תנ"ך - וכוש ילד את־נמרד הוא החל להיות גבר בארץ:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְכ֖וּשׁ יָלַ֣ד אֶת־נִמְרֹ֑ד ה֣וּא הֵחֵ֔ל לִֽהְי֥וֹת גִּבֹּ֖ר בָּאָֽרֶץ: (בראשית פרק י פסוק ח)

טקסט וניקוד:

וְכוּשׁ יָלַד אֶת־נִמְרֹד הוּא הֵחֵל לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ: (בראשית פרק י פסוק ח)

טקסט בלבד:

וכוש ילד את־נמרד הוא החל להיות גבר בארץ: (בראשית פרק י פסוק ח)

תיקון קוראים:

וכוש ילד את־נמרד הוא החל להיות גבר בארץ: (בראשית פרק י פסוק ח)

תרגום אונקלוס:
וְכוּשׁ אוֹלֵיד יָת נִמרוֹד הוּא שָׁרִי לְמִהוֵי גִיבָּר בְּאַרעָא :

עין המסורה:
גבר - ג' חסר בתורה (בלישנא): בר' י , ח , ט; דב' י , יז.

רש"י:
להיות גבור - להמריד את כל העולם על הקדוש ברוך הוא בעצת דור הַפְּלָגָה.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
נמרוד - אל תבקש טעם כל השמות , אם לא נכתב (כנגד ערובין נג , א). והוא החל להראות גבורת בן אדם על החיות , כי היה גבור ציד. וטעם לפני יי' - שהיה בונה מזבחות ומעלה אותם החיות לעולה לשם. וזאת דרך הפשט , והדרש - דרך אחרת (עירובין נג , א). על כן יאמר - משל היה גם בימי משה.

ראב"ע פירוש ב - הארוך - דקדוק המלים:
והאומר כי החל - מהפעלים השניים , לפי דעתו שאמר מן 'חל' - החל , מן 'שב' - 'השיב' , איננו נכון , כי החל - מפעלי הכפל , כמו "הסב" (מ"ב טז , יח); "הקל ארצה זבולון" (יש' ח , כג). והאומר כי גבור שם דבר הוא , כמו 'אבוד' , אבדה דעתו , כי הוא תואר כמו 'שִכּוֹר'; כי כל תואר בעבור המקרה שיש במתואר יקָרֵא כן.

ראב"ע פירוש ב - הארוך - הפירוש:
לא ידענו למה נקרא שם נמרוד (כנגד עירובין נג , א); כי הנה לפי הדרש (מגילה יג , א) נקרא כלב "מרד" (דה"א ד , יז - יח)! ודרך הפשט: בעבור שאמר הכתוב כנמרוד גבור ציד לפני יי' - שהיה צד הבהמות ומקריבן לפני השם , והוא החל להראות גבורתו על החיות.

ר' יוסף בכור שור:
הוא החל להיות גבור בארץ אחר המבול , כי לפני המבול היו הגיבורים אשר מעולם , שהיו גוזלים וחומסים ונטבעו במבול , ואחר המבול התחיל נמרוד למרוד , ולכך כתוב "לפני יי'" (להלן , ט) - שאעפ"י שטבע הקדוש ברוך הוא האחרים , העיז פניו ולא נכנע , ועל כך יאמר על כל עז פנים: זה כנמרוד שלא קבל תוכחתו של הקדוש ברוך הוא , אלא מעיז פניו , והיה מלסטם הבריות.

רמב"ן:
הוא החל להיות גבור בארץ - כתב רבנו שלמה: להמריד כל העולם על הקדוש ברוך הוא בעצת דור ה'פלגה'. ואם כן , הוא החל אחרי המבול , כי בימי דור אנוש "הוחל" (בר' ד , כו). ואפשר שנאמר כי הוחל בדור הפְּלָגָה מרד , ובימי אנוש לא היו במורדי אור (ע"פ איוב כד , יג) , אבל עבדו גם לאלהים אחרים. הוא היה גבור ציד לפני יי' - צד דעתן של בריות בפיו ומטען למרוד במקום; על כן יאמר - על כל אדם מרשיע בעזות פנים ויודע רבונו ומתכוין למרוד בו , יאמר: זה כנמרוד; לשון רבנו שלמה , וכן דעת רבותינו (ב"ר לז , ב). ורבי אברהם הפך הענין על דרך פשטו , כי הוא החל להיות גבור על החיות לצוד אותן; ופירש לפני יי' - שהיה בונה מזבחות ומעלה את החיות לעולה לפני השם. ואין דבריו נראין , והנה הוא מצדיק רשע (ע"פ מש' יז , טו) , כי רבותינו ידעו רשעו בקבלה. והנכון בעיני , כי הוא החל להיות מושל בגבורתו על האנשים , והוא הָמְלַך תחלה , כי עד ימיו לא היו מלחמות ולא מָלַךְ מֶלֶךְ; וגָבַר תחלה על אנשי בבל עד שמלך עליהם , ואחרי כן יצא אל אשור ועשה כרצונו והגדיל (ע"פ דנ' ח , ד) , ובנה שם ערים בצורות בתקפו ובגבורתו , וזהו שאמר: ותהי ראשית ממלכתו בבל. ומן הארץ ההיא - במלכו עליה , יצא אשור - פתרונו: יצא אל אשור , כי אשור מבני שם היה. וזה כלשון "ויצא חצר אדר ועבר עצמונה" (במ' לד , ד); "ויצא עוג מלך הבשן... למלחמה אדרעי" (דב' ג , א); "וישוב ארצו ברכוש גדול" (דנ' יא , כח); ורבים כן; ולכך תקרא ארץ אשור 'ארץ נמרוד' , כמו שנאמר "ורעו את ארץ אשור בחרב ואת ארץ נמרוד בפתחיה" (מי' ה , ה) , ו"ארץ נמרוד" ירמוז אל נינוה ואל רחובות עיר ואל כלח. וספר עוד בגבורתו , כי היה גבור ציד - להתגבר גם על החיות ולצוד אותן. ואמר לפני יי' - להפליג , כי אין תחת כל השמים כמוהו בגבורה , וכן "ותשחת הארץ לפני האלהים" (בר' ו , יא) - כי כל אשר לפניו בארץ נשחתו; כענין "ונכרתה הנפש ההיא מלפני" (וי' כב , ג) , כי כל מקום הוא לפניו.

רד"ק:
וכוש ילד את נמרוד - זכרו לבדו , מפני גבורתו ומלכותו שזכר (ראה להלן , ט - י). הוא החל להיות גבור בארץ - אינו אומר כי לא היה גבור לפניו , ולא בדורו אלא הוא , כי זה לא יתכן; והלא הנפילים היו (ראה בר' ו , ד). ועוד , שמלת החל אינו נופל בזה הענין , כי החל - רוצה לומר: החל לעשות מעשה. אלא פירש: החל להראות גבורתו באומה אחת או באומות , לכבשם תחתיו ולהיות מלך עליהם. כי עד שקם הוא , לא היה אדם שמלאו לבו בגבורתו למשול על עם; וזהו שאמר בארץ. וזכר ממלכתו והערים שכבש (ראה להלן , י). ועד שקם הוא לא היה מלך , אלא היו מתנהגים כל גוי וגוי על פי שופטים ומנהיגים; וכל זה היה אחר הפְּלָגָה (ראה בר' יא , ח).

רלב"ג - ביאור המילות:
להיות גבור בארץ - רוצה לומר , שהוא החל לרדוף אחר השררה והנצוח , לחָשְׁבוֹ שהטוב יהיה הכבוד והנצוח , והרע - הפכו.
ריכוז קישורים