תנ"ך - וערל ׀ זכר אשר לא־ימול את־בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה את־בריתי הפר: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְעָרֵ֣ל ׀ זָכָ֗ר אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִמּוֹל֙ אֶת־בְּשַׂ֣ר עָרְלָת֔וֹ וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵעַמֶּ֑יהָ אֶת־בְּרִיתִ֖י הֵפַֽר: ס (בראשית פרק יז פסוק יד)

טקסט וניקוד:

וְעָרֵל ׀ זָכָר אֲשֶׁר לֹא־יִמּוֹל אֶת־בְּשַׂר עָרְלָתוֹ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ אֶת־בְּרִיתִי הֵפַר: ס (בראשית פרק יז פסוק יד)

טקסט בלבד:

וערל ׀ זכר אשר לא־ימול את־בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה את־בריתי הפר: ס (בראשית פרק יז פסוק יד)

תיקון קוראים:

וערל ׀ זכר אשר לא־ימול את־בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה את־בריתי הפר: ס (בראשית פרק יז פסוק יד)

תרגום אונקלוס:
וַעֲרַל דְּכוּרָא דְּלָא יִגזַר יָת בִּסרָא דְעוּרלְתֵיהּ וְיִשׁתֵּיצֵי אֱנָשָׁא הַהוּא מֵעַמֵיהּ יָת קְיָמִי אַשׁנִי :

עין המסורה:
הפר - ב' (בפתח): בר' יז , יד; במ' טו , לא.

מסורה קטנה:
הפר - ב'.

רש"י:
וערל זכר - כאן לימדך , שהמילה באותו מקום שהוא מבדיל בין זכר לנקבה (ראה שבת קח , א). אשר לא ימול , משיגיע לכלל עונשין , ונכרתה; אבל אביו אין ענוש עליו כרת , אלא על 'עָשֵׂה' עבר. ונכרתה הנפש וגו' - הולך ערירי , ומת קודם זמנו.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
וערל זכר אשר לא ימול - פירוש ימול: יִפְעֹל , כמו "ידור נדר" (במ' ל , ג); והוא מן "ונמלתם את בשר ערלתכם" (לעיל , יא). וטעמו: אם היה בר מצוה ולא ימול את בשר ערלתו , יש עליו כרת. כי מצות הנער הקטן על האב; ואם אביו לא מלהו , ימול עצמו בהיותו ברשותו. ו'כרת' - בידי שמים. והטועים יחשבו , כי אם מת הנער ולא נמול , אין לו חלק. ואין פירוש הנפש - כרצונם; כי נפש - כמו 'איש' , וטעמו: גוף שיש לו נפש; וכן "נפש כי תחטא" (וי' ד , ב). יש אומרים (ראה מו"ק כח , א) , כי 'כרת' הוא המת קודם שתים וחמשים שנה; ויש אומרים (ראה רש"י) , כי 'כרת' - שיכרת שמו במות זרעו , על כן אמר הכתוב מעמיה , כי מי שיש לו בנים , כאילו הוא חי , ושמו לא נכרת.

ר' יוסף בכור שור:
ונכרתה הנפש - לפי הפשט: יהא כרות ונפסק מן האחרים שחתומים לעבדים לי , והוא אינו חתום ואינו נמנה עבד לי.

רמב"ן:
וערל זכר - כאן למדך שהמילה היא באותו מקום שהוא נכּר בין זכר לנקבה; לשון רבנו שלמה. וכן הזכירו רבותינו (שבת קח , א) עם טעמים אחרים. ורבי אברהם אמר (בפירושו לוי' יב , ג): ערלתו ידועה , כי היא בערוה , ואין כן 'ערלת לב' (ראה יר' ט , כה) ו'שפה' (ראה שמ' ו , יב) ו'אזן' (יר' ו , י) , כי כולם סמוכים. ולפי דעתי , הדבר מפורש בכתוב , כי לא אמר 'ונמלתם את ערלתכם' , שיהיה הדבר בספק , וכן לא אמר 'ערלת בשרכם' , כמו שיאמר "ערלת לבבכם" (דב' י , טז) , ו'ערלת שפתכם' (ראה שמ' ו , יב) , אבל אמר "בשר ערלתכם" (לעיל , יא) , שתכרתו הבשר שהוא ערלה בכם , כלומר: הבשר האוטם בכם , ואין בגוף בשר אוטם וכוסה אבר , שיכרת הבשר ההוא וישאר בלא ערלה , זולתי בשר החוֹפֶה את העטרה שהזכירו חכמים (שבת קלז , א). "וערל בשר" (יח' מד , ט) - כנוי , כמו "גדלי בשר" (יח' טז , כו); "זב מבשרו" (וי' טו , ב).

רד"ק:
וערל זכר - מבני ישראל , כי להם המצוה והעונש. ובני בית שצוה למול , לא צוה להם , אבל המצוה - לאברהם ולזרעו , כדי שלא יהיו בבית אחד שתי אמונות , ויהיו לעם אחד , שוים באמונה ובמעשה. ואם לא ירצה אותו בן בית למול , ימכרנו הישראלי אדניו , ולא ישהנו בביתו ערל יותר משנים עשר חדש , כמו שקבלו רבותינו ז"ל (יבמות מח , ב). והזכר בכם שיהיה ערל , שלא ימול את בשר ערלתו , ונכרתה הנפש ההיא - והוא שהגיע למצוה ולא מל אותו אביו , אם אינו מל את עצמו חייב כרת; אבל אביו אינו חייב כרת עליו , אבל עבר מצות עשה. ימול - זה שרשו 'נמל' מבנין הקל , מן "ונמלתם" (לעיל , יא). והכרת - פרשו רבותינו ז"ל (מו"ק כח , א) , שימות בחצי ימיו. הפר - ברית שהיה ביני ובין אברהם , היה גם כן ביני לבינו; כי זרע אברהם הוא , והוא בטל אותו.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ובאר לו השם יתעלה העונש שיגיע לגדול מהמחוייבים להמול , אם לא ימול , והוא הכרת נפשו ואבדה , לפי שכבר הפר ברית השם , והראה מפני זה שאין השם יתעלה לו לאלהים , כי המלה היתה לאות ברית שהשם יתעלה הוא לאלהים למקיימים זאת המצוה , כמו שקדם (לעיל , י - יג).
ריכוז קישורים