תנ"ך - ויסע
אברם
הלוך
ונסוע
הנגבה:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיִּסַּ֣ע
אַבְרָ֔ם
הָל֥וֹךְ
וְנָס֖וֹעַ
הַנֶּֽגְבָּה:
פ
(בראשית פרק יב פסוק ט)
וַיִּסַּע
אַבְרָם
הָלוֹךְ
וְנָסוֹעַ
הַנֶּגְבָּה:
פ
(בראשית פרק יב פסוק ט)
ויסע
אברם
הלוך
ונסוע
הנגבה:
פ
(בראשית פרק יב פסוק ט)
ויסע
אברם
הלוך
ונסוע
הנגבה:
פ
(בראשית פרק יב פסוק ט)
רש"י:
הלוך
ונסוע
-
לפרקים:
יושב
כאן
חדש
או
יותר
,
ונוסע
משם
ונוטה
אהלו
במקום
אחר;
וכל
מסעיו
הנגבה
-
ללכת
לדרומה
של
ארץ
ישראל
,
והוא
לצד
ירושלם
,
שהוא
בחלקו
של
יהודה
שנטלו
בדרומה
של
ארץ
ישראל
בהר
המוריה;
בראשית
רבה
(שם).
ראב"ע פירוש א - הקצר:
ונגבה
-
פאת
דרום.
ונקראה
כן
מן
לשון
ארמית
"נגיבו
מיא"
(בר'
ח
,
יג;
ת"א)
,
כי
צד
דרום
-
חם
,
ומרוב
החום
ייבש;
וכן
טעם
"כי
ארץ
הנגב
נתתני"
(יהו'
טו
,
יט).
ראב"ע פירוש ב - הארוך - הפירוש:
וטעם
הלוך
ונסוע
הנגבה:
מארץ
ישראל;
ומשם
ירד
מצרים
,
כי
נגב
הוא
לארץ
ישראל
,
כאשר
פירשתי
בדניאל
,
שמלך
מצרים
הוא
"מלך
הנגב"
(דנ'
יא
,
ה).
רמב"ן:
הנגבה
-
כתב
רבנו
שלמה:
ללכת
לדרומה
של
ארץ
ישראל
,
והוא
בחלק
של
בני
יהודה
שנטלו
בדרומה
של
ארץ
ישראל.
וכן
העתיד
לבא
בבניו
,
שנאמר
"יהודה
יעלה"
(שו'
א
,
ב)
-
בתחלה.
רד"ק:
ויסע
אברם
-
נסע
משם
,
והלך
הלוך
ונסוע
-
ממקום
למקום.
הנגבה
-
לצד
דרום
של
ארץ
ישראל.
ובבראשית
רבה
(?;
וראה
לק"ט
יב
,
ט):
כל
מסעיו
היו
לצד
דרומה
של
ארץ
ישראל;
שהתנבא
,
כי
שם
יהיה
חלק
יהודה
,
לדרום
ארץ
ישראל;
והר
המוריה
בחלקו
,
שעתיד
להעלות
בנו
עליו.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
וספר
שמסעות
אברם
כלם
היו
ללכת
לפאת
דרום
,
לבחור
המקום
היותר
נאות
בארץ
כנען
שיִשְלַם
לו
בו
הדבקוּת
האלהי
,
כי
כבר
יִמָּצְאוּ
מקומות
מוכנים
לזה
יותר
מזולתם
,
כטעם
"אין
זה
כי
אם
בית
אלהים"
(בר'
כח
,
יז).
וראוי
שתדע
,
שהשם
יתעלה
לא
צוה
לאברהם
שיפרד
על
כל
פנים
ממשפחתו
ומבית
אביו
,
שאם
היה
הדבר
כן
,
היה
חוטא
אברהם
כשנהג
עמו
לוט
,
אבל
היה
הצווי
שילך
לארץ
כנען
,
להיותה
יותר
נבחרת
,
ולא
יחוש
להפרדו
מארצו
וממשפחתו
ומבית
אביו.
והוא
מבואר
לפי
זאת
ההנחה
,
שאם
היה
יכול
להניע
עמו
משפחתו
ובית
אביו
להדריכם
אל
השלמוּת
,
היה
זה
טוב
בעיני
השם.
(ארבע
תועלות
לפרשת
'לך
-
לך'
,
חלק
ראשון
-
בקובץ
רלב"ג
תועלות).
(חלק
שני:
"ויהי
רעב
בארץ"
וגו'
עד
"ויהי
בימי
אמרפל";
בר'
יב
,
י
-
יד
,
א).