תנ"ך - ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל־שרי אשתו הנה־נא ידעתי כי אשה יפת־מראה את:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר הִקְרִ֖יב לָב֣וֹא מִצְרָ֑יְמָה וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־שָׂרַ֣י אִשְׁתּ֔וֹ הִנֵּה־נָ֣א יָדַ֔עְתִּי כִּ֛י אִשָּׁ֥ה יְפַת־מַרְאֶ֖ה אָֽתְּ: (בראשית פרק יב פסוק יא)

טקסט וניקוד:

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה וַיֹּאמֶר אֶל־שָׂרַי אִשְׁתּוֹ הִנֵּה־נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת־מַרְאֶה אָתְּ: (בראשית פרק יב פסוק יא)

טקסט בלבד:

ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל־שרי אשתו הנה־נא ידעתי כי אשה יפת־מראה את: (בראשית פרק יב פסוק יא)

תיקון קוראים:

ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל־שרי אשתו הנה־נא ידעתי כי אשה יפת־מראה את: (בראשית פרק יב פסוק יא)

תרגום אונקלוס:
וַהֲוָה כַּד קְרֵיב לְמֵיעַל לְמִצרָיִם וַאֲמַר לְשָׂרַי אִתְּתֵיהּ הָא כְעַן יָדַענָא אֲרֵי אִתְּתָא שַׁפִּירַת חֵיזוּ אַתּ :

עין המסורה:
מצרימה - כ"ח: ראה לעיל.

רש"י:
הנה נא ידעתי - מדרש אגדה אומר (תנח' לך לך ה): עד עכשיו לא הכיר בה מתוך צניעותה , ועכשיו על ידי מעשה [הכיר בה]. דבר אחר: שעל ידי טורח הדרך אדם מתבזה , וזו עמדה ביופיה. ולפי פשוטו: הנה נא - הגיעה שעה שיש לדאוג על יפיך; ידעתי , שלבעבור שאת אשה יפת מראה , והיה כי יראו אותך המצרים , והרגו אותי ואותך יחיו. דבר אחר: ידעתי זה ימים כי יפת מראה את , ועכשיו אנו באים בין אנשים שחורים ומכוערים , אחיהם של כושיים , ולא הורגלו באשה יפה. ודומה לו: "הנה נא אדני סורו נא" (בר' יט , ב).

ראב"ע פירוש א - הקצר:
וכאשר הקריב - מחנהו; או תהיה מה'פעלים העומדים' , כי ימצאו פעלים שיצאו ויעמדו. ומלת נא - כמו 'עתה' , וכן "הנה נא זקנתי" (בר' כז , ב); "אוי נא לנו" (איכה ה , טז). והיא הפוכה בלשון ישמעאל. וטעם הנה נא ידעתי - שהיה כיופי שרה בארצה , רק במצרים וארץ הנגב לא היה כמוה , כי הצורות משתנות בעבור האויר.

ראב"ע פירוש ב - הארוך - דקדוק המלים:
(שמא חסר קטע; ראה בפירושו המקובל) ובפסוק השני יפרש הבקשה; מה יעשה במלת "יומת נא את האיש הזה" (יר' לח , ד); "אוי נא לנו כי חטאנו" (איכה ה , טז); "שמע נא יהושע הכהן הגדול" (זכ' ג , ח)?

ראב"ע פירוש ב - הארוך - הפירוש:
וטעם הנה נא ידעתי: ידוע שיש אויר מדינה טוב מאויר מדינה אחרת , עד שיהיו רובי הנולדים בה יפים , ושרה היתה במקום. (כאן נפסק הפירוש ובסופו הערה: עד כאן בא מצרפת ומלונדריא בלשון אחר.)

ר' יוסף בכור שור:
הנה נא ידעתי כי אשה וגו' - הנה נא ידעתי על כי אשה יפת מראה את , כי כאשר יראו אותך המצרים וגו'. אמרי נא אחותי את - ותעשי לי שתי טובות: אחת שיטיבו לי מפני שאת קרובתי , ועוד שתחייה נפשי בגללך; אבל אם תאמרי: איני לא אשתו ולא קרובתו , נהי שתחייה נפשי , ולא ייטיבו לי.

רמב"ן:
הנה נא ידעתי וגו' , אמרי נא אחותי את - לא ידעתי למה פחד ממנה עתה יותר מקודם לכן. ואם נאמר שהיו המצרים שחורים ומכוערים , כדברי רבנו שלמה , הנה גם לאבימלך מלך פלשתים אמר כן (ראה בר' כ , ב) , גם הוא גם יצחק (ראה בר' כו , ט) , שהיה דר בארץ ההיא במצות השם!? אולי היו בדור ההוא הכנענים שטופים בעבודה זרה וגדורים מן העריות יותר מאנשי מצרים והפלשתים; ואיננו נכון. ויתכן כי לא היה להם פחד , רק בבואם בעיר מושב המלכים , כי היה דרכם להביא למלך האשה היפה מאד , ולהרוג את בעלה בעלילה שישימו עליו. והנכון בעיני , כי זה דרכם למו מעת צאתם מחרן , בכל מקום היה אומר 'אחותי היא' , כי כן אמר "ויהי כאשר התעו אותי אלהים מבית אבי" וגו' (בר' כ , יג) , אבל הכתוב יזכיר זה במקומות אשר יתחדש להם ענין בדבר; והנה זרז אותה עתה באשר צוה לה מתחלה. ויצחק לא פחד בארצו ובעירו , רק בבואו אל ארץ פלשתים אחז דרך אביו. ואמר: למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך - כל ימי היותנו גָרים בארץ הזאת עד עבור הרעב; כי אברהם מפני הרעב בא לגור בארץ , ובַעֲבוֹר הרעב ישוב לארץ אשר נצטוה עליה ונתנה השם לו ולזרעו , והיה חושב שיחיו נפשם ברעב , ויבא להם ריוח והצלה מאת האלהים לשוב , או שיתכן להם לברוח לארץ כנען בהתיאשם ממנה. וכתב רבנו שלמה: הנה נא ידעתי - מדרש אגדה (תנח' לך לך ה): עד עכשו לא הכיר בה , מתוך צניעותם , ועכשו - על ידי מעשה; דבר אחר (ב"ר מ , ד): שעל ידי הדרך אדם מתבזה , וזו עמדה ביפיה; ולפי פשוטו: הנה הגיע השעה שיש לדאג על יופיך , וידעתי זה ימים כי יפת מראה את , ועכשו אנו באין בין בני אדם שחורים , אחיהם של כושיים , ולא הורגלו באשה יפה; ודומה לו "הנה נא אדני סורו נא" (בר' יט , ב). כל זה לשון הרב ז"ל , והמדרש - קַבָּלָה בענוה שבהם ונסמך למקרא , אבל אין צרך לכל הדברים האלה , שאין מלת נא מורה על דבר שיתחדש בעת ההיא בלבד , אבל על כל דבר הווה ועומד יאמרו כן , כי הוא רומז על הענין לומר שהוא עתה ככה: הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את - מאז ועד עתה , וכן "הנה נא עצרני יי' מלדת" (בר' טז , ב) - מעודי ועד היום הזה , וכן "הנה נא לי שתי בנות" (בר' יט , ח) - כי לא נולדו עתה , וכולם ככה. ויראה מפשט הכתובים , כי שרה לא קבלה עליה לאמר כן , אבל המצרים היו רעים וחטאים מאד , וכאשר ראו אותה ויהללו אותה אל פרעה , לוקחה אל ביתו (ראה להלן , טו) , ולא שאלו בהם כלל אם היא אשתו או אחותו; והיא שתקה ולא הגידה כי אשתו היא , ואברהם ספר מעצמו כי אחותו היא , ולכך הטיבו לו בעבורה; וזהו שאמר הכתוב "מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתך היא" (להלן , יח) - האשים אותו , כי בראותו שיקחו אותה , היה לו להגיד לפרעה כי אשתו היא , וחזר והאשים אותו על אמרו אחרי כן לשרים ולבית פרעה כי אחותו היא (ראה להלן , יט); ולא האשים את האשה כלל , כי אין ראוי שתכחיש היא את בעלה , והראוי לה שתשתוק.

רד"ק:
ויהי כאשר הקריב - הקריב מחנהו , כי היה הולך לרגל המלאכה ולרגל ילדי נפשות ביתו (ע"פ בר' לג , יד); כי הקריב - פועל יוצא , וכן "ופרעה הקריב" (שמ' יד , י) - הקריב מחנהו. הנה נא ידעתי - אע"פ שפירוש נא - 'עתה' , לא רצה לומר , שלא ידע קודם לכן; כי כן ידע מקודם , מיום דעתו אותה; אבל כן הוא דרך הלשון. וכן "הנה נא אדני" (בר' יט , ב); "הנה נא מצא עבדך" (שם , יט); וזולתם.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
וכאשר היה קרוב למצרים , הסתכל אברהם בענייניו ובאיזה אופן תשלם לו שם ההצלה , ולזה אמר לאשתו: באמת ידעתי כי את אשה יפת מראה מאד , והמצרים הם שטופים בזמה מצד המנהג ומצד הטבע - מצד המנהג: כמו שאמר "כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה" וגו' (וי' יח , ג) , ומצד הטבע: להיות הארץ חמה מאד - וזה יהיה סבה שכאשר יראו אותך המצרים , ואמרו אשתו זאת , והרגו אותי ואותך לבד יחיו; כי הם היו נזהרים על אשת איש , כמו שקדם בפרשת נח (בה"פ בר' ט , ז). ובהיות העניין כן , הנני מבקש ממך שתאמרי למי שישאל זה , שאת אחותי , ובזה ייטב לי בעבורך , אם יקרה שיחשקו בך , כי יתכן שיטיבו לי בעבורך להיותי אחיך , או לכל הפחות תחי נפשי בגללך , רוצה לומר , שלא ימיתוני.
ריכוז קישורים