תנ"ך - ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי־כבד הרעב בארץ:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיְהִ֥י רָעָ֖ב בָּאָ֑רֶץ וַיֵּ֨רֶד אַבְרָ֤ם מִצְרַ֙יְמָה֙ לָג֣וּר שָׁ֔ם כִּֽי־כָבֵ֥ד הָרָעָ֖ב בָּאָֽרֶץ: (בראשית פרק יב פסוק י)

טקסט וניקוד:

וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי־כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ: (בראשית פרק יב פסוק י)

טקסט בלבד:

ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי־כבד הרעב בארץ: (בראשית פרק יב פסוק י)

תיקון קוראים:

ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי־כבד הרעב בארץ: (בראשית פרק יב פסוק י)

תרגום אונקלוס:
וַהֲוָה כַפנָא בְּאַרעָא וּנחַת אַברָם לְמִצרַיִם לְאִתּוֹתָבָא תַמָן אֲרֵי תְקֵיף כַּפנָא בְּאַרעָא :

עין המסורה:
מצרימה - כ"ח: *בר' יב , י , יא , יד; כו , ב; לז , כה , כח; לט , א; מא , נז; מה , ד; מו , ג , ד , ו , ז , ח , כו , כז; מח , ה; נ , יד; שמ' א , א; ד , כא; יג , יז; במ' יד , ג , ד; כ , טו; דב' י , כב; יז , טז; כו , ה; דה"ב לו , ד.

מסורה גדולה:
מצרימה כ"ח וסימנהון רעב הקריב כבוא וירא וישבו אנשים ויוסף הורד וכל הארץ גשו נא האל אנכי ארד עמך מקניהם בניו שמות בני ישראל כל הנפש ובני יוסף וישב יוסף ועתה שני בניך שמות בלכתך בשלח ולמה ונשובה וירדו אבתינו בשבעים ירבה וענית וימלך.

מסורה קטנה:
מצרימה - כ"ח.

רש"י:
רעב בארץ - באותה ארץ לבדה , לנסותו אם יהרהר אחר דבריו של הקדוש ברוך הוא , שאמר לו ללכת ארצה כנען , ועכשיו משיאו לצאת ממנה.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ויהי רעב בארץ - כנען.

ראב"ע פירוש ב - הארוך - הפירוש:
ויהי רעב בארץ הנזכרת , שהיא ארץ כנען. הזכיר הכתוב זה , כי לא יצא מארץ כנען , רק בעבור חוזק הרעב.

ר' יוסף בכור שור:
וירד... מצרימה - שאין דרך להיות שם רעב , מפני שנילוס הוא משקה את הארץ ואין חוששין לעצירת גשמים.

רמב"ן:
ויהי רעב בארץ - הנה אברהם ירד למצרים מפני רעב לגור שם - להחיות נפשו בימי הבצרות , והמצרים עשקו אותו חנם לקחת את אשתו , והקדוש ברוך הוא נקם נקמתו בנגעים גדולים , והוציאו משם "במקנה בכסף ובזהב" (בר' יג , ב) , וגם צוה עליו פרעה אנשים לשלחם (ראה להלן , כ). נרמז אליו , כי בניו יֵרְדוּ מצרים מפני רעב לגור בארץ (ע"פ בר' מז , ד) , והמצרים יָרֵעוּ להם ויקחו מהם הנשים , כאשר אמר "וכל הבת תחיון" (שמ' א , כב) , והקדוש ברוך הוא ינקום נקמתם בנגעים גדולים עד שיוציאם בכסף וזהב (ע"פ תהלים קה , לז) ו"צאן ובקר מקנה כבד מאד" (שמ' יב , לח) , והחזיקו בהם "לשלחם מן הארץ" (שם , לג); לא נפל דבר מכל מאורע האב שלא יהיה בבנים. והענין הזה פרשוהו בבראשית רבא (ב"ר מ , ו): רבי פינחס בשם רבי אושעיא: אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם: צא וכבש את הדרך לפני בניך; ואתה מוצא , כל מה שכתוב באברהם כתוב בבניו: באברהם כתוב ויהי רעב בארץ , בישראל כתוב "כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ" וכו' (בר' מה , ו). ודע , כי אברהם אבינו חטא חטא גדול בשגגה , שהביא אשתו הצדקת במכשול עון מפני פחדו פן יהרגוהו , והיה לו לבטוח באלהיו שיציל אותו ואת אשתו ואת כל אשר לו , "כי יש כח באלהים לעזור ולהכשיל" (דה"ב כה , ח); גם יציאתו מן הארץ שנצטוה עליה מתחלה מפני הרעב - עון אשר חטא (ע"פ הו' יב , ט) , כי האלהים ברעב יפדנו ממות (ע"פ איוב ה , כ); ועל המעשה הזה נגזר על זרעו הגלות בארץ מצרים ביד פרעה , במקום המשפט שמה החטא (ע"פ קה' ג , טז).

רד"ק:
ויהי רעב בארץ - זה אחד מן הנסיונות שנסה האל את אברהם אבינו , ועמד בכולם; ולא הרהר אחר הקדוש ברוך הוא , לאמר: אתמול אמר לי "ונברכו בך כל משפחות האדמה" (לעיל , ג) , והיום - רעב בארץ שאני שוכן בה , עד שאצטרך לצאת ממנה אל מקום אחר?! אלא הכל היה מקבל מאהבה , ולא הרהר אחר מדותיו של הקדוש ברוך הוא. מצרימה - כי ברוב במצרים שובע , ואפלו יהיה רעב בשאר ארצות , לפי שאינה שותה מימי מטר אלא ממימי הנהר , כמו שאמר "לא כארץ מצרים היא" וגו' (דב' יא , י). ואברם לא היה יכול לסבול הרעב , כי היה כבד , ומקנהו רב (ראה בר' יג , ב) , ולא היו מוצאים מרעה. ועוד , כי נפשות ביתו היו רבים. לגור שם - לא להשתקע שם אלא לגור שם , עד שיעבור הרעב מארץ כנען.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
זכר שכבר היה רעב בארץ כנען , אשר היה שם אברהם , וירד אברם מצרימה , לא להשתקע , אלא לגור , כי לא היה יכול אז לעמוד בארץ כנען , אשר היא הארץ הנבחרת , לפי שהרעב הוא כבד מאד בארץ.

תועלות לרלב"ג:
(חמש עשרה תועלות לפרשת 'לך - לך' , חלק שני: בר' יב , י - בר' יג , יח) והנה התועלות המגיעות מזה הסיפור הם רבים: התועלת הראשון הוא במדות , והוא: החריצות על בקשת ההכרחי לאדם לעמידת גופו מהמזונות וממה שידמה להם. הלא תראה שאברם , עם שכבר הבטיחו השם יתעלה בהצלחת קנייניו , התעורר , מפני הרעב שהיה בארץ כנען , ללכת לארץ מצרים , ולא נמנע מההליכה שם מפני מה שצוהו השם יתעלה , שישב בארץ כנען; כי אין מצוֹת השם יתעלה , כי אם להיטב לאדם , לא שימות בסבתם; ולזה ידע אברם , שרצון השם היה שיסור משם לבקשת הטרף. ועוד שהכוונה היתה בהליכת אברם לארץ כנען כדי שיהיה יותר מוכן אל שידבק בו השפע האלהי , וזה לא יתכן עם הרעב וחסרון המזונות; ולזה היה יותר טוב לו שילך משם אל המקום אשר יִמָּצְאוּ שם המזונות , עד שיכלה הרעב. התועלת השני הוא גם כן במדות , והוא: החריצות לקחת עצה בדברים טרם הגעתם , בשיסתכל האדם במה שאפשר שיקרה לו , ותתיישב לו העצה בזה האופן , ויהיה נשמר בזה מהרע שאפשר שיקרה לו; ואִלו לא הסתכל בזה תחלה , לא יתכן שיגיע לו טוב העצה , לרוב המהירות אשר יצטרך לו בלקיחתה , כי העצה השלמה לא תשלם , אם לא יסתכל האדם בה במתון. הלא תראה , שאברהם השָׁלֵם השתדל לקחת עצה קודם שנכנס למצרים , במה שאפשר שיקרה לו שם מהרע מצד יופי אשתו. התועלת השלישי הוא גם כן במדות , והוא: כשיבוא ההכרח שיגיע הרע לאדם , ראוי שיסתכל האדם באיזה אופן יתכן שיגיע לו יותר מעט מהרע , ויבחר בו , ולא יתרשל מזה מפני הרע שיקרה לו; כי ראוי שיהיה נבחר הרע היותר מעט לברח מהרע היותר רב. הלא תראה , שאברם בחר לרדת לארץ מצרים , לברח מהרעב אשר בארץ כנען , ואע"פ שהיה נכון המקום ההוא אל שיקרה לו מהגנות שתתגאל אשתו בזמת הארץ. והנה ראוי שתדע , שלא היה בזה חטא לאברם , כי שרה תעשה באונס מה שתעשה מזה , ולזה לא תֵאָסֵר לבעלה אפילו אחר נתינת התורה , כמו שאמרו ז"ל באסתר (סנה' עד , ב): קרקע עולם היתה. ואם היה אברם בוחר סבל הרעב ― אשר היה אפשר שימות בו ― על סבל מה שאפשר שיקרה לשרה מהגנות , היה חסידות של שטות , כאמרם ז"ל בשלישי מסוטה (כא , ב): היכי דמי חסיד שוטה? כגון דחזי דטבעא אתתא בנהרא , ואמר: לאו אורח ארעא לאצולה ולאיסתכולי בה. התועלת הרביעי הוא בדעות , והוא: ללמדנו אופן השגחת השם יתעלה בצדיקים , עד שכבר הביא נגעים גדולים בפרעה ובביתו לשמור אשת נביאו מהגנות; ושיופי שרה , אשר היה ירא אברם שיהיה כלי להמיתו , שמהו השם יתעלה כלי לשמירתו שָׁם ולהצלחת קנייניו , עם שָׁמְרוֹ אותה מהתגאל בטנוף וזמה. וכבר ידעת מה שיגיע מהתועלת במדות ובדעות מפני ההאמנה בהשגחה הזאת. התועלת החמישי הוא במדות , והוא , שראוי שישגיח האדם בהנהגת קרוביו כהשגחתו בעצמו , כי בזה יִשְלַם לאדם העזר הראוי לו ממשפחתו. ולזה תראה , שאברם הוליך עמו לוט באשר הלך , ובחר לו מה שבחר לעצמו. התועלת הששי הוא במדות , והוא: החריצות לשמירת הקניינים ביותר שלם שבַּפָּנִים שאפשר זה. הלא תראה שאברם , עם היותו מובטח מהשם יתעלה בהצלחת קנייניו , השתדל שיביא עמו ממצרים כל קנייניו , לא השאיר דבר , והנהיג מקנהו במתון , בדרך שלא ישיגם ההפסד; ואע"פ שכבר היה חושק לשוב אל המקום הנבחר שהיה שוכן בו מארץ כנען , לא נמנע מפני זה מהלך לרגל המלאכה אשר לפניו (ע"פ בר' לג , יד). התועלת השביעי הוא בדעות , והוא: להודיענו אופן נפלא מאד מההשגחה האלהית , והוא , שכאשר היה האדם מושגח , יקרה שיהיו קרוביו ואנשי ביתו מושגחים בעבורו; כי לאהבתו אותם יצטער אם יקרם רע , וישמח בטוב אשר יקרם , ולזה יקרה מהשגחת השם יתעלה בו שיהיו אלו האנשים מושגחים. הלא תראה שלוט , מפני שהיה הולך עם אברם , הצליח השם יתעלה קנייניו , והיה לו צאן ובקר ואהלים. והנה הרחבנו המאמר בזה האופן מההשגחה ברביעי מ'מלחמות יי'' , ובביאורנו לספר איוב. התועלת השמיני הוא במדות , והוא , שראוי להרחיק המחלוקת והמריבה כפי מה שאפשר , כי בזה יִשְלַם קבוץ הבית והמדינה. הלא תראה שאברהם - עם היותו משתדל בכל עוז שיהיה לוט עמו , להדריכו אל הטוב כפי מה שאפשר , ובעבור שיהיה לאחד מהאחר העזר הראוי לעת צורך - בחר הִפָּרֵד לוט מעמו , להרחיק המחלוקת. התועלת התשיעי הוא במדות , והוא: להרחיק מדת הקנאה , כי בה יגיע ההפסד בקיבוץ המדיני מה שלא יֵעָלֵם. הלא תראה שאברם לא קנא בלוט אם יהיה לו המרעה הטוב למקנהו , אבל נתן לו הבחירה והסתפק במה שיעזבהו לוט מהמרעה , עם היות לאברם כח לקחת המרעה הטוב בחזקה , כי כבר התגבר על ארבעה מלכים , כמו שיספר אחר זה (בר' יד) , ועם שאברם הוא אשר הנהיגו ונהלו אל המקום שהיה בו , כי זה ממה שיחייב שיהיה אברם אדון בדבר זה. התועלת העשירי הוא במדות , והוא , שראוי שיהיה לאדם כח הסבל , כי בו יוסרו הרבה מההיזקים הנופלים בין בני האדם. וזה , שכבר הגיע מסבלנות אברם שלא כעס על לוט מפני שלא הוכיח רועיו , ושנתן הבחירה ללוט לבחור מהמרעה מה שירצה. התועלת האחד עשר הוא במדות , והוא , שראוי שיבחר האדם המעט עם השלום מהרבה עם המריבה , כטעם אמרו "טוב פת חריבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב" (מש' יז , א). הלא תראה שאברם בחר המעט מהמרעה למקנהו עם השלום , יותר מהרבה עם המריבה. התועלת השנים עשר , והוא במדות , שראוי שיסתפק האדם במה שיתכן שיִמָּצֵא לו , ולא יבקש גדולות. הלא תראה שאברם הסתפק במרעה הנשאר למקנהו , ולא היה מבקש יותר מזה , לולי דבר השם אליו שילך לבקש מָנוֹחַ ייטב לו. התועלת השלשה עשר הוא במדות , והוא , שראוי שירחיק האדם רוב התענוג , כי הוא ממה שיביא אל הבעיטה , כאמרו "וישמן ישרון ויבעט" (דב' לב , טו). הלא תראה שאנשי סדום , מצד רוב התענוג שהיה להם מפני רעננות הארץ ודשנה , היו רעים וחטאים ליי' מאד. התועלת הארבעה עשר הוא במדות , והוא , שכבר הודיענו בזה הספור שראוי להתרחק מהמריבה , לפי שהמריבה הוא המֹנע הגעת השלמוּת לאדם בעיון , עד שכבר נמנעה הנבואה לאברם בעת המריבה , עד הפרד לוט מעמו; וזה הוא מה שלמדנו באמרו "וירא יי' אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו" (ראה בר' יג , יד). התועלת החמישה עשר הוא , שכבר הודיענו בזה הספור יעוד רבוי זרע אברהם עד לאין מספר וקיומו , ושהם יהיו יורשים את הארץ הנבחרת. וכבר נתבאר בתורה שזה הזרע הוא זרע ישראל , כי ביצחק נקרא לאברהם זרע (ראה בר' כא , יב) , וכבר ביאר יצחק , כאשר בירך יעקב , כי לזרע יעקב תהיה ירושת הארץ (ראה בר' כח , ד).
ריכוז קישורים