תנ"ך - ואברהם בן־תשעים ותשע שנה בהמלו בשר ערלתו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְאַ֨בְרָהָ֔ם בֶּן־תִּשְׁעִ֥ים וָתֵ֖שַׁע שָׁנָ֑ה בְּהִמֹּל֖וֹ בְּשַׂ֥ר עָרְלָתֽוֹ: (בראשית פרק יז פסוק כד)

טקסט וניקוד:

וְאַבְרָהָם בֶּן־תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע שָׁנָה בְּהִמֹּלוֹ בְּשַׂר עָרְלָתוֹ: (בראשית פרק יז פסוק כד)

טקסט בלבד:

ואברהם בן־תשעים ותשע שנה בהמלו בשר ערלתו: (בראשית פרק יז פסוק כד)

תיקון קוראים:

ואברהם בן־תשעים ותשע שנה בהמלו בשר ערלתו: (בראשית פרק יז פסוק כד)

תרגום אונקלוס:
וְאַברָהָם בַּר תִּשׁעִין וּתשַׁע שְׁנִין כַּד גְּזַר בִּסרָא דְעוּרלְתֵיהּ :

רש"י:
בהמולו - בהִפָּעלו , כמו: "בהבראם" (בר' ב , ד). בהמולו בשר ערלתו - באברהם לא נאמר 'את' , לפי שלא היה חסר אלא חיתוך הבשר , שכבר נתמעך על ידי תשמיש (ראה ב"ר מז , ח); אבל ישמעאל , שהיה ילד , הוזקק לחתוך הערלה ולפרוע המילה , לכך נאמר בו "את" (להלן , כה).

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ואחר כן נמול אברהם גם ביום בעצמו , וישמעאל בנו וילידי ביתו ומקנת כספו - כולם נמלו אתו ברצונם. והטעם , שלא הכריחם , רק מהרו כולם למלאות רצון שמים. נמלו אתו - מבניין 'נפעל' , מן 'נמל'; כמו "ונשלוח ספרים" (אס' ג , יג).

ר' יוסף בכור שור:
ואברהם בן תשעים שנה ותשע (בנוסחנו: תשעים ותשע שנה) וגו' - מנה שנותם , ללמד שאם לא מל בשמונה ימים , שיכול למול אפילו בן מאה , כאברהם וישמעאל. ומדכתיב "וערל זכר אשר לא ימול" וגו' (לעיל , יד) - שאדם יענש על ידי עצמו , כמו כן יש ללמוד שבן שמונה אינו בן עונש; והמקום ימול לבבינו ליראתו. חמול אלי חלכה , וקבץ לעירך חיליך , ובאור יי' נלכה , בסיימי סדר 'לך לך'.

רד"ק:
ואברהם - כי כשבאה לו נבואה זאת , היה בן תשעים ותשע , כמו שאמר (ראה לעיל , א) , ובסוף תשעים ותשע שנה ללדתו היה אז; וכשנמול , היה עדיין בן תשעים ותשע , כי לא נכנס לשנת מאה. ואמר זה לחזק הדבר , כי בעצם היום הזה שנצטוה על המילה , נמול. בהמולו בשר ערלתו - אם נאמר שהוא מבנין 'נפעל' , יש לשאול: איך בא פעול אחריו? כי בנין 'נפעל' אינו 'יוצא' , ואיך אמר בשר ערלתו אחר בהמולו? ואם היה אומר בהמולו לבדו , או 'בהמול בשר ערלתו' בלא ו"ו , אז טוב. ויש לומר , כי פירוש בהמולו - מצד בשר ערלתו שנמול , יֵאָמֵר גם כן עליו 'נמול' , ויאמר בהמולו. וכן "כאלה נובלת עליה" (יש' א , ל) , כי 'נובלת' - 'פועל עומד' , והאלה אינה נובלת אלא עליה נובלים , ונקראת היא 'נובלת' מצד עליה שהם נובלים. כן יאמר על אברהם שהוא 'נמול' - מצד בשר ערלתו שנמול , כמו שאמר "נמול אברהם" (להלן , כו). ועל הדרך הזה "קרועי בגדים" (ש"ב יג , לא) - קרועים מצד בגדיהם שהיו קרועים , כי האנשים לא היו קרועים , אלא בגדיהם - הם שהיו קרועים; וכן "קרוע כתנתו" (ש"ב טו , לב) - קרוע מצד כתנתו שהיתה קרועה; וכן "מגלחי זקן" (יר' מא , ה) - מְגֻלָחִים מצד זקנם שהיה מְגֻלָח.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
והנה כאשר השלים השם יתעלה לדבר עם אברהם ונסתלקה שכינתו מעליו , קיים אברהם מצות השם להמול בשר ערלתו , ונמול עמו ישמעאל בנו , וילידי ביתו ומקנת כספו; ולא אֵחַר לעשות הדבר , אבל עשה זה ביום עצמו שבאתהו מצות השם יתעלה. (ארבע תועלות לפרשת 'לך - לך' , חלק שישי - בקובץ רלב"ג תועלות) .
ריכוז קישורים