תנ"ך - ויאמר אברם אדני ה' מה־תתן־לי ואנכי הולך ערירי ובן־משק ביתי הוא דמשק אליעזר:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָ֗ם אֲדנָ֤י יְהֹוִה֙ מַה־תִּתֶּן־לִ֔י וְאָנֹכִ֖י הוֹלֵ֣ךְ עֲרִירִ֑י וּבֶן־מֶ֣שֶׁק בֵּיתִ֔י ה֖וּא דַּמֶּ֥שֶׂק אֱלִיעֶֽזֶר: (בראשית פרק טו פסוק ב)

וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֲדנָי יְהֹוִה מַה־תִּתֶּן־לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי וּבֶן־מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר: (בראשית פרק טו פסוק ב)

ויאמר אברם אדני ה' מה־תתן־לי ואנכי הולך ערירי ובן־משק ביתי הוא דמשק אליעזר: (בראשית פרק טו פסוק ב)

ויאמר אברם אדני יהוה מה־תתן־לי ואנכי הולך ערירי ובן־משק ביתי הוא דמשק אליעזר: (בראשית פרק טו פסוק ב)

תרגום אונקלוס:

וַאֲמַר אַברָם יְיָ אֱלֹהִים מָא תִתֵּין לִי וַאֲנָא אָזֵיל בְּלָא וְלַד וּבַר פַּרנָסָא הָדֵין דִּבבֵיתִי הוּא דַּמַסקָאָה אֱלִיעֶזֶר :

עין המסורה:

אדני יי' - ד' בתורה: בר' טו , ב , ח; דב' ג , כד; ט , כו. אדני יי' - ח' כתב באוריתא ובכתיבייא (בלישנא): *בר' טו , ב , ח; *דב' ג , כד; ט , כו; תה' סט , ז; עא , ה , טז; עג , כח. הולך - ט' מלא בתורה: בר' טו , ב; כה , לב; כח , כ; שמ' יט , יט; וי' יא , כז , מב (פעמיים); במ' כב , כב; כד , יד. הולך - י' מלא בתורה (בלישנא): בר' טו , ב; כה , לב; כח , כ; שמ' יט , יט; וי' יא , כז , מב (פעמיים); *במ' יז , יא; כב , כב; כד , יד. ערירי - ב': בר' טו , ב; יר' כב , ל.

מסורה גדולה:

אדני יי' ח' באורית' ובכתיב' אדני יי' מה תתן לי במה אדע אתה החלות אל תשחת עמך אל יבשו בי קויך מבטחי קרבת בגברות.

מסורה קטנה:

אדני יי' - ד' בת'; הולך - ט' מל' בת'; משק - ל'.

רש"י:

הולך ערירי - מנחם בן סרוק (מחברת: 'ער') פרשו: לשון 'יורש' , וחיבר לו: "ער ועונה" (מל' ב , יב); ערירי - בלא יורש; כאשר תאמר "ובכל תבואתי תשרש" (איוב לא , יב) - תעקור שרשיה , כן לשון 'ערירי' - חסר בנים , ובלעז 'דשאנפנטיץ'. ולי נראה "ער ועונה" - מגזרת: "ולבי ער" (שה"ש ה , ב); וערירי - לשון 'חורבן' , וכן: "ערו ערו עד היסוד" (תה' קלז , ז); וכן "ערות יסוד" (חב' ג , יג); וכן "ערער תתערער" (יר' נא , נח); וכן "כי אַרְזָה עֵרָה" (צפ' ב , יד). ובן משק ביתי - כתרגומו , שכל ביתי ניזון על פיו , כמו: "על פיך ישק כל עמי" (בר' מא , מ) - אפטרופוס שלי; ואילו היה לי בן , היה בני ממונה על שלי. דמשק אליעזר - לפי התרגום: מדמשק היה; ולפי האגדה (ב"ר מד , ט): שרדף המלכים עד דמשק. ובתלמוד (יומא כח , ב) דורשו נוטריקון: דולה ומשקה מתורתו לאחרים.

ראב"ע פירוש א - הקצר:

ויו"ד ערירי - כיו"ד "אכזרי" (יר' ו , כג); וסר ממלת "ערירים יהיו" (וי' כ , כא). וטעמו - כאשר אמר המתרגם (ת"א). משק ביתי - על משקל "מכס" (במ' לא , כח); והוא מפעלי הכפל , מגזרת "שוקק בו" (יש' לג , ד) , כטעם 'דֶבֶק'. ובן - מושך עצמו ואחר עמו; וכן הוא: ובן משק ביתי הוא בן דמשק , הוא אליעזר.

ראב"ע פירוש ב - הארוך - דקדוק המלים:

ערירי - ביו"ד תואר , כמו 'אכזרי' (יש' יג , ט) , רק לא מצאנוהו בחסרון יו"ד. בן משק ביתי - יש מדקדקים אומרים , שהוא מבעלי הכפל , על משקל "מכס" (במ' לא , כח) , ועניינו: שוקד בביתי. הוא דמשק אליעזר - אמר הגאון (רס"ג תורה): אליעזר הדמשקי. ולפי דעתי , ששני השמות היו לו , כאלו אמר: הוא דמשק הוא אליעזר. ואל תתמה , כי מצרים שם מדינה , נקראת על שם הבונה אותה.

ר' יוסף בכור שור:

מה תתן לי - כלומר: מה מועיל לי מה שתתן לי וירשוהו אחרים? ואעפ"י שאמר לו הקדוש ברוך הוא כמה פעמים "לזרעך אתן את הארץ הזאת" (בר' יב , ז; וראה יג , טו) , היה סבור אברהם שבני משפחתו קורא 'זרעו' , ואליעזר שבא מארם , דדמשק מארץ ארם , שמא היה קרובו; ולפיכך פירש לו כאן: כי אם אשר יצא ממעיך הוא ירשך.

רמב"ן:

ויאמר... אדני יי' מה תתן לי - הנה הצלתני מן המלכים , אבל מן ההֶכְרֵת לא הבטחת אותי , רק אמרת שתרבה לי שכר הרבה , ומה יהיה שכרי בלא בנים? והנה לא עלה בדעתו שיהיה השכר הגדול הזה בעולם הבא , כי זה אין צרך להבטחה , כי כל עובד אלהים ימצא חיים לפניו; אך בעולם הזה יש צדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים (ע"פ קה' ח , יד) , על כן צריכין בטחון. ועוד , כי "הרבה מאד" (לעיל , א) - לאמר שיזכה לשתי שולחנות בכל הטוב הראוי לצדיקים הגמורים , מאין ענש כלל. ועוד , כי ההבטחה - למה שהיה מתירא ממנו , וחזר ופירש לו הבטחתו שלא יפחד גם מזה , כי ישים זרעו ככוכבי השמים לרוב (ע"פ דב' א , י). ויש עליך לשאול , שכבר נאמר לו לאברהם "כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך עד עולם" ועוד "ושמתי את זרעך כעפר הארץ" (בר' יג , טו - טז) , ואיך יאמר עתה ואנכי הולך ערירי , והנה בן ביתי יורש אותי?! ולמה לא האמין בנבואה הראשונה כאשר יאמין בזאת (ראה להלן , ו)?! והתשובה , כי הצדיקים לא יאמינו בעצמם , בחטאם בשגגה , וכתוב "רגע אדבר על גוי ועל ממלכה לבנות ולנטוע. ושב הגוי ההוא ועשה הרע לפני ונחמתי על הטובה" (ראה יר' יח , ט - י) , והנה ראה עצמו בא בימים , ולא נתקיימה נבואתו , וחשב כי חטאיו מנעו הטוב (ע"פ יר' ה , כה). ואולי חשש עתה פן יענש על הנפשות שהרג , כדברי רבותינו (ב"ר מד , ד) , וכלשון הזה אמרו בבראשית רבא (עו , ב): "ויירא יעקב מאד ויצר לו" (בר' לב , ח) - מכאן שאין הבטחה לצדיקים בעולם הזה וכו'. מה תתן לי ואנכי הולך ערירי - פירשו בו (ראה ת"א וראב"ע): אני מת בלא בנים , כטעם "כי הולך האדם אל בית עולמו" (קה' יב , ה). והנכון בעיני , כי מתחלה יתאונן: מה יהיה שכרי אחרי שאין לי בנים , ואנכי הולך נע ונד בארץ נכריה יחידי , "כערער בערבה" (יר' יז , ו) , אין יוצא ואין בא בביתי , זולתי אליעזר - איש נכרי אשר לקחתי לי מדמשק , לא מבית אבי ולא מארצי? ואחר כך אמר: הן לי לא נתת זרע כאשר הבטחתני , והנה בן ביתי הנזכר יורש אותי , כי זקנתי ויבא עתי בלא זרע; והנה אני ענוש , ואבד שכרי אשר הבטחתני בו בראשונה (ראה לעיל , א).

רד"ק:

ויאמר אברם אדני יהוה - הראשון באל"ף דל"ת - שם התואר , וביו"ד ה"א - הוא שם העצם. ובא התואר קודם לשם , כי התואר סמוך לו , ולא הוא סמוך לתואר , כי הוא איננו 'מתואר' על דרך האמת. וכשיבא בו השם קודם לתואר , הוא על דרך העברה כלשון בני אדם. ובשאר המתוארים יבא השם קודם לתואר ברוב , כי קודם היה העצם , ואחר בא עליו המקרה שהוא מתואר בו; ולא כן באל יתברך. מה תתן לי - לא שאלו על שכר העולם הבא , כי ידע , כי שכר טוב יהיה לצדיקים לעולם הנשמות , שהוא העולם הבא. אבל שאלו על שכר העולם הזה; כי מה תועיל לו כל הטובה ההיא והעושר הגדול שנתן לו , ומחר ימות , ויאכלו זרים חילו ויגיעו , כי לא היה לו בן למי יניחנו. ערירי - כתרגומו. ואם יירשני בן ביתי , מה תהיה תקותי? כי הוא אינו זרעי , אע"פ שהוא עבדי , ועושה מצותי כרצוני. ואתה אמרת לי: לך ולזרעך אתננה (ראה בר' יג , טו). ובן משק ביתי - המוציא והמכניס בביתי. הוא דמשק אליעזר , והוא יירשני אם לא יהיה לי בן. משק - שרשו 'שקק' , בשקל "מכס" (במ' לא , כח) מן 'כסס'; ועניינו - מן 'שוק' , כלומר: הולך ובא , כמו "דוב שוקק" (מש' כח , טו); והם שנים שרשים בענין אחד. דמשק אליעזר - אפשר כי חסר יו"ד היחס , רוצה לומר: דמשקי; כמו "שבט המנשה" (דב' ג , יג) - "המנשי" (דב' כט , ז); "הימנה" (במ' כו , מד) - 'הימני'; וכן תרגם אנקלוס: "דמשקאה". או אפשר , שהיה שמו דמשק כשבא אל אברהם , והוא קרא אותו אליעזר , כי אליעזר לשון עברי הוא; ופעם קורא אותו בשם אחד ופעם בשני השמות. רוצה לומר: אלו היה יורשי אחד מבני משפחתי , לא היה רע כל כך; אלא איש מדמשק יורש אותי - זה רע מאד. לפיכך שָנָה בדבר עוד ואמר:

רלב"ג - ביאור המילות:

ערירי - רוצה לומר: בלא זרע. ובן משק ביתי - הנה משק הוא מעניין ה'הליכה' , כטעם "שוקק" (יש' לג , ד); והרצון בו: מי שהנהגת ענייני ביתי היא על ידו. דמשק - רוצה לומר: איש דמשק , כטעם "ויחזק מצרים על העם למהר לשלחם" (שמ' יב , לג) , שהרצון בו: אנשי מצרים.

רלב"ג - ביאור הפרשה:

וענה אברם לשם יתעלה: מה תתן לי מהקניינים , והנני הולך בלא בנים , והממונה על ביתי הוא אליעזר שהוא מן דמשק , והוא מזרע כנען המקולל , ומפני זה לא יתכן שתגיע לי זאת הברכה בקניינים , כי לא יהיה לי תועלת בה , והלוקח תועלת בה הוא אליעזר , שאינו ראוי לברכה; ובהיות העניין כן , לא יתכן שתטיב לי זאת ההטבה אשר יעדת אותי בה. ואמר עוד אברם: אם היה שתטיב לי זאת ההטבה , מה בצע לי בה , והנה בן ביתי יורש אותי , כי לא נתת לי זרע.