול:
(בראשית פרק י פסוק כא)
ולשם
ילד
גם־הוא
אבי
כל־בני־עבר
אחי
יפת
הגדול:
(בראשית פרק י פסוק כא)
תרגום אונקלוס:
וּלשֵׁם
אִיתיְלֵיד
אַף
הוּא
אֲבוּהוֹן
דְּכָל
בְּנֵי
עֵבֶר
אֲחוּהִי
דְּיֶפֶת
רַבָּא
:
עין המסורה:
ולשם
-
ד':
*בר'
י
,
כא;
דב'
כו
,
יט;
יר'
יג
,
יא;
צפ'
ג
,
יט.
הגדול
-
ח'
מלא
בתורה:
*בר'
י
,
כא;
וי'
כא
,
י;
במ'
לד
,
ו;
דב'
א
,
יט;
ד
,
ו
,
לב;
כט
,
כג;
לד
,
יב.
מסורה גדולה:
ולשם
ד'
ולשם
ילד
גם
הוא
לתהלה
ולשם
ולתפארת
כי
כאשר
ידבק
האזור
אל
מתני
ושמתים
לתהלה
ולשם.
הגדול
ח'
מל'
בתור'
אחי
יפת
הגדול
והכהן
הגדול
מאחיו
וגבול
ים
ונסע
מחרב
הגוי
הגדול
הזה
הנהיה
כדבר
הגדול
הזה
מה
חרי
ולכל
המורא.
רש"י:
אבי
כל
בני
עבר
הנהר
היה
שֵם.
אחי
יפת
הגדול
-
איני
יודע
אם
שֵם
הגדול
,
אם
יפת;
כשהוא
אומר
"שם
בן
מאת
שנה...
שנתים
אחר
המבול"
(בר'
יא
,
י)
,
הֱוֵי:
יפת
הוא
הגדול
(ראה
בר'
לז
,
ז)
,
שהרי
בן
חמש
מאות
שנה
היה
נח
כשהתחיל
להוליד
,
והמבול
-
בשנת
שש
מאות;
נמצא
שהגדול
בבניו
היה
בן
מאת
שנה
,
ושֵם
לא
הגיע
למאה
עד
לאחר
המבול
שנתים.
אחי
יפת
-
ולא
אחי
חם
,
שאלו
שניהם
כבדו
את
אביהם
,
וזה
בזהו.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
וטעם
אבי
כל
בני
עבר
-
להודיע
אבי
העברים
,
כי
אין
למעלה
ממנו
,
והשם
אלהיו;
וכן
כתוב
"כה
אמר
יי'
אלהי
העברים"
(שמ'
ט
,
א);
וכנען
-
אביו
חם
(ראה
לעיל
,
ו)
,
שאין
למטה
ממנו;
ואין
ראוי
להתערב
קודש
בחול.
וטעם
אחי
יפת
הגדול
-
שהיה
יפת
טוב.
והכתוב
הקדים
להזכיר
שֵם
שהוא
קטן
קודם
יפת
שהוא
הגדול
(ראה
בר'
ה
,
לב)
,
בעבור
כבודו.
והעד
,
שאמר
הכתוב
כי
נח
היה
בן
חמש
מאות
שנה
כשהחל
להוליד
(ראה
שם);
ואין
בזה
מקום
לטעון
,
כי
אין
פחות
מחמש
מאות
שנה.
ובשנת
שש
מאות
שנה
בא
המבול
(ראה
בר'
ז
,
יא)
,
ובצאת
נח
מהמבול
היה
שם
בן
מאת
שנה
ושנה
אחת
,
והכתוב
אמר
"שנתים
אחר
המבול"
(בר'
יא
,
י).
ויש
מפרשים
(ראה
רס"ג
תורה)
,
כי
אחי
יפת
הגדול
ממנו
הוא
שֵם
,
על
כן
הזכירו
בתחלה;
ואמר
,
כי
כאשר
נולד
שם
,
לא
נכנסו
משנת
חמש
מאות
לנח
כי
אם
ימים
מעטים
,
כי
יום
בשנה
חשוב
שנה.
ונח
נולד
באייר
ושֵם
בסיון
,
וכשבא
המבול
היה
לנח
חמש
מאות
שנה
ותשעים
ותשע
ימים;
והנה
אין
לשם
תשע
ותשעים
שנה
שלמות
לשנת
המבול
,
ויהיה
כשנולד
ארפכשד
בן
מאת
שנה
וחדשים.
ופירוש
"שנתים"
(בר'
יא
,
י)
-
שנכנסה
השנה
השנית
מחשבון
ראשית
המבול.
גם
יש
אומרים
,
כי
אחר
חמשה
חדשים
מיום
המבול
,
שחסרו
המים
,
הרתה
אשת
שם;
והנה
היה
"שם
בן
מאת
שנה"
(בר'
יא
,
י).
ובחשבון
הזה
יִמָצֵא
בספר
מלכים
בעשרה
מקומות
(ראה
מ"א
טו
,
א
-
ב
,
ט;
כב
,
נב;
מ"ב
א
,
יז;
ג
,
א;
ח
,
טז;
ט
,
כט;
יג
,
י;
יד
,
כג;
טו
,
א;
יז
,
א).
ראב"ע פירוש ב - הארוך - הפירוש:
וטעם
אחי
יפת
הגדול:
שהיו
צדיקים
שניהם;
להוציא
חם.
ונראה
הפשט
,
כי
יפת
הוא
האח
הגדול.
ובפרשת
"כי
תקנה
עבד
עברי"
(שמ'
כא
,
ב)
אפרש
מלת
'עברי'.
ר' יוסף בכור שור:
אחי
יפת
הגדול
-
לפי
שבכל
מקום
מונה
שֵם
תחלה
וכאן
מנאן
דרך
תולדתן:
יפת
וחם
ושם
(ראה
לעיל
,
ב
,
ו)
,
מגיד
לך
שזה
דווקא
,
יפת
הוא
הגדול.
רמב"ן:
ולשם
יולד
גם
הוא
-
בעבור
שאיחר
תולדות
שֵם
וסִפֵּר
תולדות
אחיו
הקטן
ממנו
,
כאלו
לא
היה
לו
בנים
אמר
בכאן
גם
הוא.
וטעם
אבי
כל
בני
עבר
-
שהוא
אבי
כל
יושבי
עבר
הנהר
,
שהוא
מקום
יחוס
אברהם.
ולא
יתכן
שיהיה
עבר
במקום
הזה
שם
האיש
אבי
פלג
(ראה
להלן
,
כה)
,
כי
למה
ייחס
אותם
אליו?
אחי
יפת
הגדול
-
דרך
הכתוב
ליחס
הקטן
אל
הגדול
באחים
ולא
אל
הנולד
אחריו
,
וכן
"מרים
הנביאה
אחות
אהרן"
(שמ'
טו
,
כ).
וטעם
להזכיר
זה
כלל
,
לומר
כי
הוא
אחי
הנכבד
,
שוה
אליו
בכבודו
,
להגיד
שלא
איחר
אותו
מפני
מעלת
חם
עליו.
והנראה
אלי
שיהיה
הגדול
תאר
לְשֵׁם
,
לומר
שהוא
האח
הגדול
של
יפת
,
כי
חם
קטן
מכולם
,
ואם
הקדים
אותו;
וכן
בכל
מקום
,
התואר
-
למדובר
בו
,
כגון
"ישעיהו
בן
אמוץ
הנביא"
(מ"ב
כ
,
א);
"חנניה
בן
עזור
הנביא"
(יר'
כח
,
א);
"לחובב
בן
רעואל
המדיני
חותן
משה"
(במ'
י
,
כט).
ורבנו
שלמה
כתב:
אחי
יפת
-
ולא
אחי
חם
,
שאלו
שניהם
כבדו
אביהם
,
וזה
בזהו.
גם
זה
לומר
,
שהוא
אחי
הצדיק
ולא
אחי
הרשע
,
אע"פ
שנמנה
אחריו.
רד"ק:
ולשם
-
זכר
שם
באחרונה.
לפי
שהיה
עתיד
לזכר
ספור
ענין
האבות
,
שהיו
מזרע
שם
,
סִפֵּר
תולדות
שם
מאיש
לאיש
עד
אברהם
אבינו.
ומה
שאמר
גם
הוא
-
אל
תחשבו
-
לפי
שלא
זכרנו
תולדותיו
בראשונה
,
כמו
שנזכר
בכל
הספורים
בראשונה
-
שלא
היו
לו
תולדות;
כי
גם
הוא
היו
לו
תולדות
,
והוא
היה
אבי
כל
בני
עבר
,
שממנו
יצאו
האבות.
ויותר
היו
חשובים
תולדותיו
מתולדות
אחיו
,
שהיה
אבי
כל
בני
עבר
,
והיה
גם
כן
הוא
מעולה
כאחיו
,
שהיה
אחי
יפת
הגדול
,
כלומר:
אחיו
היה
במעלה;
לא
'אחי
חם'
,
שהיה
פחות
מאחיו
,
ותולדותיו
גם
כן
פחותים
מתולדות
אחיו.
וטעם
הגדול
-
על
יפת
או
על
שם;
ויהיה
פירוש
הגדול
-
בשנים
,
כי
לדעתי
שֵׁם
היה
גדול
בשנים
,
כמו
שכתבנו
(בר'
ה
,
לב).
ויש
לפרש
גם
כן
הגדול
-
במעלה
,
ויאמר
גם
כן
על
אחד
משניהם.
ומה
שאמר
יולד
,
ולא
אמר
'יולדו'
-
אמר
גם
כן
על
דרך
כלל
,
כמו
"ולעבר
יולד
שני
בנים"
(להלן
,
כה).
רלב"ג - ביאור המילות:
אבי
כל
בני
עבר
-
הם
ישראל
,
כי
הם
נקראו
'עברים'
,
אמר
"יי'
אלהי
העברים"
(שמ'
ז
,
טז);
ויחסו
להם
,
לפי
שהם
היותר
נכבדים
מזרעו.
אחי
יפת
הגדול
-
ידוע
שיפת
היה
הגדול
,
לפי
שנח
היה
בן
חמש
מאות
שנה
כשהוליד
,
ולזה
היה
לגְדוֹל
בניו
מאה
ושתים
שנה
שנתים
אחר
המבול
,
והנה
מצאנו
שהיה
שם
בן
מאה
שנה
שנתים
אחר
המבול
(בר'
יא
,
י);
ועוד
,
שהתורה
הקדימה
לספר
תולדות
יפת
קודם
תולדות
שם.
והנה
יחס
שם
אל
יפת
,
שהוא
הגדול
,
להיותם
יחד
טובים
,
כמו
שקדם
(בר'
ט
,
כג)
,
ולזה
לא
יחסו
שיהיה
אחי
חם.