תנ"ך - הוא־היה
גבר־ציד
לפני
ה'
על־כן
יאמר
כנמרד
גבור
ציד
לפני
ה':
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
הוּא־הָיָ֥ה
גִבֹּֽר־צַ֖יִד
לִפְנֵ֣י
יְהוָ֑ה
עַל־כֵּן֙
יֵֽאָמַ֔ר
כְּנִמְרֹ֛ד
גִּבּ֥וֹר
צַ֖יִד
לִפְנֵ֥י
יְהוָֽה:
(בראשית פרק י פסוק ט)
הוּא־הָיָה
גִבֹּר־צַיִד
לִפְנֵי
יְהוָה
עַל־כֵּן
יֵאָמַר
כְּנִמְרֹד
גִּבּוֹר
צַיִד
לִפְנֵי
יְהוָה:
(בראשית פרק י פסוק ט)
הוא־היה
גבר־ציד
לפני
ה'
על־כן
יאמר
כנמרד
גבור
ציד
לפני
ה':
(בראשית פרק י פסוק ט)
הוא־היה
גבר־ציד
לפני
יהוה
על־כן
יאמר
כנמרד
גבור
ציד
לפני
יהוה:
(בראשית פרק י פסוק ט)
תרגום אונקלוס:
הוּא
הֲוָה
גִיבָּר
תַּקִיף
קֳדָם
יְיָ
עַל
כֵּין
יִתאֲמַר
כְּנִמרוֹד
גִּיבָּר
תַּקִיף
קֳדָם
יְיָ
:
עין המסורה:
גבר
-
ג'
חסר
בתורה
(בלישנא):
בר'
י
,
ח
,
ט;
דב'
י
,
יז.
יאמַר
-
ג'
בפתח:
בר'
י
,
ט;
*במ'
כא
,
יד;
תה'
פז
,
ה.
מסורה קטנה:
גבר
-
ג'
חס'
בתור';
יאמר
-
ג';
גבור
-
ל'
מל'
בתור'.
רש"י:
גבור
ציד
-
צד
דעתן
של
בריות
בפיו
,
ומַטְעָן
למרוד
במקום
(ראה
שם).
לפני
יי'
-
מתכוין
להקניטו
על
פניו.
על
כן
יאמר
על
כל
אדם
מרשיע
בעזות
פנים
,
יודע
את
רבונו
ומתכוין
למרוד
בו:
כנמרוד
גבור
ציד.
רשב"ם:
[[לפני
יי'
-
בכל
העולם
(פירושו
לבר'
כז
,
ז).]]
ראב"ע פירוש א - הקצר:
נמרוד
-
אל
תבקש
טעם
כל
השמות
,
אם
לא
נכתב
(כנגד
ערובין
נג
,
א).
והוא
החל
להראות
גבורת
בן
אדם
על
החיות
,
כי
היה
גבור
ציד.
וטעם
לפני
יי'
-
שהיה
בונה
מזבחות
ומעלה
אותם
החיות
לעולה
לשם.
וזאת
דרך
הפשט
,
והדרש
-
דרך
אחרת
(עירובין
נג
,
א).
על
כן
יאמר
-
משל
היה
גם
בימי
משה.
ראב"ע פירוש ב - הארוך - הפירוש:
לא
ידענו
למה
נקרא
שם
נמרוד
(כנגד
עירובין
נג
,
א);
כי
הנה
לפי
הדרש
(מגילה
יג
,
א)
נקרא
כלב
"מרד"
(דה"א
ד
,
יז
-
יח)!
ודרך
הפשט:
בעבור
שאמר
הכתוב
כנמרוד
גבור
ציד
לפני
יי'
-
שהיה
צד
הבהמות
ומקריבן
לפני
השם
,
והוא
החל
להראות
גבורתו
על
החיות.
ר' יוסף בכור שור:
גבור
ציד
-
לצוד
חיות
וללסטם
בריות.
לפני
יי'
-
פירש
רבנו
שלמה:
מתכוין
להכעיס.
רמב"ן:
הוא
החל
להיות
גבור
בארץ
-
כתב
רבנו
שלמה:
להמריד
כל
העולם
על
הקדוש
ברוך
הוא
בעצת
דור
ה'פלגה'.
ואם
כן
,
הוא
החל
אחרי
המבול
,
כי
בימי
דור
אנוש
"הוחל"
(בר'
ד
,
כו).
ואפשר
שנאמר
כי
הוחל
בדור
הפְּלָגָה
מרד
,
ובימי
אנוש
לא
היו
במורדי
אור
(ע"פ
איוב
כד
,
יג)
,
אבל
עבדו
גם
לאלהים
אחרים.
הוא
היה
גבור
ציד
לפני
יי'
-
צד
דעתן
של
בריות
בפיו
ומטען
למרוד
במקום;
על
כן
יאמר
-
על
כל
אדם
מרשיע
בעזות
פנים
ויודע
רבונו
ומתכוין
למרוד
בו
,
יאמר:
זה
כנמרוד;
לשון
רבנו
שלמה
,
וכן
דעת
רבותינו
(ב"ר
לז
,
ב).
ורבי
אברהם
הפך
הענין
על
דרך
פשטו
,
כי
הוא
החל
להיות
גבור
על
החיות
לצוד
אותן;
ופירש
לפני
יי'
-
שהיה
בונה
מזבחות
ומעלה
את
החיות
לעולה
לפני
השם.
ואין
דבריו
נראין
,
והנה
הוא
מצדיק
רשע
(ע"פ
מש'
יז
,
טו)
,
כי
רבותינו
ידעו
רשעו
בקבלה.
והנכון
בעיני
,
כי
הוא
החל
להיות
מושל
בגבורתו
על
האנשים
,
והוא
הָמְלַך
תחלה
,
כי
עד
ימיו
לא
היו
מלחמות
ולא
מָלַךְ
מֶלֶךְ;
וגָבַר
תחלה
על
אנשי
בבל
עד
שמלך
עליהם
,
ואחרי
כן
יצא
אל
אשור
ועשה
כרצונו
והגדיל
(ע"פ
דנ'
ח
,
ד)
,
ובנה
שם
ערים
בצורות
בתקפו
ובגבורתו
,
וזהו
שאמר:
ותהי
ראשית
ממלכתו
בבל.
ומן
הארץ
ההיא
-
במלכו
עליה
,
יצא
אשור
-
פתרונו:
יצא
אל
אשור
,
כי
אשור
מבני
שם
היה.
וזה
כלשון
"ויצא
חצר
אדר
ועבר
עצמונה"
(במ'
לד
,
ד);
"ויצא
עוג
מלך
הבשן...
למלחמה
אדרעי"
(דב'
ג
,
א);
"וישוב
ארצו
ברכוש
גדול"
(דנ'
יא
,
כח);
ורבים
כן;
ולכך
תקרא
ארץ
אשור
'ארץ
נמרוד'
,
כמו
שנאמר
"ורעו
את
ארץ
אשור
בחרב
ואת
ארץ
נמרוד
בפתחיה"
(מי'
ה
,
ה)
,
ו"ארץ
נמרוד"
ירמוז
אל
נינוה
ואל
רחובות
עיר
ואל
כלח.
וספר
עוד
בגבורתו
,
כי
היה
גבור
ציד
-
להתגבר
גם
על
החיות
ולצוד
אותן.
ואמר
לפני
יי'
-
להפליג
,
כי
אין
תחת
כל
השמים
כמוהו
בגבורה
,
וכן
"ותשחת
הארץ
לפני
האלהים"
(בר'
ו
,
יא)
-
כי
כל
אשר
לפניו
בארץ
נשחתו;
כענין
"ונכרתה
הנפש
ההיא
מלפני"
(וי'
כב
,
ג)
,
כי
כל
מקום
הוא
לפניו.
רד"ק:
הוא
היה
גבור
ציד
לפני
יי'
-
אמר
,
שהתגבר
גם
כן
על
החיות
הרעות
,
לצוד
אותם
בגבורתו
ובתחבולותיו
,
עד
שתמהו
בני
אדם
עליו
,
איך
יכול
עליהם;
עד
שהיה
משל
בפי
האנשים.
כי
כשהיו
רואים
באותו
זמן
או
בזמנים
הבאים
אדם
מתגבר
על
החיות
הרעות
,
היו
אומרים
עליו:
זהו
כנמרד
גבור
צייד
לפני
יי'.
ופירוש
לפני
יי'
-
הוא
הגדלת
הגבורה
,
כי
כן
מנהג
הלשון:
כשמגדיל
הדבר
,
סומך
אותו
לאל
,
כמו
"עיר
גדולה
לאלהים"(יונה
ג
,
ג);
"כהררי
אל"
(תה'
לו
,
ז);
"וענפיה
ארזי
אל"
(תה'
פ
,
יא);
"שלהבתיה"
(שה"ש
ח
,
ו);
"מאפליה"
(יר'
ב
,
לא).
ויש
מפרשים
(ראב"ע):
לפני
יי'
-
שהיה
צד
החיות
ומקריבם
ליי'.
ודעת
אנקלוס
נוטה
לפרושנו
,
שתרגם:
"גבר
תקיף".
רלב"ג - ביאור המילות:
הוא
היה
גבור
ציד
לפני
יי'
-
רוצה
לומר
,
שהוא
היה
גבור
לצוד
האנשים
ולהכניעם
תחתיו
,
עד
שכבר
מלך
במקומות
רבים
,
והוציא
משם
אשור
,
שהיה
מבני
שם;
ולא
נשמר
מעשות
חמס
בפרהסיא
לפני
השם
יתעלה
―
רוצה
לומר
,
שהשם
רואה
כל
מעשיו
,
כטעם
"ותשחת
הארץ
לפני
האלהים"
(בר'
ו
,
יא)
―
והנה
בני
נח
הוזהרו
על
הגזל
,
כמו
שקדם
(בה"פ
בר'
ט
,
ז).
על
כן
יאמר
-
רוצה
לומר
,
שבעת
נתינת
התורה
היה
זה
המאמר
מפורסם
,
שיאמרו
אותו
על
האיש
האכזרי
הרודף
אחר
השררה
והנצוח.