תנ"ך - וכוש
ילד
את־נמרד
הוא
החל
להיות
גבר
בארץ:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְכ֖וּשׁ
יָלַ֣ד
אֶת־נִמְרֹ֑ד
ה֣וּא
הֵחֵ֔ל
לִֽהְי֥וֹת
גִּבֹּ֖ר
בָּאָֽרֶץ:
(בראשית פרק י פסוק ח)
וְכוּשׁ
יָלַד
אֶת־נִמְרֹד
הוּא
הֵחֵל
לִהְיוֹת
גִּבֹּר
בָּאָרֶץ:
(בראשית פרק י פסוק ח)
וכוש
ילד
את־נמרד
הוא
החל
להיות
גבר
בארץ:
(בראשית פרק י פסוק ח)
וכוש
ילד
את־נמרד
הוא
החל
להיות
גבר
בארץ:
(בראשית פרק י פסוק ח)
תרגום אונקלוס:
וְכוּשׁ
אוֹלֵיד
יָת
נִמרוֹד
הוּא
שָׁרִי
לְמִהוֵי
גִיבָּר
בְּאַרעָא
:
עין המסורה:
גבר
-
ג'
חסר
בתורה
(בלישנא):
בר'
י
,
ח
,
ט;
דב'
י
,
יז.
רש"י:
להיות
גבור
-
להמריד
את
כל
העולם
על
הקדוש
ברוך
הוא
בעצת
דור
הַפְּלָגָה.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
נמרוד
-
אל
תבקש
טעם
כל
השמות
,
אם
לא
נכתב
(כנגד
ערובין
נג
,
א).
והוא
החל
להראות
גבורת
בן
אדם
על
החיות
,
כי
היה
גבור
ציד.
וטעם
לפני
יי'
-
שהיה
בונה
מזבחות
ומעלה
אותם
החיות
לעולה
לשם.
וזאת
דרך
הפשט
,
והדרש
-
דרך
אחרת
(עירובין
נג
,
א).
על
כן
יאמר
-
משל
היה
גם
בימי
משה.
ראב"ע פירוש ב - הארוך - דקדוק המלים:
והאומר
כי
החל
-
מהפעלים
השניים
,
לפי
דעתו
שאמר
מן
'חל'
-
החל
,
מן
'שב'
-
'השיב'
,
איננו
נכון
,
כי
החל
-
מפעלי
הכפל
,
כמו
"הסב"
(מ"ב
טז
,
יח);
"הקל
ארצה
זבולון"
(יש'
ח
,
כג).
והאומר
כי
גבור
שם
דבר
הוא
,
כמו
'אבוד'
,
אבדה
דעתו
,
כי
הוא
תואר
כמו
'שִכּוֹר';
כי
כל
תואר
בעבור
המקרה
שיש
במתואר
יקָרֵא
כן.
ראב"ע פירוש ב - הארוך - הפירוש:
לא
ידענו
למה
נקרא
שם
נמרוד
(כנגד
עירובין
נג
,
א);
כי
הנה
לפי
הדרש
(מגילה
יג
,
א)
נקרא
כלב
"מרד"
(דה"א
ד
,
יז
-
יח)!
ודרך
הפשט:
בעבור
שאמר
הכתוב
כנמרוד
גבור
ציד
לפני
יי'
-
שהיה
צד
הבהמות
ומקריבן
לפני
השם
,
והוא
החל
להראות
גבורתו
על
החיות.
ר' יוסף בכור שור:
הוא
החל
להיות
גבור
בארץ
אחר
המבול
,
כי
לפני
המבול
היו
הגיבורים
אשר
מעולם
,
שהיו
גוזלים
וחומסים
ונטבעו
במבול
,
ואחר
המבול
התחיל
נמרוד
למרוד
,
ולכך
כתוב
"לפני
יי'"
(להלן
,
ט)
-
שאעפ"י
שטבע
הקדוש
ברוך
הוא
האחרים
,
העיז
פניו
ולא
נכנע
,
ועל
כך
יאמר
על
כל
עז
פנים:
זה
כנמרוד
שלא
קבל
תוכחתו
של
הקדוש
ברוך
הוא
,
אלא
מעיז
פניו
,
והיה
מלסטם
הבריות.
רמב"ן:
הוא
החל
להיות
גבור
בארץ
-
כתב
רבנו
שלמה:
להמריד
כל
העולם
על
הקדוש
ברוך
הוא
בעצת
דור
ה'פלגה'.
ואם
כן
,
הוא
החל
אחרי
המבול
,
כי
בימי
דור
אנוש
"הוחל"
(בר'
ד
,
כו).
ואפשר
שנאמר
כי
הוחל
בדור
הפְּלָגָה
מרד
,
ובימי
אנוש
לא
היו
במורדי
אור
(ע"פ
איוב
כד
,
יג)
,
אבל
עבדו
גם
לאלהים
אחרים.
הוא
היה
גבור
ציד
לפני
יי'
-
צד
דעתן
של
בריות
בפיו
ומטען
למרוד
במקום;
על
כן
יאמר
-
על
כל
אדם
מרשיע
בעזות
פנים
ויודע
רבונו
ומתכוין
למרוד
בו
,
יאמר:
זה
כנמרוד;
לשון
רבנו
שלמה
,
וכן
דעת
רבותינו
(ב"ר
לז
,
ב).
ורבי
אברהם
הפך
הענין
על
דרך
פשטו
,
כי
הוא
החל
להיות
גבור
על
החיות
לצוד
אותן;
ופירש
לפני
יי'
-
שהיה
בונה
מזבחות
ומעלה
את
החיות
לעולה
לפני
השם.
ואין
דבריו
נראין
,
והנה
הוא
מצדיק
רשע
(ע"פ
מש'
יז
,
טו)
,
כי
רבותינו
ידעו
רשעו
בקבלה.
והנכון
בעיני
,
כי
הוא
החל
להיות
מושל
בגבורתו
על
האנשים
,
והוא
הָמְלַך
תחלה
,
כי
עד
ימיו
לא
היו
מלחמות
ולא
מָלַךְ
מֶלֶךְ;
וגָבַר
תחלה
על
אנשי
בבל
עד
שמלך
עליהם
,
ואחרי
כן
יצא
אל
אשור
ועשה
כרצונו
והגדיל
(ע"פ
דנ'
ח
,
ד)
,
ובנה
שם
ערים
בצורות
בתקפו
ובגבורתו
,
וזהו
שאמר:
ותהי
ראשית
ממלכתו
בבל.
ומן
הארץ
ההיא
-
במלכו
עליה
,
יצא
אשור
-
פתרונו:
יצא
אל
אשור
,
כי
אשור
מבני
שם
היה.
וזה
כלשון
"ויצא
חצר
אדר
ועבר
עצמונה"
(במ'
לד
,
ד);
"ויצא
עוג
מלך
הבשן...
למלחמה
אדרעי"
(דב'
ג
,
א);
"וישוב
ארצו
ברכוש
גדול"
(דנ'
יא
,
כח);
ורבים
כן;
ולכך
תקרא
ארץ
אשור
'ארץ
נמרוד'
,
כמו
שנאמר
"ורעו
את
ארץ
אשור
בחרב
ואת
ארץ
נמרוד
בפתחיה"
(מי'
ה
,
ה)
,
ו"ארץ
נמרוד"
ירמוז
אל
נינוה
ואל
רחובות
עיר
ואל
כלח.
וספר
עוד
בגבורתו
,
כי
היה
גבור
ציד
-
להתגבר
גם
על
החיות
ולצוד
אותן.
ואמר
לפני
יי'
-
להפליג
,
כי
אין
תחת
כל
השמים
כמוהו
בגבורה
,
וכן
"ותשחת
הארץ
לפני
האלהים"
(בר'
ו
,
יא)
-
כי
כל
אשר
לפניו
בארץ
נשחתו;
כענין
"ונכרתה
הנפש
ההיא
מלפני"
(וי'
כב
,
ג)
,
כי
כל
מקום
הוא
לפניו.
רד"ק:
וכוש
ילד
את
נמרוד
-
זכרו
לבדו
,
מפני
גבורתו
ומלכותו
שזכר
(ראה
להלן
,
ט
-
י).
הוא
החל
להיות
גבור
בארץ
-
אינו
אומר
כי
לא
היה
גבור
לפניו
,
ולא
בדורו
אלא
הוא
,
כי
זה
לא
יתכן;
והלא
הנפילים
היו
(ראה
בר'
ו
,
ד).
ועוד
,
שמלת
החל
אינו
נופל
בזה
הענין
,
כי
החל
-
רוצה
לומר:
החל
לעשות
מעשה.
אלא
פירש:
החל
להראות
גבורתו
באומה
אחת
או
באומות
,
לכבשם
תחתיו
ולהיות
מלך
עליהם.
כי
עד
שקם
הוא
,
לא
היה
אדם
שמלאו
לבו
בגבורתו
למשול
על
עם;
וזהו
שאמר
בארץ.
וזכר
ממלכתו
והערים
שכבש
(ראה
להלן
,
י).
ועד
שקם
הוא
לא
היה
מלך
,
אלא
היו
מתנהגים
כל
גוי
וגוי
על
פי
שופטים
ומנהיגים;
וכל
זה
היה
אחר
הפְּלָגָה
(ראה
בר'
יא
,
ח).
רלב"ג - ביאור המילות:
להיות
גבור
בארץ
-
רוצה
לומר
,
שהוא
החל
לרדוף
אחר
השררה
והנצוח
,
לחָשְׁבוֹ
שהטוב
יהיה
הכבוד
והנצוח
,
והרע
-
הפכו.